'בשביל הנופלים' מקיים עשרות סיורים ומפגשים ללא תשלום ברחבי הארץ במהלך 'שבוע הגבורה', מאת: שרית יוכפז

 

'בשביל הנופלים' מציע לציבור הרחב עשרות סיורים ומפגשים ללא תשלום ברחבי הארץ במהלך 'שבוע הגבורה', בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום הזיכרון לחללי צה"ל, בתאריכים: 6-12/5/24

 מאת: שרית יוכפז

פעילות מיזם 'בשביל הנופלים' תוקדש השנה לנופלי מלחמת 'חרבות ברזל' ותושבי העוטף, כך שבכל יום במהלך שבוע הגבורה יוצע סיור באזור עוטף עזה, בהובלת אלופים במיל' יחד עם נציגי עם משפחות נופלים מעוטף עזה והמלחמה

 

בכל יום במהלך שבוע הגבורה, יתקיים אירוע צעידה וזכרון מרכזי בהובלת אלופים בצה"ל וניצבים במשטרה יחד משפחות שכולות ותושבי העוטף. המיזם יתחיל במוצאי יום השואה וייצא מרחבת מוזיאון "משואה לתקומה" בקיבוץ יד מרדכי בחוף אשקלון, ימשיך לשדרות, שער הנגב, כפר עזה, נחל עוז, בארי ומועצה אזורית אשכול, כשהסיום יהיה בהר הרצל בירושלים.

 

המיזם מתקיים בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות בעוטף, כשהאירועים ישלבו סיפורי גבורה והתיישבות וטקסי התייחדות, ויציינו את הזיכרון לנופלי מלחמת חרבות ברזל והסיפור הציוני של ההתיישבות בעוטף עזה.

 

האירועים, הסיורים ומפגשי הזיכרון פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום ובהרשמה מראש באתר בשביל הנופלים: https://bishvilhanoflim.org.il/

 

'בשביל הנופלים' הינו מיזם לאומי אשר נוסד על ידי משפחות שכולות, קצינים בכירים ומרכזי סיור במטרה להפגיש את המשתתפים עם סיפורה של הארץ וסיפור גבורתם של לוחמי צה"ל שנפלו למענה. יו"ר המיזם הוא האלוף במיל' רוני נומה.

   

הפעילות העיקרית במיזם מתקיימת בשבוע הגבורה: בין יום השואה ליום הזיכרון ומביאה לתנועה לאומית רחבה של משתתפים שמבקשים להתחבר לימים אלו באופן משמעותי. המיזם מייצר מפגש בין מגזרים ואוכלוסיות ע"י שיח ערכי שמבקש לאחד ולקרב ביחוד בימים אלה, דרך הסיפור של כולנו בארץ הזו.

 

הסיורים מובלים על ידי נציגי משפחות שכולות, אלופי צה"ל וקצינים בכירים בעבר ובהווה, ומורי דרך מובילים ומתקיימים בפריסה ארצית לכלל האוכלוסייה ללא תשלום ובהרשמה מראש.

 

האלוף במיל' רוני נומה, יו"ר מיזם בשביל הנופלים, אשר התגייס להוביל את המיזם כחלק מהחשיבות והערך שהוא רואה בחיבור של סיפור הנופלים לסיפורה של הארץ למענה לחמו והקשר המשמעותי עם המשפחות השכולות: "מיזם בשביל הנופלים יוקדש השנה לנופלי מלחמת 'חרבות ברזל' ותושבי עוטף עזה, בשיתוף עם משפחות הנופלים ועם הרשויות המקומיות בעוטף. במהלך שבוע הגבורה המיזם יציע לקהל הרחב ללא עלות סיורים, אירועי צעידה וטקסי התייחדות באזור עוטף עזה בהם ישולבו סיפורי גבורה, יציינו את הזיכרון לנופלי מלחמת חרבות ברזל והסיפור הציוני של ההתיישבות בעוטף. 'בשביל הנופלים' מטרתו להפגיש את הקהל הרחב עם סיפורה של הארץ וסיפור גבורתם של לוחמי צה"ל שנפלו למענה. זהו מיזם הנצחה חי, שמחבר את הסיפור של כולנו בארץ הזו. המיזם, אשר עשרות אלפי משתתפים מבקשים להתחבר באמצעותו לימים שבין יום השואה ליום הזיכרון באופן משמעותי, מייצר מפגש וחיבור בין מגזרים ואוכלוסיות על ידי שיח ערכי שמבקש לאחד ולקרב בייחוד בימים אלה של זיכרון ותקומה."

 

שותפים למיזם 'בשביל הנופלים', ביניהם: צה"ל, משרד החינוך, משרד להתיישבות, המשרד למורשת, ההסתדרות הציונית העולמית, חטיבת החינוך והקהילה בקק"ל, אשכולות, גבעת התחמושת

סיורים מרכזיים בהשתתפות אלופי צה"ל ומשפחות שכולות במסגרת מיזם 'בשביל הנופלים': 

יום שני ה-6/5/24

סיור הפתיחה השנה יתקיים במוצאי יום השואה בקיבוץ יד מרדכי במוזיאון שואה לתקומה בגבעת הקרב סמוך לאנדרטת מרדכי אנילביץ'. הסיור יהיה בהנחיית עומרי פרי, מנהל הקהילה ומפקד כיתת הכוננות של הקיבוץ שלחם בו ב-7.10 וישתתפו בו האלוף במיל' אליעזר שקדי, מפקד חיל האויר לשעבר ומשפחות נופלים מחוף אשקלון (בין השעות: 16:00-19:00).

יום שלישי ה-7/5/24

סיור במועצה המקומית שער הנגב שייצא ממכללת ספיר למוזיאון המים בקיבוץ ניר עם הסמוך. הסיור יהיה בהנחיית ע. ראש אגף מבצעים בשירות הבטחון שלחם במרחב ב-7.10 וישתתפו בו האלוף במיל' רוני נומה יו"ר מיזם בשביל הנופלים, ראש משל"ט אופק חדש לשיקום העוטף ו-ורד ליבשטיין, אשתו של אופיר ליבשטיין ראש מוא"ז שער הנגב שנפל בכפר עזה (בין השעות: 16:00-19:00).

 

יום רביעי ה-8/5/24

סיור בעיר שדרות שייצא מרחבת הספרייה העירונית לתחנת המשטרה בה התנהל הקרב המפורסם ב-7.10.  הסיור יהיה בהנחיית אלעד קלימי סגן ראש עיריית שדרות וישתתפו בו ניצב אמיר כהן, מפקד מחוז דרום במשטרת ישראל שלחם בעיר בקרבות ה-7.10 ו-נירית הליבני, אמו של יובל הליבני שנפל בקרבות בשדרות ומשפחתה של עדי ברוך חיילת מילואים שנפלה מפגיעת רקטה בעיר (בין השעות: 16:00-19:00).

 

יום חמישי ה-9/5/24

סיור במועצה אזורית אשכול שייפתח בקיבוץ בארי משם לתל גמא ויסתיים בחניון בארי. הסיור יהיה בהנחיית חיים ילין, ראש מועצת אשכול לשעבר ותושב בארי וישתתפו בו האלוף יוסי בכר, רמ"ט פיקוד דרום ותושב בארי שלחם בצורה הרואית בקיבוץ ב-7.10, יובל בזק, אביו של גיא בזק שנפל בקרב בכיסופים, איילת בוים מבארי, אשתו של גיל ואמא של ענבר בוים ו-עפרה ונעם לקס, הוריו של נווה לוחם סיירת מטכ"ל שנפל בלחימה על קיבוץ בארי (בין השעות: 16:00-19:00).

 

יום שישי ה-10/5/24

סיור במועצה אזורית שער הנגב שייחל בכניסה לקיבוץ כפר עזה, דרך מעוז מול עזה, בית הקברות של כפר עזה, יער שמחוני ויסתיים בחומה "עד התלם האחרון" סמוך לקיבוץ נחל עוז. הסיור יהיה בהנחיית אמיר תיבון, עיתונאי ותושב כפר עזה וישתתפו בו האלוף במיל' נעם תיבון, מפקד הגיס הצפוני לשעבר שלחם בקרבות בכפר עזה ומשפחות של 3 חללי יחידת מגלן שלחמו יחד עם נעם תיבון בקיבוץ: שלום בוכריס, אח של חן, גלעד יעבץ, אבא של יפתח ו-אמיר רוזנטל, אבא של אפיק (בין השעות: 9:00-12:00).

 

יום ראשון ה-12/5/24

סיור בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הסיור יהיה בהנחיית אביב וישקובסקי, מורה דרך ויוזם תודה לצה"ל וישתתפו בו יעקב חגואל יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ו-צוריה לוי, בתו של אל"מ רועי לוי, משפחתו של מחט הנחל אל"מ יוני שטיינברג (בין השעות: 13:00-16:00).

 

 מאת: שרית יוכפז

צילום בשביל הנופלים

סלקום TV מציינת את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, תשפ"ג מאת: שרית יוכפז

 

סלקום TV מציינת את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

ונפגעי פעולות האיבה, תשפ"ג

מאת: שרית יוכפז

גם השנה, במסגרת שיתופי פעולה ייחודיים שיצרה סלקום TV עם העמותה להנחלת מורשת הצנחנים ועם עמותת "בית אבי חי", יעלו לרגל יום הזיכרון עשרות סרטי הנצחה שהופקו על-ידי העמותות. הסרטים ישודרו בערוץ 'לזכרם' (אפיק 4) וכן יופיעו בקטגוריית "לזכרם" הממוקמת בקטגוריית הסרטים.

 

בנוסף, כבכל שנה, ישודר גם ערוץ שמות הנופלים באפיק 26.

 

כמו כן, תשדר סלקום מגוון סרטים שעוסקים ביום זה.

 

*****

לקראת ערב יום העצמאות, תשדר סלקום TV תכנים לרגל חגיגות יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל, עם חגיגה של סרטים ישראליים - קלאסיקות, סרטי קאלט וסרטים שוברי קופות.

 

*****

שיתוף פעולה ייחודי של סלקום TV עם "בית אבי חי"

מביא לצופים את "פנים. יום. זיכרון"

גם השנה תעלה סלקום TV לשירות את מיזם ההנצחה האמנותי של בית אבי חי שהופך זיכרונות מחייהם של חללי מערכות ישראל ופעולות איבה - לסרטוני אנימציה. במסגרת שיתוף הפעולה יעלה לשירות בערב יום הזיכרון ערוץ מיוחד שיקרין כ-50 סרטי הנצחה מונפשים של חללים, שהופקו על ידי "בית אבי חי" במשך יותר מעשור.

 

במסגרת שיתוף פעולה עם העמותה להנחלת מורשת הצנחנים, סלקוםTV  תשדר סרטי הנצחה של לוחמי צנחנים.

 

סלקום TV תעלה לשידור במהלך יום הזיכרון עשרות סרטי הנצחה קצרים שמביאים את סיפורם האישי של לוחמי הצנחנים בסדיר ובמילואים, שאינם עימנו עוד, מתוך רצון להנחיל את סיפורם, ערכיהם ומורשת הקרב שלהם. שמואל כץ, אליהו כהנא, שמעון יודקביק, רן שושן, אברהם שטדלר, אברהם מרקו, מאיר מלמודי, שלמה מגריל, צבי מגן, אהוד ליפשיץ - הם רק חלק מאותם חללים, לוחמים צנחנים שנפלו, וסרטי ההנצחה אודותם מביאים את סיפורם האישי על גבי מסך הטלוויזיה.

 

לציון יום הזיכרון תעלה סלקום TV מגוון סרטים ישראליים:

 

בופור - סיפורם של חיילי צה"ל שאיישו את מוצב הבופור בחודשים האחרונים שלפני הנסיגה מרצועת הביטחון.

 

לבנון - נקודת המבט של צוות טנק שנשלח לקרבות ביומה הראשון של מלחמת לבנון הראשונה.

 

יוסי וג'אגר - יוסי וג'אגר הם מ"פ ומ"מ במוצב חי"ר בדרום לבנון, המנסים לשמור את זוגיותם בסוד, על רקע שגרת המוצב התובענית.

 

אזימוט - שני חיילים, מצרי וישראלי, נקלעים לקרב על מוצב או"ם נטוש במלחמת ששת הימים.

 

טוביאנסקי - סיפורו של סרן מאיר טוביאנסקי שהואשם בריגול נגד ישראל והוצא להורג שישה שבועות לאחר הכרזה העצמאות

 

חוגגים עצמאות! לכבוד השנה ה-75 לעצמאותה של מדינת ישראל, סלקום TV תשדר חגיגה של סרטים ישראלים מכל הזמנים - קלאסיקות, סרטי קאלט וסרטים שוברי קופות, ב-VOD ובערוץ סרטים ישראלים מיוחד ליום העצמאות (אפיק 4). השידורים יהיו זמינים החל מפתיחת חגיגות יום העצמאות ובמהלך כל הסופ"ש

 

בין הסרטים: "סיפור אחר", "מכתוב", "אול אין",  "זוהי סדום",  "סוף העולם שמאלה",  "אהבה קולומביאנית",  "הלהקה",  "דיזנגוף 99",  "ישמח חתני", "הלהקה האחרונה בלבנון", "מציצים", "גבעת חלפון אינה עונה",  "צ'רלי וחצי", "חגיגה בסנוקר", "השוטר אזולאי",  "סאלח שבתי", "אלכס חולה אהבה", "לול" ועוד.

  

חגיגה של קומדיות ישראליות ב-VOD ובערוץ ישראלי TV

(אפיק 1)

בין סדרות הטלוויזיה הקומיות שיעלו בסלקום TV: "ויקי ואני", "משיח," "אחד העם 1", "נבסו", "שנות ה-90", "החברים של נאור", "זאת וזאתי", "לה פמיליה", "חברות"

----------------

יד ושם 

הכניסה לאתר יד ושם אינה כרוכה בתשלום

הזמנת כניסה למוזיאון ו/או רכישת שירותים , לשם הבטחת הכניסה וקבלת השירותים במועד בו מעוניינים מותנית בהזמנה מראש וכרוכה בתשלום דמי הרשמה וטיפול. ( החל מתאריך 1.4.2024)

 את ההזמנה יש לבצע במערכת ההזמנות המקוונת.

כניסה למוזיאון ללא הזמנה מראש תתאפשר על בסיס מקום פנוי בלבד ופטורה מתשלום דמי הרשמה וטיפול.

דמי הרשמה וטיפול לא יוחזרו במקרה של ביטול ההזמנה .

השקת גן לילי במרכז מורשת יהדות בבל,מאת שרית יוכפז

 

                                                 

השקת גן לילי

רגע מרגש בשגרה העצובה שלנו היה במרכז מורשת יהדות בבל, כשנחנך "גן לילי" גן המדמה גנים פרטיים וציבוריים בעיראק, כולל העיצוב, והצמחייה שנשתלה בו.

התורם הנדיב תרם את הגן לזכר דודתו האהובה לילי, שהיתה בת בית במרכז וידועה באהבת החיים והאדם שלה, כמו גם ביופייה הפנימי והחיצוני ובעיניה התכולות שאי אפשר לשכוח.

באירוע השתתפו השחקן האגדי מוטל'ה שפיגלר חברו הקרוב של התורם הנדיב, הכלכלן שלמה מעוז, יו"ר המרכז פרופ' אפרים צדקה

וחברי הועד המנהל בהם הפובליציסט משה בן עטר והיזמית ויויאן רכיב, שהיתה כוח מניע בהוצאת הפרויקט אל הפועל.

הנוכחים נהנו מאוכל עיראקי מסורתי, ולאחר הנאומים יצאו לגזירת הסרט והסרת הלוט בגינה.
בבית הכנסת המשוחזר שר המוסיקאי עובדיה חממה את התפילה שהלחין "אנא בכוח" והקהל הצטרף אליו בשירת רבים תוך כוונה מלאה להחזרת החטופים ולימים טובים יותר.

את האירוע הנחתה מנכ"לית המרכז עליזה דיין חממה, שגייסה את זמר הבית (הפרטי שלה) לאירוע.

הגן עוצב על ידי האדריכל דניאל מינץ והאגרונומית עדה סגורה, ביצע את הקמתו דורון פרומקין.

בגן יערכו סדנאות ליקוט ובישול, והפרגולה המיוחדת תשמש הן כסוכה בחג סוכות והן כחופה, למי שיבחר להינשא במיקום ייחודי זה.

 

 

 

לסרטון על גן לילי   

https://www.youtube.com/watch?v=JdKOiRNruz0

צילום איתן ידגר

מאת שרית יוכפז

נפתחה במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב תערוכה חדשה "הַסֵּפֶר צריך לעבוד" המשלבת בין ספריו של מאיר שלו - מאת שרית יוכפז

 

במלאת שנה לפטירתו של הסופר מאיר שלו

נפתחה במוז"א - מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

תערוכה חדשה "הַסֵּפֶר צריך לעבוד"

המשלבת בין ספריו של מאיר שלו - לבין אוסף כלי העבודה של המוזיאון.

 

ערב הפתיחה החגיגי נערך במעמד מנכ"ל המוזיאון עמי כץ,

אוצר התערוכה ד"ר אלי כהן ששון, אוצרת ראשית מוז"א וסמנכ"לית המוזיאון רז סמירה,

ובהשתתפות בני משפחתו של מאיר שלו:

רעייתו של מאיר שלו - רינה שלו, ילדיו - זהר ומיכאל שלו, ילדיה של זהר (הנכדים) דסי וסלי, ומושיק בעלה של זהר

 

בין המוזמנים הנוספים שהגיעו לערב הפתיחה:

חניטל סויסה מנכ״לית הוצאת הספרים עם עובד, ארז מילשטיין ממוזיאון הטרקטור בעין ורד,

גיא רז אוצר הצילום של מוז"א, ד"ר איתן איילון לשעבר אוצר מרכז אדם ועמלו במוזיאון ארץ ישראל ועוד.

 

המוזמנים והאורחים נהנו בקבלת הפנים מ"כריך הסתתים" המפורסם, בהשראת מתכון של מאיר שלו מתוך ספרו "בביתו במדבר" (הוצאת עם עובד)

 

"הַסֵּפֶר צריך לעבוד" - תערוכת כלי עבודה ובעלי מלאכה ביצירותיו של מאיר שלו ובאוסף מוז"א - מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

אוצר התערוכה: ד"ר אלי כהן-ששון (כהן-ששון הינו ארכאולוג, אנתרופולוג, אוצר לאתנוגרפיה וביתן אדם ועמלו במוז"א).

 

התערוכה "הַסֵּפֶר צריך לעבוד" מפיחה חיים בתיאורים המופתיים של מאיר שלו, ומוצגים בה, לצד ציטוטים נבחרים מספריו של שלו, כלי העבודה של בעלי המלאכה השונים מהאוסף הייחודי של מרכז אדם ועמלו במוז"א. אוסף זה משמר ידע של בעלי מלאכה שפעלו במרחב המקומי במאות השנים האחרונות. דרך הדיאלוג בין החומר (כלי העבודה) לבין הרוח (ספריו של שלו) אפשר להתרשם מתפקידו של הסופר כבעל מלאכה מומחה, המתבסס על עבודת מחקר מקיפה שערך בעת כתיבת ספריו - מאיר שלו הקדיש מקום רב ביצירתו לעולמם של בעלי מלאכה מקומיים, תוך תיאור דקדקני של מלאכתם ושל כלי העבודה הייחודיים המשמשים אותם. כפי שציין שלו עצמו בראיון עיתונאי: "כתיבה זו עבודה של בעל מלאכה. יש הרבה מַסְגְּרוּת ונגרות וסנדלרות. לא הכול מלודיות וארכיטקטורות ומריחת צבעים על בד. הספר צריך לעבוד".

 

מאיר שלו, אמן של מילים, השאיר אוצר ספרותי ואתנוגרפי על בעלי מלאכה וכלי עבודה.

כך למשל מוצגים בתערוכה כלי עבודה של הסתת: מָטַבֶּה: פטיש סיתות ישר בעל שטח הילום מחורץ בעל דוגמת שיניים, מיועד לסיתות אבני גזית, מפתנים ומשקופים עשויים מאבן קשה. מטרקה (פטיש סתתים מעוגל לעיבוד גס של האבן); שאקוף (פטיש כבד לתקיעת יתדות בעת חציבת האבן); מונקאר (איזמל מחודד לקדיחת חורים באבן), כולם מוזכרים בספר "בביתו במדבר". או כוורות שונות ששימשו דבוראים בהשראת דמותו של מרגוליס הדבוראי בספר "רומן רוסי", וטוטף לנשיאת יונוגרמה (הלחם של המלים יונה וטלגרמה) מתוך הספר "יונה ונער".

 

מאיר שלו כתב גם ספרי ילדים, לכן הקומה השנייה של גלריית המגדל מוקדשת לילדים. התערוכה מתמקדת בארבעה ספרים ומציגה לצד ציטוטים מהם, פריטים מאוסף ביתן "אדם ועמלו" שמתכתבים איתם: עולמו של האדם הקדמון מוצג בהשראת הספר "איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני", עולם המרעה והצאן מוצג בהשראת "פנדה יוצאת למרעה", עולם הדיג מוצג בהשראת "קרמר החתול לומד לשחות", והמאבק הסיזיפי בכינים, המוכר עוד משחר ההיסטוריה, מוצג בהשראת "הכינה נחמה".

בנוסף, המבקרים בתערוכה יוכלו לצפות בראיון שנערך עם מאיר שלו, בתוכנית "מה זה מוזה?" (כאן חינוכית), שבו הוא התייחס למושג "מוזה", או לקרוא יחד עם ילדיהם מספריו הממתינים בספרייה שבגלריה. 

ולקינוח - טרקטור פרגוסון ששימש השראה לספר הילדים האהוב "הטרקטור בארגז החול", הובא אף הוא למוזיאון, באדיבות "מוזיאון הטרקטור בעין ורד". 

 

עמי כץ, מנכ"ל מוז"א: "זהו כבוד גדול עבורנו, במלאות שנה למותו של מאיר שלו, להציג תערוכה שמשלבת בין יצירתו של אחד הסופרים החשובים בתרבות הישראלית לבין האוסף הייחודי של מוז"א.  התערוכה הַסֵּפֶר צריך לעבוד מציגה לצד יצירתו הספרותית המונומנטלית, הענפה והייחודית של מאיר שלו את האוסף המרתק של מוז"א. שלו תיאר בצורה בלתי נשכחת את חייהם של פועלים ובעלי מלאכה והתערוכה ממחישה את הטקסט באמצעות הפריטים האותנטיים שברשותנו, אוסף שמשמר ידע עתיק של בעלי מלאכה שפעלו כאן במאות השנים האחרונות. ד"ר אלי כהן ששון אצר ויצר כאן דיאלוג מרגש בין עולם המלאכה לבין עולם הספרות".

 

ד"ר אלי כהן ששון, אוצר התערוכה: "התערוכה משלבת בין הפריטים הייחודיים מאוסף מרכז אדם ועמלו במוז"א, שמציג ומשמר עולם הולך ונעלם של אורחות חיים, מלאכות ועבודה שהיו נהוגים בארץ ובארצות השכנות במשך דורות, ובין הטקסטים הספרותיים שכתב מאיר שלו. כך נרקמת בפנינו תמונה מלאה של עולם בעלי המלאכה שפעלו במרחב ושל הסופר מאיר שלו, שהיטיב לתאר את נופי הארץ ואנשיה, ושבספריו הפיח רוח חיים בכלי העבודה הדוממים. התערוכה מזכירה כי בחובם של אלפי הפריטים השמורים במרתפי המוזיאון טמונים עוד סיפורים רבים על בעלי המלאכה ועל תבונת כפיהם".

 

התערוכה תינעל בתאריך 12 באוקטובר 2024.

 

1. מגוון תמונות מתוך חלל התערוכה "הספר צריך לעבוד"

 

קרדיט צילום דנה קופל

"הכפתן הכחול" סרט מומלץ מאת: שרית יוכפז

                 "הכפתן הכחול" סרט מומלץ מאת: שרית יוכפז

   סרטה של מרים טוזאני

The Blue Cftan

A film by Maryam Touzani

 

זוכה פרס פיפרסקי בפסטיבל קאן 2022

זוכה מספר רב של פרסי בימוי בפסטיבלים רבים ברחבי העולם

מינה וחאלים מנהלים חנות כפתנים מסורתית באחד הרבעים העתיקים במרוקו. 
בני הזוג שוכרים את יוסף לסייע במלאכה, כדי לעמוד בדרישות הקונים. בעוד יוסף מסור ונלהב ללמוד את מלאכת התפירה מחאלים, מינה מגלה במהרה עד כמה מוקסם בעלה מנוכחותו של הצעיר.

זוכה עשרות פרסים, ביניהם פרס הביקורת בפסטיבל קאן, "הכפתן הכחול" אלגנטי ומעודן לא פחות מיצירות האומנות המרהיבות שנרקמות בו. הבמאית מרים טוזאני שוזרת תסריט עדין במשחק משובח ומגישה סרט מלא חמלה וחסד על אהבה ועל החופש להיות נאמן לעצמך.

 

טריילר:

https://youtu.be/ol9FEnt1DvQ

 

צוות היוצרים

בימוי:            מרים טוזאני

תסריט:         מרים טוזאני בשיתוף נביל איוש.

הפקה:          נביל איוש

צילום:           ורז'יני סורדג'

עיצוב:           עדיל איוב

 

שחקנים

מינה:           לובנה אזבל

חלים:            סאלח בכרי

יוסוף:            איוב מיסיואי

 

מרוקו | צרפת| בלגיה| דנמרק 2022

118 דקות | ערבית | תרגום לעברית ולאנגלית

הפצה בישראל סרטי נחשון בע"מ

 

החל מ-25  באפריל בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ

שיחה עם הבמאית מרים טוזאני

ש: איך עלה הרעיון של הסרט ?

ת: עבודתי נבנית בעיקר על סמך הרגשות שלי וההשראה שאני מקבלת. כשאני כותבת אני לא מנתחת את הדברים בצורה אינטלקטואלית. בזמן שחיפשתי אתרים לצילום לסרטי הקודם, אדם, פגשתי בגבר שניהל מספרה לנשים. הוא הווה מקור השראה גדול לדמות של חלים. חשתי שיש בחייו נוכחות גדולה של משהו שלא נאמר, דבר שהוא מסתיר עמוק בפנים עם כבוד גדול למה שהוא באמת ולמי שהוא ניסה להיות בחיים האמיתיים, בסביבה שמרנית ביותר. מצאתי את עצמי מתארת את חייו: לא העזתי לשאול אותו שאלות אישיות כיוון שחשתי שזה יותר מדי אישי. ביליתי איתו זמן רב והוא השאיר עלי רושם עצום. יום אחד הסיפור לבש צורה והיה לי צורך לספר אותו. זה היה סיפור שהייתי חייבת לכתוב מבלי לנתח אותו מבחינה לוגית או רציונלית. הכתיבה עצמה היא מסע והיה לי מזל שנביל, בן זוגי, הוסיף גם את נקודת המבט שלו. אנחנו חולקים חיים אבל חולקים גם תשוקה, דרך המבט שלו שהוא תמיד נדיב, חד ומלא רגש, הצלחתי להתעמת עם עצמי. ולקבל תמיכה עבורי ועבור הדמויות שלי. ולצלול עמוק יותר אל הדברים...

 

ש: מדוע הפכת את הספר לחייט של כפתנים?

ת: יש לי כפתן ישן שהיה שייך לאימי ותמיד מאד הרשים אותי. כשהייתי ילדה חשבתי שהכפתן הזה מופלא ואמרתי לעצמי שיום אחד אוכל ללבוש אותו.

השנים חלפו ואכן לבשתי אותו וחשבתי כמה יקרים הדברים הללו שאפשר להעביר אותם מדור אחד לשני ולספר סיפור. סיפור על האדם שיצר אותם, לעיתים במשך ימים ארוכים ואף חודשים ארוכים כאילו חלק מנשמתו של היוצר נותרה חתומה על הבגד עצמו. פריט שהצליח ללכוד את המשמעות של האדם שילבש את הכפתן. כך מצא הכפתן את חלקו בנרטיב של הסיפור. אני מאד אוהבת את האומנות של מלאכות שונות שלצערי נעלמות, יש משהו מאוד יפה בכל המסורות שאנחנו מאבדים. משהו שמגדיר אותנו שהוא חלק מה ד.נ. א שלנו. זה חלק ממסורת שיש לשמר ולהגן עליה בעוד שיש מסורות אחרות שרצוי לבחון ולרענן. זה מעציב אותי לראות כיצד מסורות כמו תפירת הכפתן גוססות לאיטן. כיוון שאנחנו חיים בחברה שמתקדמת מהר מדי, שאינה מעריכה יותר יכולות כאלה, שהזמן הנדרש להכין אותם אינו מוערך. אני מאידך אוהבת לקחת הפסקה, להתבונן, לקחת את הזמן וסוג כזה של מומחיות מעניק לי מקור השראה גדול מאד וזו הסיבה מדוע הספר הפך לתופר עילית.

 

ש: נראה שמינה היא הדומיננטית במערכת היחסים בין חלים לבינה ושיש מתח חבוי ביניהם. האם זו היה כוונתך להציג מערכת יחסים לא רגילה?

ת: מעל לכל רצתי לצייר דמות של אישה המגינה על בעלה ובכך הופכת במערכת היחסים לדמות הדומיננטית. לידה חלים הוא שביר כי הוא חש שיש בו משהו שהוא בגדר הטאבו. הוא אינו מסוגל להתמודד עם העולם, הוא מביע את עצמו בגופו ונשמתו בעבודה שלו. תפירה היא התשוקה שלו והיא גם מגינה עליו מהעולם. היא מעניקה לו סוג של ריפוי, את הסיבה לקיום. הוא יוצר בגדים יפיפיים אותם הוא יכול להציג בפני העולם, העולם שהוא למד להתחבא מפניו. מינה היא אישה חזקה אבל הכוח שלה גורם לה להבין שבעלה הוא אדם פגיע. היא פועלת מאהבה וכל רצונה הוא להגן עליו. כמו אם המגינה על הילד שלה ומבינה שיום אחד היא לא תהיה שם יותר, כדי להגן עליו, והוא יצטרך להתמודד עם העולם לבדו. מערכת היחסים שלהם קיבלה תפניות במהלך החיים ומינה אכן הפכה לסוג של אם עבור חלים. הם אוהבים אחד את השנייה אבל בצורה שונה, הם הגדירו מחדש את האהבה שלהם.

חלים הוא מאד עדין אבל יש בעדינות הזו המון כוח. כוח שאנחנו נגלה אותו במהלך הסיפור והוא יגלה אותו בעצמו.

 

ש: מינה סובלת מסרטן האם המחלה היא סוג של דחק פסיכולוגי או סמל לאי קיום המיניות בין השניים?

ת: האומללות המינית של מינה ללא ספק פוגעת בה ומשנה אותה. לאחר כריתת הרחם לאחר המאבק שלה, היא מחליטה ברגע מסוים להפסיק את הטיפול ולתת לחיים להחליט. אני חושבת שזה מאד יפה לאפשר לחיים לנהל את מהלכם.  אנחנו נוטים לחשוב שידנו על העליונה, שאנחנו יכולים לשלוט בכל, אבל יש דברים שהם מעבר ליכולותינו, אני לא אומרת שאתה לא צריך להילחם , אבל אני חושבת שמינה מבינה בשלב מסוים שהכל יביא לאותה תוצאה, לא משנה מה היא תעשה. אני חושבת שהיכולת להיות במודעות כזו היא מבורכת, היכולת לבחון חלק מן ההחלטות שלנו. לעיתים זה יכול להביא לשינוי.

 

ש: העובדה שהיא מקבלת את המוות מקושרת עם הרעיון של מכתוב – גורל?

ת: היא לא אדם פסיבי היא החליטה להפסיק את הטיפול, זו החלטה מודעת. אולי זה קשור לכך, שהיא אדם מאמין והיא שואבת כוח מו הרוחניות הזו. לכאורה מנקודת המבט הדתית, ההומוסקסואליות של חלים היא חטא וזה גורם לקונפליקט באמונה שלה. כיון שהיא אוהבת אותו מאד. היחס שלה לאמונה הוא הרבה יותר עמוק ממכתוב וממנהגים אחרים. מהאמונה היא שואבת את המחשבה שבעלה יכול להמשיך את חייו בדרך שהוא ירצה.

 

ש: כמו דמותו של הספר שחי עם דברים שלא נאמרו כך בסרטך יש שוטים רבים שהם הרבה יותר מאשר דיאלוג מבלי לומר מילה.

ת: אני מאמינה שהרבה מאד יכול להיאמר באמצעות המבט והעיניים של בני האדם – המבטים שהם מחליפים ולא הכל צריך להיאמר בדרך מילולית. אני אוהבת שאפשר לביים דברים למסך כך שהם יורגשו היטב בלי להיאמר. הפרטים חשובים לי מאד.

 

ש: הדימויים בסרט הם מדהימים את יכולה לומר כמה מילים על העבודה על הצלמת

ת: אני אוהבת לעבוד עם וירז'יני היא אדם נפלא גם כאמן וגם כאשת מקצוע. עבדנו על החושניות כשחלים נוגע בבד רציתי שהקהל יחוש את הנגיעה בבד. רציתי שהצופים ייטמעו בעולם הזה של התפירה - בעולם שלו שיוכלו להיכנס אל נשמתו. כשמגיע יוסף המתלמד, חלים חש תחושה של תקווה בעולם שהוא יודע שהוא גווע. שהוא יכול להעביר למישהו את הידע, את המסורת, את המורשת. האהבה של יוסוף לחלים כחייט עילית, כמסטר בתחומו תהפוך לאהבת אמת פיזית. עם וריז'יני רצינו למקד את הפוקוס באומנתו של היוצר להראות את היופי שבפרטים. התאורה סייעה בידנו לעקוב אחרי המסע שהדמויות עוברות וגם את מערכות היחסים שלהם. הסרט נהיה בהיר יותר ויותר ככל שהמתח יורד.

 

ש: הם היה זה "מעלם" (יוצר כפתן) שתפר את הכפתן ואת תנועותיו אנחנו רואים בתקריבים?

ת: כן שמו הוא אדון לאלאמי. ואנחנו עוקבים אחרי עשיית הכפתן מן הבד ועד לתוצאה הסופית. חיפשתי את הגון הזה של הכחול המון זמן, זו היתה אובססיה. לבסוף מצאתי אותו בשוק הבדים בפריז ואז המשכתי את החיפוש אחרי הרקמה המדויקת ולא הצלחתי למצוא, אז הסתכלתי על הכפתן של אמא שלי, בגד בן 50 שנה שאני שומרת כמו על אוצר ואז הבנתי שזו הרקמה אותה אני מחפשת. לקחתי את הכפתן למעלם ואמרתי לו שזאת הרקמה שעליו לרקום. הכפתן שהשאיר חותם כל כך עמוק עלי בילדותי מצא את מקומו. זה היה כל כך פשוט והגיוני.  הוא התחיל לעבוד וגם להדריך את השחקנים. היה לי חשוב שיהיה להם ידע אמיתי ויכולת להבין את המיומנות הזו. והם למדו לתפור ולרקום והם בילו זמן איתו כדי ללמוד את זה מיד ראשונה.

 

ש: סאלח בכרי נהדר ביכולת שלו להעביר הרבה רגש כמעט ללא מילים.

ת: הוא נהדר יש לו רגישות רבה כשהוא קרא את התסריט הוא התאהב בדמותו של חלים ביופי שלו ובמה שיש לו לאמר ולהשאיר לעולם. והוא גם קלט את הצד האפל שלו . אין אנשים טובים ורעים בסרט הזה, לחלים יש חיים כפולים סודיים כיון שאין לו ברירה אחרת. יחד עם זאת הוא דואג לאשתו באהבה ומסירות עד לרגע האחרון. הוא עושה את כל מה שמצפים מאדם שאוהבים שאוהב אותך.

 

לובנה אזבל יצרה את הדמות של מינה בצורה יוצאת דופן חשבתי עליה מיד בהתחלה כי היא  מקרינה את סוג הכוח הזה גם בחיים. הצילומים היו קשים עבורה, כשמינה מגלה שחייה הולכים ואוזלים, גילתה לובנה שאביה חולה מאד, מצבו התדרדר במהרה והוא נפטר ביום האחרון של הצילומים. היא גם עשתה דיאטה כדי להביא את המחלה של מינה בצורה ראליסטית ככל שניתן. היא רצתה לחוש שהמוות משתלט על גופה זה היה מאד קשה. אבל היה בזה מידה של פיוטיות. כאילו היא חולקת את מסעו האחרון של אביה ממרחק. ומלווה אותו אל מותו. היא שחקנית נפלאה. אין אצלה חצאי דרך, ואין העמדת פנים.

 

ש: זה די אמיץ לעשות סרט כזה

ת: אני מאמינה שיש דברים שצריך לאמר אותם, סיפורים שצריך לספר וכן אני אפילו לא עוצרת לחשוב אם יש כאן איזה שהוא מעשה גבורה. כיון שמה שחשוב זה לעשות את זה בייחודיות ובכנות.

לצערי במרוקו יחסי מין בין בני אותו מין זה עברה על החוק, לפי חוק 489 במערכת החוקים. העונש יכול לנוע בין 6 חודשים לשלוש שנים. זה לא רק טאבו זה מעשה פשע. החוק הזה הוא חרפה ואנחנו צריכים לעשות הכל להתאגד כדי לגרום לביטולו, במרוקו ובכל המדינות אנשים צריכים לקום ולומר את מה שעל ליבם.

 

אני מקוה שביכולתו של הסרט לגרום לאנשים במדינות שונות לשנות את דעתם, וכשנקודת המבט של האנשים משתנה החברה משתנה גם כן ולכן חשוב לספר סיפורים כמו הסיפור של חלים.

 

ש:האם זהו סרט על חופש?

ת: ללא ספק כן, על החופש להיות מי שאתה, לאהוב את מי שאתה רוצה בין אם זה גבר או אישה ובעיקר זה סרט על אהבה.

 

מרים טוזאני

נולדה בטנגי'ר, גדלה בעיר עד שעברה ללונדון ללמוד עיתונאות. לאחר סיום לימודיה חזרה למרוקו ועסקה בכתיבה בעיקר על קולנוע צפון אפריקאי. במהרה גילתה את הצורך להביע את עצמה באמצעות סרטים משלה.

ב 2008 כתבה וביימה סרט דוקומנטרי ליום האישה הלאומי הראשון במרוקו. אחריו יצרה עוד מספר סרטים דוקומנטריים. סרטה הקצר הראשון "כשישנו" משנת 2012, עשה סיבוב פסטיבלים גדול וזכה ב17 פרסים בינלאומיים. סרטה הקצר השני :"איה הולכת לחוף הים", עשה מסלול דומה וזכה בחמישה עשר פרסים.

היא שיתפה פעולה עם הבמאי נביל איוש, בן זוגה, בסרטו "אהבה גדולה", עבדה עם השחקנים ועל התסריט. בהמשך היא כתבה עם נביל את התסריט לסרטו "ראזיה". שנשלח לייצג את מרוקו בתחרות האוסקר. מרים משחקת בסרט את הדמות של סאלימה וכך מוצאת את עצמה לראשונה בצידה הקדמי של המצלמה.

 

"אדם", הוא סרטה העלילתי הראשון. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן במסגרת מבט מסוים וזכה ב30 פרסים בפסטיבלים שונים ונמכר ל 20 מדינות.

ב-2022 חזרה מרים טוזאני לפסטיבל קאן עם סרטה "הכפתן הכחול", שהוצג בתחרות מבט מסוים וזכה בפרס הפיפרסקי. הסרט נבחר לייצג את מרוקו בתחרות האוסקר.

 

מומלץ.