שבוע ירושלים באתרי פמ"י אתרי פמ"י לובשים חג לכבוד שבוע ירושלים! 2 מופעים חגיגיים במערת צדקיהו! מאת: שרית יוכפז

שבוע ירושלים באתרי פמ"י

אתרי פמ"י לובשים חג לכבוד שבוע ירושלים!

2 מופעים חגיגיים במערת צדקיהו!

שתי הופעות חגיגיות במערת צדקיהו עם ארבעה אמנים מובילים

 

7.5.26 – אליעד מארח את שמעון בוסקילה במערת צדקיהו    |    14.5.26 – דיקלה מארחת את נווה לוי במערת צדקיהו

בקצרה

מה: שני מופעים מיוחדים ליום ירושלים במערת צדקיהו (7.5, 14.5) במחיר של 59 ₪ בלבד כל אחד, לכבוד יום ירושלים ה-59 בתמיכת משרד ירושלים ומסורת ישראל.

כמה: 59 ₪ בלבד

בונוס!!! אל תסתפקו רק במופע – הפכו את הערב למסע בזמן עם חוויה ירושלמית בלתי נשכחת: סיור חגיגי על החומה הצפונית וטעימה מהשער הקדום לפני ההופעה, בתוספת 10 ש"ח בלבד!

שאטלים ללא תשלום יצאו: ביום 7.5 בשעה 19:30, וביום 14.5 בשעה 20:00 מרח' שבטי ישראל, ויחזירו את הקהל חזרה למקום האיסוף בסוף המופע.

חניונים באזור: קרתא, העירייה (ספרא), שער שכם

7.5.26 - אליעד מארח את שמעון בוסיקלה 

אליעד, מהקולות הבולטים של הפופ הישראלי בשנים האחרונות, יבצע את להיטיו הגדולים לצד שירים חדשים. שמעון בוסקילה יתארח עם שיריו הייחודים המשלבים פופ ישראלי עם השפעות אתניות.

מתי: יום חמישי 7.5 בשעה 21:00

כמה: 59 ₪ בלבד לכבוד יום ירושלים ה-59!

מיוחד למופעי יום ירושלים!! סיור חגיגי על החומה הצפונית וטעימה מהשער הקדום לפני ההופעה ולכבוד יום ירושלים, בתוספת 10 ש"ח בלבד!

פרטים וכרטיסים: https://tickchak.co.il/103280

14.5.26 - דקלה מארחת את נווה לוי

דיקלה תביא לבמה את סגנונה הייחודי והמרגש, המשלב בין מזרח למערב, עם מיטב שיריה האהובים, ותארח את נווה לוי, מהתגליות החדשות של השנה האחרונה, בהופעה ראשונה במערה לאחר פריצתו ב-הכוכב הבא לאירוויזיון.

מתי: יום חמישי 14.5 בשעה 21:30

כמה: 59 ₪ בלבד לכבוד יום ירושלים ה-59!

מיוחד למופעי יום ירושלים!! סיור חגיגי על החומה הצפונית וטעימה מהשער הקדום לפני ההופעה ולכבוד יום ירושלים, בתוספת 10 ש"ח בלבד!

פרטים וכרטיסים:  https://tickchak.co.il/103288

יום ירושלים שמח.

חברים התארחו אצל איש העסקים גיבור ישראל משה לוי בעל עיטור הגבורה מאת: שרית יוכפז

  

מימין: מורן מנו משה לוי ומשה מנו צילומים מ.ל.ת

חברים התארחו אצל איש העסקים גיבור ישראל משה לוי בעל עיטור

הגבורה 

משה מנו המייסד והבעלים של קבוצת "מנו ספנות" ובנו מורן מנכ"ל מנו ספנות, יחד עם קבוצת חברים ביניהם, 

האלוף (מיל.) דני יתום שהיה ראש המוסד וח"כ, עמיחי עורקבי עו"ד ושותף במשרד עו"ד מיתר ודיקאן הסגל הקונסולרי בישראל, דוד בן בסט בעלי רדיוס 100, 

התארחו אצל משה לוי, סא"ל ( מיל.) איש עסקים, גיבור ישראל ובעל עיטור הגבורה. האורחים חזו האורחים בין השאר בסרט על גבורתו של משה לוי במלחמת יום כיפור כשידו נקטעה והוא הסתער על עמדת האויב, שלף בשיניו את נצרת הרימון והשליך לעמדה, חיסל את יושביה ונפגע מהרסיסים.

 על כך הוענק לו אות הגבורה. האורחים התרשמו גם מהאוסף הנדיר של עשרות מכוניות עתיקות שברשותו. 

1. מורן מנו משה לוי ומשה מנו 2. דני יתום משה לוי ומשה מנו 3. משה מנו ועו"ד עמיחי עורקבי קרדיט צילומים: מ.ל.ת

מאת: שרית יוכפז

"ונהפוך הוא" שלו עוד לא נגמר עו"ד דב קולני עורך דין, דיפלומט, סופר ויקיר ירושלים מוציא לאור ספר חדש.מאת: שרית יוכפז

 

, "ונהפוך הוא" שלו עוד לא נגמר

עו"ד דב קולני עורך דין, דיפלומט, סופר ויקיר ירושלים מוציא לאור ספר חדש. שמו נלקח ממגילת אסתר, והוא מגיע בדיוק בזמן. בגיל שבו רוב בני אדם מסתפקים בזיכרונות, דב קולני כותב ספרים. את ספרו האחרון, "ונהפוך הוא", סיים בגיל תשעים וחמש, כחמש שנים בלבד אחרי שסיים את קודמו. זה לא מיהרנו, הוא מסביר בחיוך פשוט עדיין יש דברים לומר.

ילד ירושלמי בין שני עולמות

קולני נולד בשנת 1930 בשכונת גאולה בירושלים, צמוד לגבולה של שכונת מאה שערים החרדית. ילדותו התנהלה בין שני עולמות: הוא למד בגימנסיה סוקולוב החילונית, ועם זאת ספג אהבה עמוקה לתנ"ך, אהבה שמלווה אותו עד היום ועומדת בבסיס ספרו החדש. גם בבית ספר שאינו בזרם הדתי למדו פרקי תנ"ך ואהבו לדקלם בעל-פה קטעים מתוכו, הוא מספר.

לצד התנ"ך גילה קולני הצעיר גם את ספרות העולם. ספריית "בני ברית", שישבה ממש מול בית הספר, הייתה עבורו מקלט קבוע. הוא שאל ספר כמעט בכל יום, ובסוף השנה קיבל פרס על התמדתו בקריאה. לרקע זה הייתה השפעה רבה על משיכתו לכתיבה, השפעה שניכרת בעשרות ההסכתים שיצר לתכניות לנוער בימי הרדיו.לימודיו התיכוניים שהמשיך בגימנסיה העברית בירושלים הסתיימו בתוך להבות מלחמת העצמאות, כשקולני הצעיר לקח חלק בהגנה על ירושלים בימי המצור.

עורך דין, קצין, ועוד: קריירה שלא בחרה תחום אחד

לאחר המלחמה פנה קולני ללימודי משפטים במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית וקיבל את רישיון עורך הדין שלו בשנת 1974. אחרי הסיום התגייס להשלמת שירותו הצבאי ושימש כסניגור הפיקודי של פיקוד הצפון, ומדריך בחוק השיפוט הצבאי בבה"ד 1. ומה עושים כשמפסידים ערעור? קולני, עם ההומור הדק שמאפיין אותו, שמר על עצמו גם אז. לאחר שהנאשם שהוא גרם להרשעתו בבית דין צבאי זוכה בערעור, פנה אליו חייל בלעג: "הנה תבעת קצין ללא כל בסיס!" תשובתו של קולני הייתה ישירה: "אז ראה כמה אני מוכשר, שהצלחתי לשכנע שלושה שופטים בעניין שלא היה לו כל בסיס..."

מהצבא עבר לשירות המדינה, ותחנותיו היו רבות ומגוונות: ניסוח מחדש של תקנות התעבורה בלשכה המשפטית של משרד התחבורה, לצד פרסום "ספר הנהג אנציקלופדיה של חוקי התנועה והרכב", שהיה רב-מכר באותה שנה; ייעוץ בכיר ליועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים, שם ייצג את המדינה בפני בית המשפט העליון; ולבסוף יועץ משפטי של משרד התיירות.

דיפלומט בארצות הברית

תפקידו במשרד התיירות הוביל אותו רחוק מגבולות הארץ לטקסס, לקליפורניה, לאטלנטה ולמסדרונות שיחות שלום. כקונסול בארצות הברית קיבל אזרחות כבוד של העיר דאלאס ותעודת כבוד מהסנאט של קליפורניה. ייעודו העיקרי היה עידוד תיירות לישראל, תפקיד שהצריך הסברה בקרב חוגים נרחבים ולעיתים גם הגנה על מפות. כך, כשניסו בבריטניה לאסור על ישראל לכלול את מזרח ירושלים במפות שהפיצה שם הצליחה משלחתו לסכל את הניסיון.

גולת הכותרת של עבודתו הדיפלומטית הייתה השתתפותו בשיחות עם מצרים וירדן ליישום הסכמי השלום, לעיתים כראש המשלחת הישראלית. השיחות התקיימו לסירוגין בקהיר, רבת עמון, קזבלנקה ותוניסיה ובהשתתפות מדינות שלא הכירו אפילו בישראל. ובכל זאת, המשלחת הישראלית זכתה ליחס של כבוד.

רגע אחד נחרט בזיכרונו במיוחד: בפגישה ברבת עמון, לאחר שהכין טיוטת הסכם לשיתוף פעולה עם ירדן, פנה אליו במפתיע נציג תימן ולא כדי לדון בדיפלומטיה, אלא כדי לשאול על הזמרת עפרה חזה! "כך", אומר קולני, "מוצאים נציגים רשמיים של שתי מדינות עוינות נושא משותף לשניהם."

אקדמיה, ארגון בינלאומי ואובדן

לאורך כל שנות שירותו הציבורי לא עזב קולני את האקדמיה. כמורה מן החוץ לימד באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. ובשנת 1983 יזם ואירגן בירושלים את הכנס הבינלאומי הראשון של משפטנים המתמחים ברקע המשפטי של התיירות והתעופה ומתוכו הקים את הארגון הבינלאומי IFTTA, המונה כיום שופטים, יועצים ועורכי דין מ-45 מדינות. קולני משמש נשיא הכבוד של הארגון עד היום.

בשנת 1963 נשא קולני לאישה את אסתר, עורכת דין במקצועה. בשנת 1965 נולד בנם היחיד, אמיר מרדכי, שהצטיין בלימודי הרפואה באוניברסיטאות ברקלי ושל דרום קליפורניה. אולם כרעם ביום בהיר התבשרו ההורים שבנם הפך למשותק חלקית בגלל גידול בשורש המוח. לאחר מאבק שנמשך שנה שלימה, נפטר אמיר בשנת 1992. מאז פועל קולני להנצחת זכרו במוסדות ואתרים שונים, ובהם בית הספר היסודי שלמד בו.

לאחר גירושיו מאסתר נשא קולני לאישה בשנת 1975 את רות, אמנית ומשוררת שלימדה בתיכון ליד"ה ובאוניברסיטה העברית, לאחר שקיבלה תואר דוקטור בחו"ל. רות נולדה בסין, גדלה בניו-יורק וקשרה את גורלה לירושלים. יחד נסעו רבות ברחבי העולם, ובין היתר לכנס IFTTA שנערך בסין — ארץ הולדתה. היא הופיעה על הבמה בניו-יורק ובישראל, ותערוכות יחיד של ציוריה הוצגו בחו"ל ובירושלים.

יקיר ירושלים בגיל 93

בגיל תשעים ושלוש הוענק לקולני תואר "יקיר ירושלים", הכרה בפועלו הציבורי הרחב. בין תרומותיו: ציוד רפואי מתקדם לבתי החולים בירושלים, השתתפות בשיפוץ מגדל דוד (שם נקראה כעת הכניסה המקורית על שמו), שיפוץ גן הוורדים הצמוד לכנסת, ונטיעות ט"ו בשבט לילדים על הרצף האוטיסטי ביחד עם קשישים מדיור מוגן וילדי מפונים. בתחום התרבות השתתף בהקמת תיאטרון החאן הירושלמי, ייעץ בהקמת פסטיבל ישראל ותחרות הפסנתר על שם ארתור רובינשטיין.

"ונהפוך הוא" ספר שהגיע בדיוק בזמן

שמו של הספר החדש נלקח ממגילת אסתר, ואין בכך מקרה. המגילה, שמתרחשת בפרס -איראן של ימינו - מציינת את ניצחון העם היהודי על האויב שזמם להשמידו. קולני, שהוציא את הספר לאור לקראת פורים ופסח השנה, מצא עצמו פתאום בלב האקטואליה.

הספר מונה שמונה פרקים קצרים, כל אחד עומד בפני עצמו. הבחירה בהם נעשתה בקפידה: קולני כלל רק אירועים שגילה בהם אפשרות לקריאה שונה מן המקובלת, קריאה המשלבת רקע היסטורי, משפטי והקשר תרבותי, ולעיתים גם הומור דק. והכל תוך כיבוד המסורת ופנייה למקורות הרלוונטיים במקרא.

אחת הדוגמאות המובהקות: הפירוש ההלכתי המקובל של הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אימו" שהפך לאחד הבסיסים של דיני הכשרות ואיסור ערבוב בשר וחלב. לפי קולני, פירוש זה נובע מניקוד שגוי ופתוח לפירוש שונה לחלוטין מהפירוש ההלכתי המקובל. הפרק על משה רבנו, לעומת זאת, מאיר מחדש את דמותו הן כמצביא בצבא המצרי והן בקרבות ישראל נגד עמלק, וכן כמחוקק וכמורה-דרך.

התגובות מהקוראים הראשונים מבשרות טובות. עובדת סוציאלית דתיה כתבה: "נהניתי מן ההומור ומן הציורים הנאים... הפרק על משה מרתק וישמש אותי בדיון בליל הסדר." קורא אחר אמר שלמד ממנו הרבה ובתדהמה גלויה, שכן בדרך כלל אינו מתעניין בתנ"ך. וקוראת שלישית: "אני מתפעלת מבקיאותך ויכולת ההעמקה "במקורותינו".

עדיין בעניינים

דב קולני בן 95 אינו מרגיש כמי שסיים את סיפורו. הוא ממשיך לקרוא, לחשוב, ולמצוא בטקסטים עתיקים פרשנויות שאיש לא עלה עליהן לפניו. ואת שמו המלא דב קולני הוא חובש בגאווה: אביו משה הוא שעיברת את שם המשפחה המקורי שרייר - לקולני.

"ונהפוך הוא" כך אמרו על הגורל המשתנה בתולדות היהדות וכך, אפשר לומר, חי גם קולני עצמו: כשגורל מסוים עלול היה לסתום את הגולל, הוא תמיד מצא דרך להפוך אותו לטובה. הוא גם מפנה שעה בכל שבוע ללימוד גמרא, ומטרתו כיום היא  להציע פתרון 'מחוץ לקופסה' איך להוסיף חיילים לצה"ל ולהקל על המילואים על ידי הקמת יחידה של לוחמים שכירים כמו במדינות אחרות.

לינק לרכישת הספר: https://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=15492

הוצאת צמרת.

מיטל ביכלר היא סופרת, מדריכה ואישה שבחרה להפוך את המסע האישי שלה , "אני היא בראשית", מאת שרית יוכפז

 

מיטל ביכלר: 

מיטל ביכלר היא סופרת, מדריכה ואישה שבחרה להפוך את המסע האישי שלה לשפה. ספרה האחרון, "אני היא בראשית", הוא יותר מספר, הוא תיעוד אמיץ של תהליך התעוררות שנמשך שנים, מסע שעבר דרך תחנות של כאב, בדידות ואהבה.

מסע של רגישות

מיטל מספרת כי מאז ומתמיד הייתה רגישה במיוחד. רגישותה הפכה את חייה למאתגרים ומורכבים כשדבר לא חמק מעיניה - כל מילה, כל מבט, כל אנרגיה נגעו בה עמוקות. הסביבה, שלא תמיד ידעה להכיל זאת, תייגה אותה כ"רגישה מדי", ועם הזמן, החלה מיטל להאמין בכך בעצמה, לראות ברגישותה חיסרון, לשפוט את עצמה ולא לאהוב את מי שהיא.

כאשר האהבה הפנימית לא הייתה נוכחת, הצורך באישור ואהבה מבחוץ החל לנהל את בחירותיה. אך לפני כשבע שנים, משהו בתוכה החל להשתנות. המסיכה שעטתה על פניה בכדי להיות אהובה החלה ללחוץ והובילה את מיטל להבנה עמוקה: אין דרך אחרת אלא לעצור, להתבונן פנימה ולהישיר מבט אל האמת.
היא יצאה למסע פנימי, כזה שדרש ממנה להתרחק מהרעש החיצוני ולהתיידד עם הבדידות. דווקא שם, בתוך השקט, פגשה את עצמה לראשונה באמת. היא החלה לרפא את פצעי העבר, ללמוד לקבל ולאהוב את עצמה, וכאשר הצורך לקבל אישור מבחוץ השתחרר - היא הייתה חופשיה לחיות לפי תדר ליבה.

הספר כהזמנה להתעוררות

"אני היא בראשית" הוא רומן חניכה שבו מיטל משתפת בחוויית ההתעוררות שלה דרך כאב, בדידות, אהבה, ומפגש עם ה"להבה התאומה". בספר היא מתארת תהליך עמוק של איחוד עם הילדה הפנימית לצד חיבור ישיר ואישי עם אלוהים שנולד מתוך הבדידות וההתכנסות פנימה.

עולם שלם של כתיבה לילדים

לצד הרומן הראשון, מיטל היא גם סופרת ילדים פורייה. לפני כחמש שנים גילתה את אהבתה לכתיבה, ויצירתה הראשונה נולדה מתוך אהבה גדולה לאחייניתה. מאז כתבה ארבעה ספרי ילדים נוספים, שבכולם שזור מסר מרכזי אחד - אהבה, על גווניה השונים:

• "הלחיים של לולי" - סיפורה של ילדה עם כוח מיוחד: כאשר היא מסמיקה, דברים משתנים לטובה.

• "הרפתקת החורף של פלג- "פלג הוא חלזון קטן עם חלום גדול: למצוא חברים. כשהחורף מגיע והוא יוצא למסע להגשמת חלומו, הוא אוסף המון חויות ומגלה דברים נפלאים.

• "איך פוגשים את הלב?" - מחשבות יכולות להיות נפלאות וגם לא כל כך נעימות. גיבורת הסיפור לומדת איך לשפר את מצב רוחה ומשתפת אותנו איך זה מרגיש כאשר היא פוגשת את ליבה.

• "תמיד בחנוכה - נסים תמיד קורים - במיוחד סביב חג חנוכה. גיבור הסיפור מספר על ניסים שקרו לו בחג החנוכה ומראה לנו שניסים יכולים להיות גם דברים ממש קטנים שכאשר שמים לב אליהם, הם יכולים להיו מאוד משמחים.

• "הכוכב הטוב" - אי שם בגלקסיה רחוקה קיים כוכב לכת של אהבה. ילדת הכוכב מספרת לקוראים עליו ומבקשת את השתתפותם במשימה חשובה במיוחד.

מילים לחיים

מיטל מלווה אנשים במסע חזרה לאהבה עצמית, חיבור לייעוד וליכולות התקשור שלהם. לדבריה, תקשור הוא תשומת לב עמוקה לפרטים - איכות שמאפשרת להעמיק את החיבור לאינטואיציה ולאמת הפנימית.

הפילוסופיה שלה פשוטה ועמוקה כאחד: אמונה באהבה ללא תנאי וביכולת לצמוח דווקא מתוך אהבה ולא מתוך ביקורת ושיפוטיות. היא מאמינה בקיומה של תכנית אלוהית שנקבעה עוד לפני שהגענו לכאן, ובתפיסה שהכל מתפתח בדיוק כפי שהוא אמור להתפתח. בעיניה, ההבנה שכוח גדול מאיתנו מנהל את הדברים מאחורי הקלעים, מאפשרת להרפות מדאגות, להיות נוכחים ברגע הזה ולשוב לשמחה הפשוטה והטבעית של החיים.

לינק הוצאה צמרת : https://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=15495

ספר מרגש מעורר השראה  על התפרקות. התבוננות.צמיחה ועל הדרך חזרה הביתה.

מאת: שרית יוכפז

סיורים במסגרת "בתים מבפנים" בכיכר ביאליק- סוף שבוע של סיורים מודרכים, תערוכות ופתיחת דלתות במוקדי התרבות ההיסטוריים של כיכר ביאליק – מהחזון האורבני של פטריק גדס ועד לסיפורה המתחדש של תל אביב-יפו.מאת: שרית יוכפז

 

סיורים במסגרת "בתים מבפנים" בכיכר ביאליק-

סוף שבוע של סיורים מודרכים, תערוכות ופתיחת דלתות במוקדי התרבות ההיסטוריים של כיכר ביאליק – מהחזון האורבני של פטריק גדס ועד לסיפורה המתחדש של תל אביב-יפו היום

לפרטים המלאים והרשמה לסיורים יש להיכנס לאתר עיריית תל אביב- יפו:

https://bit.ly/4t2CrXS

 

אירוע "בתים מבפנים", אירוע האדריכלות הגדול בישראל, יתקיים השנה בתל אביב-יפו זו הפעם ה-20 ובסימן יובל לקרן תל אביב. במהלך סוף השבוע (9-7 במאי, 2026) ייפתחו לקהל הרחב כ-185 אתרים ברחבי העיר, בהם בתים פרטיים, מבני ציבור ומרחבים עירוניים, לצד סיורים, שיחות ומפגשים, כולם ללא עלות, ויאפשרו היכרות מעמיקה עם האדריכלות, התכנון והסיפורים העירוניים שמעצבים את תל אביב-יפו.

במהלך סוף השבוע יתקיימו גם מגוון סיורים מודרכים בבתי התרבות של כיכר ביאליק, מרחב התרבות של עיריית תל אביב- יפו, שיאפשרו הצצה מעמיקה אל ההיסטוריה, האדריכלות והתרבות של כיכר ביאליק וסביבותיה:

סיור אורבני בין גינות ומשעולים | בית ליבלינג
חמישי, 7.5 | 17:00–19:00
סיור בעקבות חזונו של פטריק גדס לעיר הגנים, העובר בין גינות בלוק עירוניות, שחלקן נסתרות ובמשעולים ירוקים המחברים ביניהן. הסיור מציג את התשתית התכנונית שהונחה בשנות ה־20 וממשיכה לעצב את העיר עד היום.

סיור "שמיים" | בית ליבלינג
חמישי, 7.5 | 18:15–19:15
סיור חווייתי המשלב התבוננות אמנותית ואדריכלית במרחב השמיים העירוני. המשתתפים יוצרים מיפוי וידיאו אישי וקבוצתי של הרקיע, תוך בחינת האופן שבו הוא משתקף ומשתנה בתוך העיר.

סיור בתערוכה "חי, צומח, עיר" | בית ליבלינג
שישי, 8.5 | 11:00–12:15
סיור מודרך בתערוכה לציון 100 שנים לתוכנית גדס, בהובלת האוצרות. הסיור חושף את הבחירות האוצרותיות, מסמכי הארכיון והפרשנויות העכשוויות, ומציג את המבנה עצמו כחלק בלתי נפרד מחוויית התצוגה.

"החיים על פי גדס" | בית ליבלינג
שבת, 9.5 | 12:00–13:15
סיור בתערוכות המרכזיות בבית ליבלינג, הבוחן את התפתחות חזונו של גדס – מתוכנית היסטורית לעיר גנים ועד לאתגרים התכנוניים של תל אביב כיום, דרך עבודות אמנות, מחקר וארכיון.

סיור במוזיאון בית ראובן | מוזיאון בית ראובן
שישי, 8.5 | 11:00–12:00
ביקור בביתו של הצייר ראובן רובין שהפך למוזיאון, הכולל היכרות עם סיפור הבית והרחוב, צפייה ביצירות נבחרות, ביקור בסטודיו המקורי והקרנת הסרט "אפילו הצל הוא אור".

סיורים בבית ביאליק | בית ביאליק
חמישי, 7.5 | 17:00–18:30
שישי, 8.5 | 11:00–12:30
שבת, 9.5 | 11:00–12:30
סיורים בביתו של חיים נחמן ביאליק לאחר שימורו, החושפים את עולמו של המשורר ואת המאפיינים האדריכליים והאוריינטליים של המבנה.

"בתי התרבות של העיר"
נקודת מפגש: פליציה- בית לאמנות הצליל
חמישי, 7.5 | 18:30
סיור העובר בין מוסדות התרבות המרכזיים בכיכר, בהם מוזיאון העיר תל אביב-יפו, בית ליבלינג, בית ביאליק ומוזיאון הבאוהאוס, ומציג את התפתחות האזור כקריה תרבותית עירונית.

"ההיסטוריה בצלילים" | פליציה- בית לאמנות הצליל
חמישי, 7.5 | 16:30
סיור בספריית המוזיקה ההיסטורית, מהוותיקות בישראל, המתמקד בסיפורה של הפסנתרנית פליציה בלומנטל ובהתפתחות המוזיקה והתרבות בארץ דרך אוספי המקום.

סיור בבית א. סקורה | מוזיאון העיר תל אביב-יפו
חמישי, 7.5 | 15:00–16:30
סיור אדריכלי במבנה ההיסטורי ששימש בעבר את עיריית תל אביב-יפו, המציג את גלגוליו, מאפייניו האדריכליים ותהליכי השימור שבוצעו בו בשנים האחרונות.

כיכר ביאליק, בתי התרבות של העיר היא מרחב תרבות עירוני הנבנה סביב כיכר ביאליק הוותיקה שבתל אביב-יפו. המרחב מהווה מארג של חמשת מרכזי התרבות הפועלים בכיכר, ומייצרים פעילות אמנותית וארכיונית ברמה מוזיאלית: בית ביאליק - מוזיאון וארכיון המשורר הלאומי, מוזיאון העיר תל אביב-יפו, מרכז למוסיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל -בית לאמנות הצליל, בית ליבלינג - מרכז העיר הלבנה, ומוזיאון בית ראובן.

ספר קבור באדמה": מהקיבוץ לדף הכתוב .כתב רן מן בהוצאת צמרת.מאת: שרית יוכפז

 

קבור באדמה": מהקיבוץ לדף הכתוב

רן מן גדל בקיבוץ גבת שבעמק יזרעאל, ילד בתנועה שהאמינה שאפשר לחנך אדם חדש. החינוך המשותף, המטפלות, בתי הילדים, כל אלה היו חלק ממהפכה חברתית שהתרחשה בחצר האחורית של ההיסטוריה הישראלית. "היינו דור של ילדים בלי סבים וסבתות," הוא מספר. "רק לילד אחד בכיתה היו סבא וסבתא, וכשהם הגיעו לאירועים הם היו אטרקציה של ממש." אותה ילדות של חופש וחברה, של חורשות ונחלים ופינות מסתור, עיצבה אותו בדרכים שרק עתה, עם הוצאת ספרו הבכורה "קבור באדמה", הוא מצליח לפענח במלואן.

הטייס שלא היה

ב-1968, בעודו תלמיד כיתה י"א, הניחה אימו על השולחן מעטפה חומה עם חותמת צה"לית. "רניקל," לחשה לו, "קיבלת זימון למבדקי קורס טיס." הוא שמח, התרגש, ובעיקר לא האמין. "מעולם לא חשבתי להיות טייס," הוא מודה. "לא חשבתי שיש לי את התכונות המתאימות. אבל כשצה"ל קבע שאני מתאים, התחלתי גם אני להאמין שאולי יש בי טייס סמוי." הוא עבר את הטירונות ואת שלב הלימודים, אך בשלב הטיסות נתקל בבעיה שאי אפשר היה להתגבר עליה, בחילה קשה שליוותה אותו מתחילת כל טיסה ועד סופה. בטיסת המבחן הסופי, עייף ומותש, נבחן ע"י רב סרן אודי חנקין, המדריך הראשי, שקיבל את ההחלטה המוצדקת להדיח אותו. "חנקין עצמו נפל במלחמת יום הכיפורים," אומר רן בשקט, "כמו גם חלק מחבריי לקורס שסיימו אותו בהצלחה."

גדוד 334 וחברות כנגד כל הסיכויים

מקורס טייס עבר לחיל התותחנים  ונשלח לגדוד 334 ברמת הגולן. שם, באוהל עם שישה חיילים מעדות המזרח, למד את אחד הלקחים הראשונים על חיי צוות. לקח לו זמן להבין את המנטליות שלהם ואת הסלנג אבל הם כולם היו אנשים טובים וחברים נאמנים. בוקר אחד גילה שנעליו נגנבו בלילה. התייצב יחף למסדר, קיבל נזיפה חמורה מהמפקד, ולא ידע מה לעשות. "לי היה ברור שאני לא אגנוב נעליים ממישהו אחר," הוא אומר. חבריו לאוהל, אלברט וסימון, פתרו את הבעיה. "יא ולד, אל תשבור ת'ראש. זה על הגב שלנו, יא חביבי," אמר לו אלברט. הם השיגו לו נעליים וסרבו לספר לו מהי הדרך שעשו זאת. "הרגשתי אהוב ובטוח עימם, למרות השוני וההבדלים. זו הייתה חברות אמיתית כנגד כל הסיכויים."

יום הכיפורים: שידור חי של קריסה

אוקטובר 1973. רן היה בנפח, בחמ"ל של המפקדה הראשית של החטיבה המרחבית ברמת הגולן. "ראיתי בעיניי, ממש בשידור חי, איך ניגפים כוחותינו," הוא מספר. בתוך עשרים וארבע שעות השתלטו הסורים על רוב רמת הגולן. הוא ראה את פניהם הנפולות של המפקדים, הבין מרשתות הקשר שיחידות מובסות ומפקדים נהרגים. הרגע שנחרט בו לנצח: המעבר בגשר בנות יעקב, כשחבלנים מכינים את הגשר לפיצוץ למקרה שהסורים יחצו את הירדן. "חשבתי על העוול הנורא שנגרם לעם שלנו," הוא אומר. "אחרי שהושמדנו בשואה ובנינו כאן מדינה, הנה שוב איום על קיומנו."

בשדה הקרב נחשף לאובדן אחר. יוסי החובש שקיבל כדור בבטן וצרח לפני שאיבד הכרה שיגידו לאימא שלו שהוא אוהב אותה. שמונה אנשי צוות שנהרגו כשתותח התפוצץ. רון, קצין בגדודו, "עלם חמודות חביב וחכם, מלח הארץ," שנהרג בזחל"ם הפיקוד של גולני מכדור במצחו. ולאחר מכן, הציווי שיחליף את רון במבצע הסתערות נוסף על החרמון. הוא עבר יממה שלמה של המתנה שבה ידע שהוא עלול ללכת למותו. "חשבתי שמלחמה זה דבר מחורבן. מעולם לא דמיינתי שאיקלע למצב שבו אני יודע שהוא עלול להסתיים במוות." ההתקפה בוטלה ברגע האחרון, אך המוות לא פסח על אחיו הגדול יצחק, שנהרג בסיני בן עשרים ושבע, והותיר אישה ושני ילדים קטנים. "עברו חמישים שנה ממועד נפילתו," אומר רן בקול שקט. "אבל גם היום בכל פעם שמוזכר שמו אני עדיין חש כאב פיזי ממש."

הקיבוץ: גן עדן שנשחק

לאחר השחרור חזר לקיבוץ, שדימה ל"מעין גן עדן." מינו אותו למנהל הרפת, לאחר מכן ויתר על חלומו ללמוד ארכיטקטורה לטובת לימודי כלכלה שהקיבוץ דרש ממנו. ב-1982 מונה לגזבר, תפקיד מרכזי עם השפעה רבה על קבלת ההחלטות.

שם נתקל בדינמיקה שתרדוף אותו שנים: מנהל המפעל אליעזר, אדם מוכשר ומניפולטיבי, שהאופטימיות המוגזמת שלו עיוותה את תמונת המציאות. ההפסדים נצברו, המצב הכספי הורע, וההנהלה כינסה אסיפת חירום. "אם נמשיך במתווה הנוכחי נגיע לקריסה פיננסית," הזהיר רן. אליעזר חלק עליו, החברים קיבלו את עמדתו ורן מצא את עצמו, כמתריע שלא שועים לו, שנאלץ לטפל בבעיות שנוצרו כתוצאה מההחלטה השגויה. ב-1990 עזב רן את הקיבוץ עם אשתו ושלושת ילדיו.

הסופר שנדחק

בגיל שלוש עשרה קיבל רן מאמו מתנת בר מצווה  "הטור השביעי" של נתן אלתרמן. "קצת התאכזבתי," הוא מודה. "ציפיתי למשהו גדול יותר. לימים הבנתי שזו הייתה המתנה המשמעותית ביותר שקיבלתי מהם אי פעם." הספר הפך לספר האהוב עליו. הוא שינן את השירים בעל פה, למד מאלתרמן כיצד בונים שיר, כיצד משלבים מוזיקה בכתיבה. כילד כתב פזמונים למסיבות הכיתה, ערך את עיתון חברת הילדים, ולפני הצבא שימש כעורך של ביטאון חטיבת בני הקיבוץ המאוחד.ואז, למשך ארבעים שנה, נטש לחלוטין את הכתיבה לטובת הקריירה. "לא הייתי נאמן למה שבאמת גורם לי תשוקה," הוא אומר היום בכנות. "הדחקתי את היצירתיות שהייתה בי לטובת המעשיות."

"קבור באדמה": כשהאמת עולה

כל אלה, הקריסות הכלכליות, המנהלים שלא שמעו לאזהרות, ההחלטות הקשות שפגעו באנשים שאהב  הם הקרקע שממנה צמח הספר. "קבור באדמה" הוא מותחן ישראלי שנולד מתוך מפגש עם מציאות שרן מכיר מבפנים. עולם הקיבוץ והחקלאות, שמבחוץ נראה שליו וכמעט פסטורלי, טומן בחובו מתחים עמוקים כלכליים, חברתיים, אישיים.

העלילה מתחילה בשקט: מוות שנראה כמו התאבדות. בהדרגה נחשפת מערכת שלמה של אינטרסים, לחצים והחלטות מוסריות קשות. "זהו סיפור על אנשים טובים לכאורה, שעושים בחירות המובילות אותם למקומות אפלים," הוא אומר. "הספר אינו מבוסס על סיפור אמיתי אחד, אך הוא שואב השראה עמוקה מהמציאות. החיבור בין אמת לדמיון הוא שמאפשר לו להיות אמין, חד ומטריד."

הספר בהוצאת "צמרת"  יוצא לאור בתקופה מורכבת של מלחמה וחוסר ודאות, וקוראים רבים מוצאים בו הד למציאות של תחושת אובדן השליטה, שחיקת ערכים, שאלות של נאמנות ומנהיגות. "קוראים שלא מכירים אותי כתבו שיש בספר אותנטיות ותחושה ש'זה יכול לקרות כאן'," הוא מספר. "והיו אחרים אמרו שקראו אותו בנשימה אחת."

אולי זה לא מפתיע. מי שגדל בקיבוץ, לחם במלחמה, איבד אח ומילא תפקידים בכירים בקיבוץ,  יודע טוב מאוד שהשקט החיצוני מסתיר לפעמים אינטריגות, משחקי כח ומזימות אפלות. "קבור באדמה" הוא לא רק מותחן על רצח. הוא סיפור על קהילה, על כוח וכסף, ועל הרגע שבו ערכים מתפוררים מבפנים והאמת כבר אינה ניתנת לקבורה.  לינק לרכישה:https://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=15489

מומלץ