אחד החברים הקרובים שלי ושל משפחתי מעל 30 שנה, היה הזמר הבינלאומי: ג'ימי לויד, אוהב ישראל בכל נימי נפשו, שקשר את גורלו עם מדינת ישראל,
מאת: שרית יוכפז
jimmy lloydאת ההיכרות בינינו ערך בשנות השמונים נפגשנו באירוע -הזמר צביקה פיק ז"ל.
הזמנתי את ג'ימי לוייד לראיון לעיתון לביתי ברמת השרון, בו
גרנו באותם ימים. לויד התאהב בעצי הפרי ונוי שהיו לי, ובבעלי החיים שהיו בביתי: שני כלבים
חתולים. כיוון שהוא היה קצת בודד בישראל, הזמנו
אותו בשבתות וחגים לבלות איתנו, והפכנו בפועל למשפחה מאמצת שלו.
ג'ימי נהג להצטרף לבעלי לבית הכנסת. לטיולים ברחבי הארץ .לארועים יפים.
במהלך השנים גייסתי אותו להופיע בהתנדבות בפני נכי צה"ל ולבית לוינשטיין. הייתי מסיעה אותו גם לבית אבות כדי לבקר ניצולי שואה . ולשיר להם.
הוא שר גם לאמי ז"ל .
ג'ימי לויד, בעל קול טנור חם עשיר ומרגש, נולד בטרינידד טובגו שבאיים הקריביים בשנת 1925. כבר בילדותו גילה ג'ימי כישרון מוסיקאלי נדיר, ובגיל צעיר זכה במקום הראשון בתחרות לזמרים צעירים. הזמר נט קינג קול גילה אותו וייעץ לו לעבור לחו"ל. כשהגיע ללונדון, הופיע במועדונים ובתי מלון ומשם נסע להופעות בישראל וארה"ב. בהמשך הוא הפך להיות זמר וכוכב טלוויזיה בלונדון, ארה"ב וגרמניה. הוא הופיע במועדונים היוקרתיים בלוס אנג'לס,
הופיע בתכניות רדיו וטלוויזיה בגרמניה, זכה לתפקיד ראשי
במחזמר, הנחה תכנית טלוויזיה בלונדון והשתתף בסרט המוזיקלי SIX FIVE SPECIAL.
אהבתו של ג'ימי לישראל ולעם היהודי התבטאה בבחירתו לגור בישראל שנים רבות מחייו, וגם בלימודי השפה העברית האיידיש . להתנדב למופעים בבסיסי צה"ל לאורך מלחמות
הרפרטואר של שיריו כללו שירת הגוספל השחורה וג'אז.ושירים של פרנק סינטרה. נאט קינג קול. לואי אמסטרונג . טום ג'ונס
ושירים בכל השפות.גם בעברית ואידיש
לישראל הוא הגיע לראשונה בשנת 1966, בעקבות חוזה עבודה במועדון 'צברה' בתל אביב. הצלחתו במועדון 'צברה' גרמה לג'ימי לחזור שוב ושוב לארץ בחוזים במקומות שונים. זאת בעזרתו של הרב יוסף בא גד.
אני ראיתי אותו לראשונה כסטודנטית במופע ענק בקמפוס באוניברסיטת בר אילן בה למדתי לפני ארבעת אלפים איש.הוא היה כמו מייקל ג'קסון נערץ על הישראלים.
ג'ימי החל להופיע
במועדוני ג'אז בארץ. בבתי מלון בארץ .אהבו אותו גם באילת. צפת. נהריה.ירושלים. הופיע בהיכל התרבות. בהמשך חייו חזר ללונדון. לארה"ב, שם הופיע במועדונים בברוקלין,
לוס אנג'לס ולאס וגאס.
בעקבות אהבתו לישראל ולעם היהודי, החליט לויד לעבור ולגור בישראל, וגם ללמוד עברית ויידיש, אותם שילב בשירה ובניגון. ג'ימי אמר:
“מבחינתי היום שבו גיליתי את מדינת ישראל הוא היום שבו נולדתי מחדש" סיפר לכולם . “עבורי אין תאריך אחר. לפני שבאתי לארץ לא ידעתי שיש דבר כזה שנקרא ‘ישראל’, ועכשיו אני לא מכיר מקום אחר. ישראל היא הבית שלי".
כאן הופיע לצד
נגן הקלרינט חנן בר סלע בכליזמרים בצפת ובירושלים, וגם עם המתופף פפו לוי.
בהיותו בארה"ב
במלחמת ששת הימים, הוא נתבקש להופיע בפני תורמים יהודים למען ארץ ישראל, ג'ימי
הדהים את הצופים היהודים כששר את "ירושלים של זהב" והתורמים הכניסו ידם
לכיס ותרמו למען ישראל.
במלחמת יום הכיפורים הוא
גויס לצה"ל כמתנדב, והופיע בפני חיילים בחזיתות שונות. שירתו בחזית בזמן מלחמה
סייעה מאוד להעלות את המורל בארץ. לאחר המלחמה הוא המשיך להופיע בבתי חולים בפני
חיילים פצועים. ובבית לוינשטיין ולפצועי צה"ל. בכל פעם שבקשתי ממנו לבא
להתנדב עבורם הוא עשה זאת בשמחה, הגיע ושימח אותם.
במהלך השנים, הוא התרים
את יהודי ארה"ב לעזרת מדינת ישראל באמצעות שירים בעברית וביידיש, כמו
"ירושלים של זהב"; התנדב להופיע לפני חיילים בחיל הים, חיל
האוויר, הצנחנים; בית חולים בלינסון לילדים חולי סרטן.
ג'ימי האהוב היה אהוד גם על הקהילה הדתית בישראל. כאן פיתח קשר מיוחד עם חב"ד, הופיע בחב"ד בחו"ל
בין מעריציו היו גם: הרב הראשי מאיר
לאו, הרב יוסף בא-גד והרב פירר.
הגברת ריקה אלבר ובעלה
ז"ל, שניהם ניצולי שואה ללא ילדים, החליטו לקחת את לויד תחת חסותם. הם אימצו
אותו והתייחסו אליו כאל בנם, והוא טיפל בהם במסירות עד יום מותם. הם לימדו אותו
לשיר ביידיש, והשיר א-יידישע-מאמע' (אמא יהודיה) הפך אותו לאהוב הקהל הישראלי.
לי אישית החזיר ג'ימי בטוב ליבו כשהגיע איתי לבית אבות לניצולי שואה לשיר לאמי ז"ל ולהופיע לבקשתי לנכי צה"ל בקולאז’ מוזיקלי.
בבית היוצר של אקו"ם
בנמל תל אביב. הופיע עם המוסיקאים: רותי נבון, חנן יובל, עוזי פוקס, יוסי
דרום, חנן בר סלע אושיק לוי. את המופע הפיק יואל ליבה מאמ"י, בניהולו
המוסיקלי של פפו לוי. ב-1997 הוא השתתף בפסטיבל הזמר החסידי עם השיר “כי בשמחה
תצאון".
אחד המאבקים מול
השלטון, בו נכשלנו, היה המאמץ לארגן לו תעודת זהות ישראלית. כל הפניות שלנו לרשות
האוכלוסין לקבלת אזרחות ישראלית על מנת לקבל ביטוח רפואי כך שיוכל לממן את טיפוליו
הרפואיים נענו בשלילה.
במהלך השנים מצבו
הבריאותי התדרדר. היה לו קשה לצאת מהבית, לאחר שנפל וקשה לו ללכת. לא היתה לו
אזרחות, לא היה לו ביטוח רפואי. הוא חי באורח חיים צנוע, אכל את מה שבישל בעצמו,
ולא הפסיק לכתוב שירים.
בגיל 95 ארגנו לו מסיבת
יום הולדת והתרמה בבית היוצר בת"א ואל האירוע הגיעו מיטב האומנים לשיר
לכבודו.
3 שנים לפני פטירתו, הרגיש ג'ימי מועקה בלב, ובזכות הליכון וכפתור מצוקה של יד- שרה שהבאתי לו ניצלו חייו. הוא סיפר שהרגיש משהו שלוחץ לו על בית החזה, אמר שהוא עומד למות ולאחר מכן ואיבד את הכרתו. הוא הגיע באמבולס לבית החולים איכילוב, ת"א שם אישפזו אותו. נלחמתי על חייו, ושכנעתי את בית החולים והתורמים להציל אותו ולנתח אותו, אף שלא היה לו ביטוח רפואי והוא חסר כסף, בגלל תרומתו הרבה לישראל.
לבסוף, שכנעתי לגייס תרומת חסידת אומות עולם שתרמה עבורו,ועוד אנשים טובים ואת בית חולים איכילוב הם : נרתמו לעזור.מנהל בית החולים איכילוב, פרופסור רוני גמזו, ומנהל מחלקת קרדיולוגיה, פרופסור שמואל בנאי, לנתח אותו. הם השתילו לו קוצב לב כיוון שזו הדרך היחידה להציל אותו.
ג'ימי לא הפסיק להודות לצוות הרופאים, בהם ד"ר טל אורנשטיין, שטיפל
בו יפה ובמסירות. את תודתו הביע בצורת מופע הוקרה לצוות מחלקת השיקום באיכילוב - לרופאים
ולצוות האחיות והמטופלים, במחלקה
הגריאטרית שיקום. זאת כהבעת תודה לצוות הרופאים והאחיות שהצילו את חייו.
ב-18 במאי 2004,
בעיצומה של מלחמה לקראת שמחת תורה, נפטר ג'ימי לויד. לכאורה, לא היה ניתן להביאו לקבר
ישראל, כיוון שלא היה יהודי, וגם לא אזרח ישראלי. אחרי מאמצים רבים הצלחתי לקבל
אישור לקבור אותו במקום שהכי התאים לו: בחלקת "חסידי -אומות העולם "בבית
הקברות קרית שאול בתל אביב.
חומי בראון .צביקה מחברת קדישה ואני בהלוויה הנחנו זר פרחים בקרית שאול.
ותודתי על כך- לחברת קדישא ולראש העיר ת"א רון חולדאי.
ליוויתי אותו במותו.
התרגשתי מאד בהלווייתו.
אני הייתי אחת המספידות.
בין האנשים שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון היו הזמר חזן : אחיה רובין , הזמר: יהורם גאון .מנהל היכל התרבות בפ"ת -אריה ימיני. אומנים וחברים בין המספידים היו: חומי בראון . חנן בר סלע, שהופיע איתו בפסטיבל הכליזמרים ובמופעים משותפים רבים,
בהלוויה של הזמר ג'ימי לוייד מימין: הזמר האהוב יהורם גאון. שרית יוכפז החזן אחיה רובין
הזמרת מירי אלוני, הזמר אושיק לוי .מיכל .שרה. המתופף פפו לוי .נכדו הגיע מיפאן. הפסנתרנית והזמרת -חואניטה סמית כהן מניו יורק .חברים ושכנים.
לעולם לא נשכח את ג'ימי, חברי הטוב מעל 30 שנה.
"יהי זכרך מבורך"
מאת: שרית יוכפז