מגזין תרבות ואומנות ויופי -שרית יוכפז

יום שלישי, 16 באפריל 2024

השקת גן לילי במרכז מורשת יהדות בבל,מאת שרית יוכפז

השקת גן לילי

רגע מרגש בשגרה העצובה שלנו היה במרכז מורשת יהדות בבל, כשנחנך "גן לילי" גן המדמה גנים פרטיים וציבוריים בעיראק, כולל העיצוב, והצמחייה שנשתלה בו.

התורם הנדיב תרם את הגן לזכר דודתו האהובה לילי, שהיתה בת בית במרכז וידועה באהבת החיים והאדם שלה, כמו גם ביופייה הפנימי והחיצוני ובעיניה התכולות שאי אפשר לשכוח.

באירוע השתתפו השחקן האגדי מוטל'ה שפיגלר חברו הקרוב של התורם הנדיב, הכלכלן שלמה מעוז, יו"ר המרכז פרופ' אפרים צדקה

וחברי הועד המנהל בהם הפובליציסט משה בן עטר והיזמית ויויאן רכיב, שהיתה כוח מניע בהוצאת הפרויקט אל הפועל.

הנוכחים נהנו מאוכל עיראקי מסורתי, ולאחר הנאומים יצאו לגזירת הסרט והסרת הלוט בגינה.
בבית הכנסת המשוחזר שר המוסיקאי עובדיה חממה את התפילה שהלחין "אנא בכוח" והקהל הצטרף אליו בשירת רבים תוך כוונה מלאה להחזרת החטופים ולימים טובים יותר.

את האירוע הנחתה מנכ"לית המרכז עליזה דיין חממה, שגייסה את זמר הבית (הפרטי שלה) לאירוע.

הגן עוצב על ידי האדריכל דניאל מינץ והאגרונומית עדה סגורה, ביצע את הקמתו דורון פרומקין.

בגן יערכו סדנאות ליקוט ובישול, והפרגולה המיוחדת תשמש הן כסוכה בחג סוכות והן כחופה, למי שיבחר להינשא במיקום ייחודי זה.

לסרטון על גן לילי

https://www.youtube.com/watch?v=JdKOiRNruz0

צילום איתן ידגר

מאת שרית יוכפז

נפתחה במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב תערוכה חדשה "הַסֵּפֶר צריך לעבוד" המשלבת בין ספריו של מאיר שלו - מאת שרית יוכפז

במלאת שנה לפטירתו של הסופר מאיר שלו

נפתחה במוז"א - מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

תערוכה חדשה "הַסֵּפֶר צריך לעבוד"

המשלבת בין ספריו של מאיר שלו - לבין אוסף כלי העבודה של המוזיאון.

ערב הפתיחה החגיגי נערך במעמד מנכ"ל המוזיאון עמי כץ,

אוצר התערוכה ד"ר אלי כהן ששון, אוצרת ראשית מוז"א וסמנכ"לית המוזיאון רז סמירה,

ובהשתתפות בני משפחתו של מאיר שלו:

רעייתו של מאיר שלו - רינה שלו, ילדיו - זהר ומיכאל שלו, ילדיה של זהר (הנכדים) דסי וסלי, ומושיק בעלה של זהר

בין המוזמנים הנוספים שהגיעו לערב הפתיחה:

חניטל סויסה מנכ״לית הוצאת הספרים עם עובד, ארז מילשטיין ממוזיאון הטרקטור בעין ורד,

גיא רז אוצר הצילום של מוז"א, ד"ר איתן איילון לשעבר אוצר מרכז אדם ועמלו במוזיאון ארץ ישראל ועוד.

המוזמנים והאורחים נהנו בקבלת הפנים מ"כריך הסתתים" המפורסם, בהשראת מתכון של מאיר שלו מתוך ספרו "בביתו במדבר" (הוצאת עם עובד)

"הַסֵּפֶר צריך לעבוד" - תערוכת כלי עבודה ובעלי מלאכה ביצירותיו של מאיר שלו ובאוסף מוז"א - מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

אוצר התערוכה: ד"ר אלי כהן-ששון (כהן-ששון הינו ארכאולוג, אנתרופולוג, אוצר לאתנוגרפיה וביתן אדם ועמלו במוז"א).

התערוכה "הַסֵּפֶר צריך לעבוד" מפיחה חיים בתיאורים המופתיים של מאיר שלו, ומוצגים בה, לצד ציטוטים נבחרים מספריו של שלו, כלי העבודה של בעלי המלאכה השונים מהאוסף הייחודי של מרכז אדם ועמלו במוז"א. אוסף זה משמר ידע של בעלי מלאכה שפעלו במרחב המקומי במאות השנים האחרונות. דרך הדיאלוג בין החומר (כלי העבודה) לבין הרוח (ספריו של שלו) אפשר להתרשם מתפקידו של הסופר כבעל מלאכה מומחה, המתבסס על עבודת מחקר מקיפה שערך בעת כתיבת ספריו - מאיר שלו הקדיש מקום רב ביצירתו לעולמם של בעלי מלאכה מקומיים, תוך תיאור דקדקני של מלאכתם ושל כלי העבודה הייחודיים המשמשים אותם. כפי שציין שלו עצמו בראיון עיתונאי: "כתיבה זו עבודה של בעל מלאכה. יש הרבה מַסְגְּרוּת ונגרות וסנדלרות. לא הכול מלודיות וארכיטקטורות ומריחת צבעים על בד. הספר צריך לעבוד".

מאיר שלו, אמן של מילים, השאיר אוצר ספרותי ואתנוגרפי על בעלי מלאכה וכלי עבודה.

כך למשל מוצגים בתערוכה כלי עבודה של הסתת: מָטַבֶּה: פטיש סיתות ישר בעל שטח הילום מחורץ בעל דוגמת שיניים, מיועד לסיתות אבני גזית, מפתנים ומשקופים עשויים מאבן קשה. מטרקה (פטיש סתתים מעוגל לעיבוד גס של האבן); שאקוף (פטיש כבד לתקיעת יתדות בעת חציבת האבן); מונקאר (איזמל מחודד לקדיחת חורים באבן), כולם מוזכרים בספר "בביתו במדבר". או כוורות שונות ששימשו דבוראים בהשראת דמותו של מרגוליס הדבוראי בספר "רומן רוסי", וטוטף לנשיאת יונוגרמה (הלחם של המלים יונה וטלגרמה) מתוך הספר "יונה ונער".

מאיר שלו כתב גם ספרי ילדים, לכן הקומה השנייה של גלריית המגדל מוקדשת לילדים. התערוכה מתמקדת בארבעה ספרים ומציגה לצד ציטוטים מהם, פריטים מאוסף ביתן "אדם ועמלו" שמתכתבים איתם: עולמו של האדם הקדמון מוצג בהשראת הספר "איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני", עולם המרעה והצאן מוצג בהשראת "פנדה יוצאת למרעה", עולם הדיג מוצג בהשראת "קרמר החתול לומד לשחות", והמאבק הסיזיפי בכינים, המוכר עוד משחר ההיסטוריה, מוצג בהשראת "הכינה נחמה".

בנוסף, המבקרים בתערוכה יוכלו לצפות בראיון שנערך עם מאיר שלו, בתוכנית "מה זה מוזה?" (כאן חינוכית), שבו הוא התייחס למושג "מוזה", או לקרוא יחד עם ילדיהם מספריו הממתינים בספרייה שבגלריה.

ולקינוח - טרקטור פרגוסון ששימש השראה לספר הילדים האהוב "הטרקטור בארגז החול", הובא אף הוא למוזיאון, באדיבות "מוזיאון הטרקטור בעין ורד".

עמי כץ, מנכ"ל מוז"א: "זהו כבוד גדול עבורנו, במלאות שנה למותו של מאיר שלו, להציג תערוכה שמשלבת בין יצירתו של אחד הסופרים החשובים בתרבות הישראלית לבין האוסף הייחודי של מוז"א. התערוכה הַסֵּפֶר צריך לעבוד מציגה לצד יצירתו הספרותית המונומנטלית, הענפה והייחודית של מאיר שלו את האוסף המרתק של מוז"א. שלו תיאר בצורה בלתי נשכחת את חייהם של פועלים ובעלי מלאכה והתערוכה ממחישה את הטקסט באמצעות הפריטים האותנטיים שברשותנו, אוסף שמשמר ידע עתיק של בעלי מלאכה שפעלו כאן במאות השנים האחרונות. ד"ר אלי כהן ששון אצר ויצר כאן דיאלוג מרגש בין עולם המלאכה לבין עולם הספרות".

ד"ר אלי כהן ששון, אוצר התערוכה: "התערוכה משלבת בין הפריטים הייחודיים מאוסף מרכז אדם ועמלו במוז"א, שמציג ומשמר עולם הולך ונעלם של אורחות חיים, מלאכות ועבודה שהיו נהוגים בארץ ובארצות השכנות במשך דורות, ובין הטקסטים הספרותיים שכתב מאיר שלו. כך נרקמת בפנינו תמונה מלאה של עולם בעלי המלאכה שפעלו במרחב ושל הסופר מאיר שלו, שהיטיב לתאר את נופי הארץ ואנשיה, ושבספריו הפיח רוח חיים בכלי העבודה הדוממים. התערוכה מזכירה כי בחובם של אלפי הפריטים השמורים במרתפי המוזיאון טמונים עוד סיפורים רבים על בעלי המלאכה ועל תבונת כפיהם".

התערוכה תינעל בתאריך 12 באוקטובר 2024.

מגוון תמונות מתוך חלל התערוכה "הספר צריך לעבוד"

קרדיט צילום דנה קופל

יום שני, 15 באפריל 2024

"הכפתן הכחול" סרט מומלץ מאת: שרית יוכפז

"הכפתן הכחול" סרט מומלץ מאת: שרית יוכפז

סרטה של מרים טוזאני

The Blue Cftan

A film by Maryam Touzani

זוכה פרס פיפרסקי בפסטיבל קאן 2022

זוכה מספר רב של פרסי בימוי בפסטיבלים רבים ברחבי העולם

מינה וחאלים מנהלים חנות כפתנים מסורתית באחד הרבעים העתיקים במרוקו.
בני הזוג שוכרים את יוסף לסייע במלאכה, כדי לעמוד בדרישות הקונים. בעוד יוסף מסור ונלהב ללמוד את מלאכת התפירה מחאלים, מינה מגלה במהרה עד כמה מוקסם בעלה מנוכחותו של הצעיר.

זוכה עשרות פרסים, ביניהם פרס הביקורת בפסטיבל קאן, "הכפתן הכחול" אלגנטי ומעודן לא פחות מיצירות האומנות המרהיבות שנרקמות בו. הבמאית מרים טוזאני שוזרת תסריט עדין במשחק משובח ומגישה סרט מלא חמלה וחסד על אהבה ועל החופש להיות נאמן לעצמך.

טריילר:

https://youtu.be/ol9FEnt1DvQ

צוות היוצרים

בימוי: מרים טוזאני

תסריט: מרים טוזאני בשיתוף נביל איוש.

הפקה: נביל איוש

צילום: ורז'יני סורדג'

עיצוב: עדיל איוב

שחקנים

מינה: לובנה אזבל

חלים: סאלח בכרי

יוסוף: איוב מיסיואי

מרוקו | צרפת| בלגיה| דנמרק 2022

118 דקות | ערבית | תרגום לעברית ולאנגלית

הפצה בישראל סרטי נחשון בע"מ

החל מ-25 באפריל בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ

שיחה עם הבמאית מרים טוזאני

ש: איך עלה הרעיון של הסרט ?

ת: עבודתי נבנית בעיקר על סמך הרגשות שלי וההשראה שאני מקבלת. כשאני כותבת אני לא מנתחת את הדברים בצורה אינטלקטואלית. בזמן שחיפשתי אתרים לצילום לסרטי הקודם, אדם, פגשתי בגבר שניהל מספרה לנשים. הוא הווה מקור השראה גדול לדמות של חלים. חשתי שיש בחייו נוכחות גדולה של משהו שלא נאמר, דבר שהוא מסתיר עמוק בפנים עם כבוד גדול למה שהוא באמת ולמי שהוא ניסה להיות בחיים האמיתיים, בסביבה שמרנית ביותר. מצאתי את עצמי מתארת את חייו: לא העזתי לשאול אותו שאלות אישיות כיוון שחשתי שזה יותר מדי אישי. ביליתי איתו זמן רב והוא השאיר עלי רושם עצום. יום אחד הסיפור לבש צורה והיה לי צורך לספר אותו. זה היה סיפור שהייתי חייבת לכתוב מבלי לנתח אותו מבחינה לוגית או רציונלית. הכתיבה עצמה היא מסע והיה לי מזל שנביל, בן זוגי, הוסיף גם את נקודת המבט שלו. אנחנו חולקים חיים אבל חולקים גם תשוקה, דרך המבט שלו שהוא תמיד נדיב, חד ומלא רגש, הצלחתי להתעמת עם עצמי. ולקבל תמיכה עבורי ועבור הדמויות שלי. ולצלול עמוק יותר אל הדברים...

ש: מדוע הפכת את הספר לחייט של כפתנים?

ת: יש לי כפתן ישן שהיה שייך לאימי ותמיד מאד הרשים אותי. כשהייתי ילדה חשבתי שהכפתן הזה מופלא ואמרתי לעצמי שיום אחד אוכל ללבוש אותו.

השנים חלפו ואכן לבשתי אותו וחשבתי כמה יקרים הדברים הללו שאפשר להעביר אותם מדור אחד לשני ולספר סיפור. סיפור על האדם שיצר אותם, לעיתים במשך ימים ארוכים ואף חודשים ארוכים כאילו חלק מנשמתו של היוצר נותרה חתומה על הבגד עצמו. פריט שהצליח ללכוד את המשמעות של האדם שילבש את הכפתן. כך מצא הכפתן את חלקו בנרטיב של הסיפור. אני מאד אוהבת את האומנות של מלאכות שונות שלצערי נעלמות, יש משהו מאוד יפה בכל המסורות שאנחנו מאבדים. משהו שמגדיר אותנו שהוא חלק מה ד.נ. א שלנו. זה חלק ממסורת שיש לשמר ולהגן עליה בעוד שיש מסורות אחרות שרצוי לבחון ולרענן. זה מעציב אותי לראות כיצד מסורות כמו תפירת הכפתן גוססות לאיטן. כיוון שאנחנו חיים בחברה שמתקדמת מהר מדי, שאינה מעריכה יותר יכולות כאלה, שהזמן הנדרש להכין אותם אינו מוערך. אני מאידך אוהבת לקחת הפסקה, להתבונן, לקחת את הזמן וסוג כזה של מומחיות מעניק לי מקור השראה גדול מאד וזו הסיבה מדוע הספר הפך לתופר עילית.

ש: נראה שמינה היא הדומיננטית במערכת היחסים בין חלים לבינה ושיש מתח חבוי ביניהם. האם זו היה כוונתך להציג מערכת יחסים לא רגילה?

ת: מעל לכל רצתי לצייר דמות של אישה המגינה על בעלה ובכך הופכת במערכת היחסים לדמות הדומיננטית. לידה חלים הוא שביר כי הוא חש שיש בו משהו שהוא בגדר הטאבו. הוא אינו מסוגל להתמודד עם העולם, הוא מביע את עצמו בגופו ונשמתו בעבודה שלו. תפירה היא התשוקה שלו והיא גם מגינה עליו מהעולם. היא מעניקה לו סוג של ריפוי, את הסיבה לקיום. הוא יוצר בגדים יפיפיים אותם הוא יכול להציג בפני העולם, העולם שהוא למד להתחבא מפניו. מינה היא אישה חזקה אבל הכוח שלה גורם לה להבין שבעלה הוא אדם פגיע. היא פועלת מאהבה וכל רצונה הוא להגן עליו. כמו אם המגינה על הילד שלה ומבינה שיום אחד היא לא תהיה שם יותר, כדי להגן עליו, והוא יצטרך להתמודד עם העולם לבדו. מערכת היחסים שלהם קיבלה תפניות במהלך החיים ומינה אכן הפכה לסוג של אם עבור חלים. הם אוהבים אחד את השנייה אבל בצורה שונה, הם הגדירו מחדש את האהבה שלהם.

חלים הוא מאד עדין אבל יש בעדינות הזו המון כוח. כוח שאנחנו נגלה אותו במהלך הסיפור והוא יגלה אותו בעצמו.

ש: מינה סובלת מסרטן האם המחלה היא סוג של דחק פסיכולוגי או סמל לאי קיום המיניות בין השניים?

ת: האומללות המינית של מינה ללא ספק פוגעת בה ומשנה אותה. לאחר כריתת הרחם לאחר המאבק שלה, היא מחליטה ברגע מסוים להפסיק את הטיפול ולתת לחיים להחליט. אני חושבת שזה מאד יפה לאפשר לחיים לנהל את מהלכם. אנחנו נוטים לחשוב שידנו על העליונה, שאנחנו יכולים לשלוט בכל, אבל יש דברים שהם מעבר ליכולותינו, אני לא אומרת שאתה לא צריך להילחם , אבל אני חושבת שמינה מבינה בשלב מסוים שהכל יביא לאותה תוצאה, לא משנה מה היא תעשה. אני חושבת שהיכולת להיות במודעות כזו היא מבורכת, היכולת לבחון חלק מן ההחלטות שלנו. לעיתים זה יכול להביא לשינוי.

ש: העובדה שהיא מקבלת את המוות מקושרת עם הרעיון של מכתוב – גורל?

ת: היא לא אדם פסיבי היא החליטה להפסיק את הטיפול, זו החלטה מודעת. אולי זה קשור לכך, שהיא אדם מאמין והיא שואבת כוח מו הרוחניות הזו. לכאורה מנקודת המבט הדתית, ההומוסקסואליות של חלים היא חטא וזה גורם לקונפליקט באמונה שלה. כיון שהיא אוהבת אותו מאד. היחס שלה לאמונה הוא הרבה יותר עמוק ממכתוב וממנהגים אחרים. מהאמונה היא שואבת את המחשבה שבעלה יכול להמשיך את חייו בדרך שהוא ירצה.

ש: כמו דמותו של הספר שחי עם דברים שלא נאמרו כך בסרטך יש שוטים רבים שהם הרבה יותר מאשר דיאלוג מבלי לומר מילה.

ת: אני מאמינה שהרבה מאד יכול להיאמר באמצעות המבט והעיניים של בני האדם – המבטים שהם מחליפים ולא הכל צריך להיאמר בדרך מילולית. אני אוהבת שאפשר לביים דברים למסך כך שהם יורגשו היטב בלי להיאמר. הפרטים חשובים לי מאד.

ש: הדימויים בסרט הם מדהימים את יכולה לומר כמה מילים על העבודה על הצלמת

ת: אני אוהבת לעבוד עם וירז'יני היא אדם נפלא גם כאמן וגם כאשת מקצוע. עבדנו על החושניות כשחלים נוגע בבד רציתי שהקהל יחוש את הנגיעה בבד. רציתי שהצופים ייטמעו בעולם הזה של התפירה - בעולם שלו שיוכלו להיכנס אל נשמתו. כשמגיע יוסף המתלמד, חלים חש תחושה של תקווה בעולם שהוא יודע שהוא גווע. שהוא יכול להעביר למישהו את הידע, את המסורת, את המורשת. האהבה של יוסוף לחלים כחייט עילית, כמסטר בתחומו תהפוך לאהבת אמת פיזית. עם וריז'יני רצינו למקד את הפוקוס באומנתו של היוצר להראות את היופי שבפרטים. התאורה סייעה בידנו לעקוב אחרי המסע שהדמויות עוברות וגם את מערכות היחסים שלהם. הסרט נהיה בהיר יותר ויותר ככל שהמתח יורד.

ש: הם היה זה "מעלם" (יוצר כפתן) שתפר את הכפתן ואת תנועותיו אנחנו רואים בתקריבים?

ת: כן שמו הוא אדון לאלאמי. ואנחנו עוקבים אחרי עשיית הכפתן מן הבד ועד לתוצאה הסופית. חיפשתי את הגון הזה של הכחול המון זמן, זו היתה אובססיה. לבסוף מצאתי אותו בשוק הבדים בפריז ואז המשכתי את החיפוש אחרי הרקמה המדויקת ולא הצלחתי למצוא, אז הסתכלתי על הכפתן של אמא שלי, בגד בן 50 שנה שאני שומרת כמו על אוצר ואז הבנתי שזו הרקמה אותה אני מחפשת. לקחתי את הכפתן למעלם ואמרתי לו שזאת הרקמה שעליו לרקום. הכפתן שהשאיר חותם כל כך עמוק עלי בילדותי מצא את מקומו. זה היה כל כך פשוט והגיוני. הוא התחיל לעבוד וגם להדריך את השחקנים. היה לי חשוב שיהיה להם ידע אמיתי ויכולת להבין את המיומנות הזו. והם למדו לתפור ולרקום והם בילו זמן איתו כדי ללמוד את זה מיד ראשונה.

ש: סאלח בכרי נהדר ביכולת שלו להעביר הרבה רגש כמעט ללא מילים.

ת: הוא נהדר יש לו רגישות רבה כשהוא קרא את התסריט הוא התאהב בדמותו של חלים ביופי שלו ובמה שיש לו לאמר ולהשאיר לעולם. והוא גם קלט את הצד האפל שלו . אין אנשים טובים ורעים בסרט הזה, לחלים יש חיים כפולים סודיים כיון שאין לו ברירה אחרת. יחד עם זאת הוא דואג לאשתו באהבה ומסירות עד לרגע האחרון. הוא עושה את כל מה שמצפים מאדם שאוהבים שאוהב אותך.

לובנה אזבל יצרה את הדמות של מינה בצורה יוצאת דופן חשבתי עליה מיד בהתחלה כי היא מקרינה את סוג הכוח הזה גם בחיים. הצילומים היו קשים עבורה, כשמינה מגלה שחייה הולכים ואוזלים, גילתה לובנה שאביה חולה מאד, מצבו התדרדר במהרה והוא נפטר ביום האחרון של הצילומים. היא גם עשתה דיאטה כדי להביא את המחלה של מינה בצורה ראליסטית ככל שניתן. היא רצתה לחוש שהמוות משתלט על גופה זה היה מאד קשה. אבל היה בזה מידה של פיוטיות. כאילו היא חולקת את מסעו האחרון של אביה ממרחק. ומלווה אותו אל מותו. היא שחקנית נפלאה. אין אצלה חצאי דרך, ואין העמדת פנים.

ש: זה די אמיץ לעשות סרט כזה

ת: אני מאמינה שיש דברים שצריך לאמר אותם, סיפורים שצריך לספר וכן אני אפילו לא עוצרת לחשוב אם יש כאן איזה שהוא מעשה גבורה. כיון שמה שחשוב זה לעשות את זה בייחודיות ובכנות.

לצערי במרוקו יחסי מין בין בני אותו מין זה עברה על החוק, לפי חוק 489 במערכת החוקים. העונש יכול לנוע בין 6 חודשים לשלוש שנים. זה לא רק טאבו זה מעשה פשע. החוק הזה הוא חרפה ואנחנו צריכים לעשות הכל להתאגד כדי לגרום לביטולו, במרוקו ובכל המדינות אנשים צריכים לקום ולומר את מה שעל ליבם.

אני מקוה שביכולתו של הסרט לגרום לאנשים במדינות שונות לשנות את דעתם, וכשנקודת המבט של האנשים משתנה החברה משתנה גם כן ולכן חשוב לספר סיפורים כמו הסיפור של חלים.

ש:האם זהו סרט על חופש?

ת: ללא ספק כן, על החופש להיות מי שאתה, לאהוב את מי שאתה רוצה בין אם זה גבר או אישה ובעיקר זה סרט על אהבה.

מרים טוזאני

נולדה בטנגי'ר, גדלה בעיר עד שעברה ללונדון ללמוד עיתונאות. לאחר סיום לימודיה חזרה למרוקו ועסקה בכתיבה בעיקר על קולנוע צפון אפריקאי. במהרה גילתה את הצורך להביע את עצמה באמצעות סרטים משלה.

ב 2008 כתבה וביימה סרט דוקומנטרי ליום האישה הלאומי הראשון במרוקו. אחריו יצרה עוד מספר סרטים דוקומנטריים. סרטה הקצר הראשון "כשישנו" משנת 2012, עשה סיבוב פסטיבלים גדול וזכה ב17 פרסים בינלאומיים. סרטה הקצר השני :"איה הולכת לחוף הים", עשה מסלול דומה וזכה בחמישה עשר פרסים.

היא שיתפה פעולה עם הבמאי נביל איוש, בן זוגה, בסרטו "אהבה גדולה", עבדה עם השחקנים ועל התסריט. בהמשך היא כתבה עם נביל את התסריט לסרטו "ראזיה". שנשלח לייצג את מרוקו בתחרות האוסקר. מרים משחקת בסרט את הדמות של סאלימה וכך מוצאת את עצמה לראשונה בצידה הקדמי של המצלמה.

"אדם", הוא סרטה העלילתי הראשון. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן במסגרת מבט מסוים וזכה ב30 פרסים בפסטיבלים שונים ונמכר ל 20 מדינות.

ב-2022 חזרה מרים טוזאני לפסטיבל קאן עם סרטה "הכפתן הכחול", שהוצג בתחרות מבט מסוים וזכה בפרס הפיפרסקי. הסרט נבחר לייצג את מרוקו בתחרות האוסקר.

מומלץ.

יום ראשון, 14 באפריל 2024

פסטיבל אביב פורח בהרצליה בחול המועד פסח : שזירת פרחים, זרים מתוקים קיר צילום ועוד- כניסה חופשית מאת: שרית יוכפז

פסטיבל אביב פורח בהרצליה בחול המועד פסח : שזירת פרחים, זרים מתוקים קיר צילום ועוד- כניסה חופשית

מאת: שרית יוכפז

בשעה שהאביב והטבע מתעוררים לחיים, משפחות רבות מחפשות דרכים המאפשרות לחוות יחד את העונה הזו, במיוחד בהקשר של חופשת חג הפסח. האתגר שעומד בפניהם הוא מציאת פעילות המציעה גם ערך חינוכי וגם בילוי מהנה ואיכותי. פסטיבל אביב פורח מציע מענה יצירתי ומגוון בחול המועד.

הפסטיבל, אשר מוקדש לחגיגת הפריחה ועונת האביב , עם מתחם שזירת פרחים ייחודי, המאפשר לילדים להתנסות בשזירת צמידים, סיכות וכתרים לראש בהנחיית שוזרת מקצועית, פעילות הפותחת בפניהם חלון לעולם הבוטני ולאומנות השזירה. כל ילד יוכל לבחור לשזור כתר או צמיד ליד או סיכת פרחים לשיער ולהנות מריח אביב משכר וצבעוניות יפייפיה של פרחים טריים. חרציות בשלל צבעים , גיבסניות ואמנות שזירה מקצועית לכל המשפחה .

במתחם היצירה הנוסף , מוזמנים הילדים לקחת חלק בסדנאות יצירה מגוונות, הכוללות הכנת אדנית ירק אישית בעבודת יד וזרעים תוך עידוד יצירתיות וחוויה אביבית המתחם מציע ביום השני לאירוע הכנת פרחים מתוקים צבעוניים . פעילות שתוסיף טעם של מתיקות לחוויה.

בפסטיבל יוקם קיר צילום המעוצב בנושא 'בלונים פרחוניים', המספק רקע קסום לצילומים שיתעדו את חווית הפסטיבל. בנוסף, ימתין מתחם לבניית פירמידות מלגו, בו יוכלו לתת לדמיון וליצירתיות להתפרץ.

הכניסה חופשית

קניון שבעת הכוכבים

צילום יח"צ .

מאת שרית יוכפז

פסטיבל חמניות עם מגוון פעילויות יצירתיות ותיאטרליות בנתניה

באווירה פרחונית, פסטיבל החמניות מגיעה עם מגוון פעילויות יצירתיות ותיאטרליות: מבאר משאלות, דרך ההשראה מהציור הכי מפורסם של ואן גוך ועד לקיר צביעה ענקי

חג האביב מבשר את תקופת הפריחה של הטבע – ובהתאם ייערך פסטיבל פרחים ייחודי באווירה פרחונית. עם מתחם מקושט ומעוטר עם חמניות, יוכלו הילדים ליהנות מחמישה מתחמים עם פעילויות ואטרקציות בפסטיבל הפרחים:

חמניות אמנותיות : בהשראת החמניות של ואן גוך – הילדים ילמדו לצייר חמניות מיוחדות עם אקריליק על קרטון ביצוע .

המתחם הענק - כתר השמש: הילדים ישזרו זרי חמניות וחרציות טריות לכתר מרהיב ומעוצב ויכינו סיכות ראש.

פריחת השמש: הילדים יגזרו, יכינו ויצבעו חמניות בגדלים שונים – מהם ייצרו מובייל ססגוני לחדר או למרפסת.

באר השמש העולה: מתחם תיאטרלי עם באר משאלות- עם דמות צבעונית של אשת החמנייה , הילדים יגיעו להביע משאלה עם מטבע אותו יזרקו לבאר

פרחים בגדול: פעילות משותפת במסגרתה יצבעו הילדים קיר צביעה ענקי של חמניות.

יום ראשון, 7 באפריל 2024

תערוכה חדשה במוזיאון ארץ־ישראל תל־אביב: "הַסֵּפֶר צריך לעבוד".מאת :שרית יוכפז

מאיר שלו צילום נדיה כהן

"הַסֵּפֶר צריך לעבוד"

כלי עבודה ובעלי מלאכה ביצירותיו של מאיר שלו ובאוסף מוז"א

מאת שרית יוכפז

אוצר התערוכה: ד"ר אלי כהן ששון

פתיחה לקהל הרחב: 12 באפריל 2024

התערוכה תוצג עד: 12 באוקטובר 2024

הַסֵּפֶר צריך לעבוד

כלי עבודה ובעלי מלאכה ביצירותיו של מאיר שלו ובאוסף מוז"א

במלאת שנה לפטירתו של הסופר מאיר שלו, מקדיש מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב, תערוכה מיוחדת שמשלבת באופן מקורי בין ספריו של שלו לבין אוסף כלי העבודה של המוזיאון.

התערוכה הַסֵּפֶר צריך לעבוד מפיחה חיים בתיאורים המופתיים של מאיר שלו, ומוצגים בה, לצד ציטוטים נבחרים מספריו של שלו, כלי העבודה של בעלי המלאכה השונים מהאוסף הייחודי של מרכז אדם ועמלו במוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב. אוסף זה משמר ידע של בעלי מלאכה שפעלו במרחב המקומי במאות השנים האחרונות.

דרך הדיאלוג בין החומר (כלי העבודה) לבין הרוח (ספריו של שלו) אפשר להתרשם מתפקידו של הסופר כבעל מלאכה מומחה, המתבסס על עבודת מחקר מקיפה שערך בעת כתיבת ספריו - מאיר שלו הקדיש מקום רב ביצירתו לעולמם של בעלי מלאכה מקומיים, תוך תיאור דקדקני של מלאכתם ושל כלי העבודה הייחודיים המשמשים אותם. כפי שציין שלו עצמו בראיון עיתונאי: "כתיבה זו עבודה של בעל מלאכה. יש הרבה מַסְגְּרוּת ונגרות וסנדלרות. לא הכול מלודיות וארכיטקטורות ומריחת צבעים על בד. הספר צריך לעבוד".

כך למשל מוצגים בתערוכה כלי עבודה של הסתת: מטרקה (פטיש סתתים מעוגל לעיבוד גס של האבן); שאקוף (פטיש כבד לתקיעת יתדות בעת חציבת האבן); מונקאר (איזמל מחודד לקדיחת חורים באבן) ועוד - כולם מוזכרים בספר "בביתו במדבר"; כוורות נדירות ששימשו דבוראים מתוך הספר "רומן רוסי"; מתקנים לנשיאת יונוגרמה (הלחם של המילים יונה וטלגרמה) מתוך הספר יונה ונער.

מאיר שלו כתב גם ספרי ילדים, לכן הקומה השנייה של גלריית המגדל מוקדשת לילדים.

התערוכה מתמקדת בארבעה ספרים ומציגה לצד ציטוטים מהם, פריטים מאוסף ביתן "אדם ועמלו" שמתכתבים איתם: עולמו של האדם הקדמון מיוצג בהשראת הספר "איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני", עולם המרעה והצאן מודגם בהשראת "פנדה יוצאת למרעה", עולם הדיג מוצג בהשראת "קרמר החתול לומד לשחות", והמאבק היום־יומי בכינים, המוכר עוד משחר ההיסטוריה, מסופר בהשראת "הכינה נחמה".

מומלץ

יום שלישי, 2 באפריל 2024

חצור הגלילית זכתה השבוע לביקור משמעותי במיוחד -מהחלל לחצור מאת שרית יוכפז

מהחלל לחצור: האסטרונאוט איתן סטיבה

ביקור ב-"שבט סופר" ושמע על הנעדרת- היימנוט

מאת שרית יוכפז

חצור הגלילית זכתה השבוע לביקור משמעותי במיוחד. אל בית הספר שבט סופר הגיע לא אחר ממי שהיה לאחרונה בחלל וייצג את מדינת ישראל באחד מרגעי השיא שלה, מדובר בלא אחר מהאסטרונאוט והפילנטרופ איתן סטיבה.

תלמידי שכבת ה' בבית הספר זכו במקום הראשון בתחרות חלל ארצית מטעם "קרן רמון" והאסטרונאוט סטיבה הגיע במיוחד לפגישה עם הילדים ואת המיזם המיוחד שלהם.

מנהל בית הספר חנן פלג וצוותו קיבלו בהתרגשות רבה את האורח המיוחד, ילדי השבט הציגו הצגה מיוחדת על בית הספר, הכינו חידות שהמשותף לכולן הוא איתן סטיבה, הציגו את החללית שבנו ואת חדריה השונים וזכו להרצאה מעוררת השראה על הגשמת חלומות ממי שהגשים חלום לאומי.

איתן סיפר שכילד חלם לעוף וזכה להגשים את חלומו. הוא התלהב מאד מנבחרת החלל ומתלמידי בית הספר המוכשרים. במהלך הביקור, איתן סטיבה נחשף לסיפורה של תלמידת בית הספר הנעדרת מעל לחודש ימים – היימנוט קסאו והתייחס באופן מיוחד וברגישות רבה לאחותה הקטנה הלומדת בבית הספר.

צוות בית הספר הודה למורה אורן ולברקת על ליווי הילדים, למירית עלוש קבסה המלווה את צוות בית הספר זה שנים ו "עוזרת לנו לחלום ולהגשים".

ראש המועצה מיכאל קבסה ציין: " החלל תמיד אתגר את האדם שהרים עיניים מעלה ונשא עיניו, איתן הוא נציגות ישראלית מכובדת מאוד אני מתרגש מאוד שהוא מבקר אותנו כאן, אתם נותנים כנפיים אמיתיות לילדים שלנו, כנפיים של חלומות, הם רואים אותך ומבינים שזה אפשרי. סטיבה הוא דוגמה להגשמת חלומות ולכך שניתן להשיג כל דבר בנחישות ובדבקות במטרה. אני מודה לצוות בית הספר ולאסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה על המפגש החשוב ומעורר ההשראה"

צילום: יח"צ

מאת שרית יוכפז

יום ראשון, 31 במרץ 2024

פסטיבל סוליקו 2024 תחרות הצגות יחיד לילדים ונוער בחול המועד פסח 24-26/4 בתל אביב ובשדרות. מאת שרית יוכפז

רודי רובינשטיין

פסטיבל סוליקו 2024

תחרות הצגות יחיד לילדים ונוער בחול המועד פסח 24-26/4 בתל אביב ובשדרות

תיאטרון השעה הישראלי הפועל בתמיכת משרד התרבות והספורט ועיריית תל אביב, נרגש להעלות בפעם השלישית את פסטיבל "סוליקו" – פסטיבל הצגות יחיד מקוריות לילדים ונוער, שיתקיים השנה לראשונה בתל אביב ובעיר שדרות, הצגות העוסקות בנושאים חברתיים עימן מתמודדים ילדים ונוער

חמשת ההצגות המשתתפות בפסטיבל סוליקו 2024

"על קוצים", 24.4, 25.4 בשעה 10.00 מיועד לילדי גן – ב'

המחזה מספר על הוד הקיפוד שהצליח להרגיז את מלכת הכיתה, מחליט לצאת למסע כדי להיפטר מקוציו וכך לטפס חזרה למקומו במערך החברתי של היער.

"תעלומת האותיות" ,24.4 בשעה 12.30, 25.4 בשעה 11.30, מיועד לילדי כיתות א-ג

המחזה מבוסס על ההתמודדות האישית של הראל מוראד המחזאי עם דיסלקציה כילד

"פשוט מיוחד" 24.4, 25.4 בשעה 16.00, מיועד לכיתות ה-ט

המחזה מבוסס על סיפור חייו של השחקן עידן שקרוקה

"זה רק משחק" 24.4, 25.4 בשעה 17:30 , מיועד לכיתות ו ומעלה

המחזה מבוסס על סיפורים אמיתיים מחייו של השחקן חי מאור

"כמעט מושלמת" 24.4, 25.4 בשעה 19.00, מיועד לכיתות ה-ט

מחזה חדש ומציל חיים לנוער על הפרעות אכילה והסכנות הטמונות בהן.

במסגרת הפסטיבל נארח בבכורה ארצית את ההצגה ״כובע הקסמים״ על פי לאה גולדברג שתפתח את אירועי הפסטיבל וכמו כן תתקיים פעילות אומנותית, פתוחה לקהל אורחינו.

מיקום: במתחם התיאטרון בבית ציוני אמריקה ובשדרות לילדי העיר והעוטף.

מתי: בין התאריכים 24-26.4.24 חול המועד פסח, בבית ציוני אמריקה ובשדרות.

גילאים: חמש ההצגות הנבחרות מיועדות לכל המשפחה, בדגש על ילדים בגילאי 5-10

תיאטרון השעה הישראלי לילדים ונוער הנו תיאטרון הילדים הגדול והמוביל בישראל. כשמו של התיאטרון כך יצירתו - ענייני השעה. ברפרטואר התיאטרון תוכלו למצוא כ-60 הצגות שונות הנוגעות בנושאים חשובים ועמוקים בחברה הישראלית ובעולמם של הילדים לצד קלאסיקות אהובות ומהנות לכל המשפחה כדוגמת: הקוסם מארץ עוץ , אליס בארץ הפלאות , פיטר פן, הדייג ודג הזהב ועוד.

כרטיסים לכל ימי הפסטיבל באמצעות אתר הבית של תאטרון השעה הישראלי:

החל מ59 ₪ באתר https://teatron-hashaa.smarticket.co.il/