מריה בנדיקטוביץ
תערוכה קבוצתית "Freedom. חופש. חירות "
תציג בין – 26.10.26- 7.11.26 בגלריה על האגם ברעננה
בהשתתפות אומני היודאיקה אלכסנדר מטלייב, שמעון בתואל והאומנית מריה בנדיקטוביץ'
תערוכה קבוצתית "freedom. חופש. חירות" תתקיים בסוף אוקטובר – תחילת נובמבר 2026 בגלריה על האגם ברעננה החל מ- 26.10.26, במשך כשבועיים עד ה – 7.11.2026.
הגלריה תהיה פתוחה בימים א'-ה' ושבת: 10:00-18:00, יום שישי: 10:00-13:00.
כתובת הגלריה: דרך הפארק 10, רעננה. מספר טלפון 09-7610469
הפתיחה החגיגית תיערך ביום ה' ה- 29.10.26 בשעה 19:00
יכבדו את האירוע בנוכחותם: כבוד ראש העיר רעננה, מר חיים ברוידא
גב' רונית וינטראוב, סגנית ראש העיר רעננה והממונה על אגף התרבות, הנוער והפנאי
את התערוכה הקימה האוצרת, נטלי ורובלבסקי
הכניסה לתערוכה הינה ללא עלות והיא מתאימה לכל המשפחה בכל הגילאים- כולם מוזמנים.
כל עבודות האומנות ניתנות לרכישה
במהלך התערוכה ניתן יהיה לפגוש ולשוחח עם האומנים בגלריה.
בתערוכה יציגו 27 אומנים בתחומים הבאים: ציורים פיגורטיביים, ציורי אווירה, נוף, ריאליזם, ציור שמן, אקריליק, פיסול, יודאיקה, אומנות אבסטרקטית, תכשיטים הוט קוטור, אופנה, זכוכית – ויטראז', אומנות על גופי תאורה.
שמות האומנים שיציגו בתערוכה
יבגני גופמן - ציור פיגורטיבי, שמן, מרינה דיקובסקי – אקוורל, ילנה חוחלוב - ציורי אווירה, שמן, אנדריי טארס- צייר, טטיאנה קוליקוב - ציורי אווירה, שמן/ אקריליק, .טטיאנה מיכאיליאק- ציירת, אלה זק - ציור פיגורטיבי, אולגה שניידרוב – תכשיטים הוט קוטור, אריה פרל- צייר, מרינה מוגילבסקי- ציירת, לודמילה קרבל- ציירת, מריה בנדיקטוביץ - ציורי ראליזם, שמן, שמעון בתואל- ציורי שמן ואקרילי- יודאיקה, יסיה קגן- ציירת, אלי פז- צייר, שהן דישרם- צייר, יולי דורף- פסלת, אולגה ינטובסקי- ציירת, סופי גוזמן- ציירת, אנה סמילנסקי – ויטראז'/זכוכית, ורה שמיס- ציירת, אלכסנדר מטלייב- פסל ברונזה ואלומיניום, אלכס ליטובשיק- צייר, דניס ניקיטין- צייר, אנה לסקין- אופנה מצמר, אירינה ארבסקי- אופנה קימונו, אולי חי- פסל
שיחות עם האומנים המרכזיים שיציגו בתערוכה
שמעון בתואל- אומן יודאיקה
ציור באקריליק ושמן
"את רוב הידע שלי בציור רכשתי מאבי שהיה אומן יודאיקה בגיאורגיה. עליתי לישראל בגיל 12 בשנת 1991.
למדתי בתיכון עיצוב תעשייתי שכלל לימודי אומנות. למדתי ציור ופיסול בבית ספר וגם היו לי מורים פרטיים.
ואחרי כן למדתי עיצוב תעשייתי לתואר ראשון שכולל לימודי אומנות.
ביום יום אני מנהל עסק משפחתי של עיצוב יודאיקה: פסלים, פמוטים, תשמישי קדושה.
בנוסף, יש לי עסק לייצור קוסמטיקה ואני גר בקריית אונו.
גדלתי באוקראינה ובבית יהודי שמכבד את עצמו, הילד חייב ללמוד לנגן על כינור. באוקראינה גידלו אותי להיות וונדר קיד והכניסו אותי לאומנות. הגענו ארץ, התיישבנו בחולון ופה זה ילדי שובבים, כפכפים, ים , חבר'ה. כל ההוי הישראלי לא מתחבר למוזיקה קלאסית. הבית היה אומנותי והייתי חייב להמשיך את המסורת. אז כעבור שנה זנחתי את זה ועברתי לציור. ממש יום למחרת שעזבתי את הכינור, התחלתי לצייר כי רציתי משהו שימלא את החלל.
איך אתה בוחר את הנושאים לציור?
האומנות שאני עושה זה רק ציור. כרגע אני מתמקד רק בזה. בהתחלה ציירתי ציור מופשט והמשכתי לפיגורטיבי.
אני בעיקר עוסק במוטיבים יהודיים כמו עקדת יצחק, רבי עקיבא, יהושוע בן נון, יהודה המכבי, דוד המלך. אני מציג אותם באופן טיפה שונה ממה שהוצג ברנסנס כשציירו את יהושוע בן נון לוחם רומאי עם כובע רומאי ושמלת לוחם רומאי. אז אני מצייר אותם עם בגדים מלוכלכים קרועים כמו לוחמים בשטח. אני מראה אותם כאנשים אמיתיים כפי שנראו אז. אני מראה את האופי שלהם יותר מאשר הנראות שלהם.
ציור העקדה אז אני מראה את אברהם גם מתרגש וגם כועס. זו אהבת האב לבן. אברהם עצמו כדמות אב.
אני עושה אותם עם תלבושת מקראית ובוחר דמויות שמתאימות עם אינטואיציות.
כיצד אתה מסביר את החיבור האומנותי שלך לנושא התערוכה: freedom. חופש. חירות?
ביצירה אחת שלי רואים כניסה של יהושוע בן נון ליריחו שזו העיר הראשונה שכבשנו כדי לפלס דרכנו לארץ ישראל לחופש.
יצירה נוספת היא רגע אחד לפני שהרומאים הוציאו להורג את רבי עקיבא. הם עינו אותו עם מסרקות ברזל והוא עדיין אומר שמע ישראל וזה חופש רוחני שאין לו סוף. זה אחד האירועים הגדולים בהיסטוריה של העם היהודי וזה אירוע חשוב כמעט כמו של משה רבנו. הוא הביא את אהבת אלוהים ואהבת יהדות עד לנשמתו האחרונה וזה מתקשר לחירות
ביצירה עקדת יצחק מדברת על החירות של הילד, לחלץ את הבן שלו לחופש.
אני נולדתי בברה"מ ועבורנו, להגיע לארץ ישראל, זה להגיע לחופש שחלמנו עליו 2000 שנה וזה שיש לי את הזכות ליצור מוטיבים אומנותיים, זו זכות גדולה וזה החופש שלי לעשות מה שבא לי במדינה שלי. יש לנו המון היסטוריה ואינספור מוטיבים מדהימים. אז כשאני יוצר במרכז ההיסטורי, היכן שהדברים קרו, זו חירות אומנותית, זה משהו שמששחרר אותך ונותן לך את המוזה לעשות את זה.
אני מקבל פה השראה, ביטחון עצמי.
לפני ה 7 באוקטובר, היה בעם קרע עצום והאומנות שאני יוצר אחרי הטבח באה לחבר את הפלגים בעם כדי להזכיר לעצמנו שאנחנו אותו קולקטיב. כלומר בואו נחבר ולא נפלג. זה מה שנתן לי את הדרייב וחייבים לעשות אומנות היסטורית שתכנס לתודעה.
מריה בנדיקטוביץ'- אומנית ציירת
ציור עם צבעי אקריליק על קנבס
"אני עוסקת בציור בעיקר. אך אני גם יוצרת אובייקטים דקורטיביים תלת־ממדיים. מעניין אותי לחבר בין ציור מסורתי לבין חומרים מודרניים, גיאומטריה ואלמנטים דקורטיביים. בחלק מהעבודות אני משתמשת בפוטאל (עלה זהב). עבור האובייקטים התלת־מימדיים אני עובדת גם עם פיברגלס.
כיצד את בוחרת את הנושאים לציורים?
"אני אמנית, נולדתי בשנת 1985 במינסק, בלארוס. מאז סתיו 2024 אני חיה ויוצרת בנתניה, ישראל.
את השכלתי האמנותית רכשתי בבלארוס. סיימתי את בית הספר לאמנות מס' 1 במינסק במגמת ציור, ובהמשך למדתי עיצוב במכון לידע מודרני ע"ש א.מ. שירוקוב.
המעבר לישראל סימן עבורי תחילתו של שלב חדש הן בחיים והן ביצירה. אחד ממקורות ההשראה המרכזיים שלי הפך להיות הים התיכון וחופי נתניה, שבה אני מתגוררת כיום. אני נמשכת אל האור, הצבע, תנועת המים, הצמחייה ואל האופן שבו הנוף סביבי משתנה ללא הרף בהתאם לשעות היום ולמזג האוויר.
בעבודותיי איני שואפת לשחזר באופן מילולי את מה שאני רואה. חשוב לי הרבה יותר להעביר את הרושם, האווירה והתחושה הרגשית שמעוררים בי מקום או דימוי מסוים. לכן בציוריי צורות מזוהות משתלבות לעיתים באלמנטים חופשיים ומופשטים יותר. לצבע, לטקסטורה ולפני השטח של היצירה עצמה יש תפקיד מרכזי בעבודותיי.
אני עובדת בעיקר בצבעי אקריליק ומתנסה בחומרים שונים ובטכניקות מגוונות ליצירת טקסטורות. לצד ציור על קנבס, אני יוצרת גם ציורי קיר עבור חללים פרטיים וציבוריים.
כיום אני עובדת על כיוון חדש ביצירתי. סדרה של אובייקטים אמנותיים גדולים לתלייה על הקיר, בצורת צלחות ובקוטר של כ־90 ס"מ. כל אובייקט נוצר על ידי בעבודת יד, החל מהצורה עצמה, העשויה מפיברגלס. לאחר מכן אני עובדת על פני השטח באמצעות צבעי אקריליק, עלי מתכת (פוטאל) וטקסטורות שונות. עבורי זוהי דרך לצאת מגבולותיו המוכרים של הקנבס ולחבר בין ציור, צורה תלת־ממדית והחומר עצמו.
בדרך כלל הנושא שאני בוחרת לעבוד עליו, נובע ממה שאני רואה ומרגישה סביבי. לאחר המעבר לישראל, אחד ממקורות ההשראה העיקריים הפך להיות הים התיכון: הוא משתנה ללא הרף. הוא יכול להיות רגוע, כמעט ללא תנועה, וכעבור כמה שעות להשתנות לחלוטין. מה שמעניין אותי הוא לא כל כך התיאור המדויק של הנוף, אלא המצב והרגש שהוא מעורר.
כיצד את מסבירה את הקשר האמנותי שלך לנושא התערוכה Freedom.חופש. חירות?
" עבורי, חופש הוא תחושה של מרחב, אוויר והיעדר גבולות. כנראה שזו הסיבה שבים יש לי תמיד תחושת חופש שאותה אני מקפידה לתאר בעבודותיי. הוא יכול להיות רגוע או חזק מאוד, אדם יכול להיאבק בגל או פשוט להיות לידו, אבל האופק תמיד נשאר פתוח. לאחר המעבר לישראל והחיים לחופי הים התיכון, התחלתי להרגיש בצורה חדה במיוחד את הקשר הזה בין הים לבין תחושת החופש הפנימית.
הפלגת החופש- זו עבודה שבה נושא התערוכה בא לידי ביטוי בצורה המדויקת ביותר. סירת מפרש נעה בים הפתוח, והמילה FREEDOM הופכת לחלק מהקומפוזיציה עצמה. עבורי, המפרש כאן הוא דימוי של אדם שאינו יכול לשלוט ברוח, אך יכול לבחור את כיוון תנועתו.
חוף הים - בעבודה הזו כמעט ואין סיפור ואין אדם. הים עצמו הופך לגיבור הראשי. רציתי להעביר את תחושת תנועת המים לעבר הצופה, את השקיפות שלהם, את האור ואת תחושת המרחב, שנמשכת הרחק מעבר לגבולות הציור ופותחת אופקים חדשים וחופשיים.
עפיפונים מעל הים- בציור הזה הים כבר שונה לחלוטין. הוא חזק, מלא בתנועה ומלא באנרגיה. האדם נראה קטן על רקע הגלים והשמים העצומים, אך דווקא האינטראקציה עם איתני הטבע מעניקה לו תחושת חופש.
שקט בחוף- קרש שנותר על חוף הים שכמעט ריק וזה יוצר תחושה של הפוגה לאחר התנועה. עבורי, העבודה הזו עוסקת בשקט ובמצב שבו האדם נשאר לזמן מה לבד מול המרחב והים
השכלה
2002 - בית הספר לאמנות מס' 1, מינסק, בלארוס - ציור.
2009 - המכון לידע מודרני ע"ש א. מ. שירוקוב, מינסק, בלארוס - עיצוב.
תערוכות
2025 - "אהבתך היא אור החיים", תערוכה קבוצתית, גלריה "על האגם", רעננה ישראל, מאי.
2025 - "אמנות ככלי לדיאלוג ולפיוס", תערוכה קבוצתית, גלריה "תיאטרון החלומות", רמת גן, ישראל, ספטמבר.
2025 - "פרחים אחרי הסערה", תערוכה קבוצתית, גלריה "על האגם", רעננה, ישראל, אוקטובר- נובמבר.
אוספים
עבודותיי נמצאות באוספים פרטיים בישראל, קנדה, פולין, רוסיה ובלארוס
אלכסנדר מטלייב- אומן יודאיקה
פסל בברונזה ואלומיניום
"הכיוון המרכזי של האמנות שלי הוא פיסול. בנוסף, לפעמים אני עוסק בצורפות לפי הזמנה.
את הפסלים שלי אני מייצר בברונזה. יחד עם שותף, אני עוסק ביציקה ובייצור פסלים מברונזה ומאלומיניום.
האמנות ספוגה בכל חיי המודעים. אבי היה אמן, גרפיקאי, מורה ומשמר. היו לו שלושה תארים אקדמיים באמנות, בציור וברסטורציה.
כיצד אתה בוחר את הנושאים לציורים?
מגיל 12 למדתי בבית ספר לאמנות. בגיל 15 למדתי בתיכון האמנותי-פדגוגי במחלקה לפיסול. בעיר קישינב וסיימתי את הלימודים בשנת 1990.
בשנת 1996 עליתי לישראל.
הבסיס לעבודות שלי הוא התפיסה שלי את האנשים ואת המציאות הסובבת. אני משתדל להראות לאנשים יופי ולהעביר את מצב הרוח שלי.
נכון לעכשיו אני מתגורר בתל אביב. בעיר הזאת אני חי עם משפחתי מהיום הראשון בארץ.
כיצד אתה מסביר את הקשר האמנותי שלך לנושא התערוכה Freedom.חופש. חירות?
ההשתתפות שלי בתערוכה חופש היא הזדמנות להראות את הרבגוניות של העבודות שלי. השונות והחופש של סגנונות, מחשבות וביטוי.
העבודות שלי שיוצגו בתערוכה: מנורה שעשויה משופרות, ציור הליכה בחולות, פסל אישה מהמזרח
פסל קינדר- שם סרט הקולנוע של צ'רלי צ'פלין, Transform – חופש מוחלט, סדרה בת 4 פסלים של יופי נשי, כלומר הגבר והאשה באחד.
יש לי עוד הרבה עבודות, אבל אני חושב שלפעם הראשונה זה מספיק.
שיחה עם נטלי ורובלבסקי, אוצרת התערוכה
איך בחרת את הנושא : freedom. חופש. חירות?
"אומנות זה חופש עבור כל אחד שעושה אומנות. זה החופש להביע את מה שהוא רוצה. אומנות היא של חופש לנפש, יצירתיות, לתת לראש לזרום לכל מיני כיוונים.
חופש הוא אחד מהמילים שנראים לנו הגיוניים עד שאנחנו מנסים להסתכל פנימה.
אנו רגילים לחשוב שחופש הוא היעדר האיסורים, היכולת ללכת לאיפה שאתה רוצה, לומר מה שאתה חושב, לבחור בין "כן" ל"לא". אבל החופש הוא רק עמוק יותר. שם אדם נותר לבדו ומקבל את הזכות להיות הסופר של חייו.
חופש לא מבטיח חיים קלים. בניגוד לכך, חופש דורש אומץ.
חופש אינו היכולת לקבל את כל מה שאתה רוצה. זו היכולת לשמוע את הרצון שלך בין קולותיהם של אנשים אחרים. לשמור על עצמך כאשר אתה נדרש להפוך למישהו אחר. לבצע טעויות. להתחיל מחדש.
חופש הבחירה תמיד מלווה באחריות כי, ברגע שאתה בוחר, אתה יכול כבר לא לשנות את חייך לפי המצב, הגורל, החברה או אדם אחר. והדבר הכי קשה בחופש הוא לא לפתוח את הדלת, אלא להודות שהמפתח היה בידיך כל הזמן.
האמנות קשורה כל כך באופן אינטגרלי לחופש.
ברגע שאתה בוחר, אתה כבר לא יכול להפוך את חייך למקור של עצמך. להפוך את הרצונות שלך למציאות בין קולותיהם של אנשים אחרים. לבצע טעויות. להגיד "לא" ולהגיד "כן". להאמין, או לא להאמין. לשנות את האמונות שלך. לעשות טעויות. להתחיל מחדש.
חופש הבחירה הוא תמיד מלווה באחריות. כי, ברגע שאתה בוחר, אתה כבר לא יכול להפוך את חייך לחלק מהעולם שניתן להפעיל, הגורל, החברה או אדם אחר. והדבר הכי קשה של האמן החופשי הוא לשבור את הקו, לשנות את הצורה, להשאיר את הריקון, לקרוא למשהו יפה שנראה כבר בעבר כאילו היה בלתי אפשרי לראות. הוא משחרר לא רק את התמונה, הוא משחרר את נקודת מבטו.
והצופה ממשיך במעשה החופש הזה. הם מסתכלים, מרגישים, מקבלים או מתנגדים, מוצאים את הפרשנות האישית שלהם. האמנות היא חופש והיא הופכת לנראית.
אין תשובה נכונה כאן. יש מקום לקול, לשקט, לספק, למשמעות של עצמך ואולי זו הסיבה שהפגישה עם האמנות היא תמיד הפגישה עם עצמך. עם החלק שבך שעדיין יודע לבחור בחופשיות.
אתם מוזמנים לפתיחת התערוכה!
כיצד בחרת את עבודות האומנות לתערוכה?
בתערוכה אציג גם הרבה עבודות שקשורות לים, אדמה, צומח, יהדות מזוויות שונות. היה לי חשוב לבחור עבודות שמשקפות את הארץ שלנו ששאפת לחירות במקום מלחמה.
גם האומנים עצמם מכניסים את הנשמה שלהם לכל ציור והיה לי חשוב לבחור אותם אחד אחד.
אני תמיד מחפשת להציג תערוכות ברמה גבוהה של אמנות ואומנות.
אני חושבת אמנות צריכה להיות מוצגת בגלריה ולהעניק השראה למבקרים.
יש בתערוכה עבודות אומנות של בני נוער כי חשוב לי לשלב את הציורים שלהם ולתת להם במה, להראות להם את הדרך להראות להם איך מגשימים את החלומות, איך לא מוותרים. שיאמינו בעצמם ויעשו אומנות שיוצאת מהלב שלהם אז אני מפרגנת להם והם צומחים מזה.
עוד אוכלוסייה שאני מעודדת היא אוכלוסיית העולים החדשים. יש בתערוכה הזאת שישה אומנים עולים חדשים שחשבתי שיהיה נכון שהקהל יכיר אותם כי הם הביאו סגנונות חדשים לארץ. אז כולנו מרוויחים והשם שלהם הופך להיות מוכר בקרב הקהל הישראלי.
נטלי ורובלבסקי אצרה תערוכות שזכו לתהודה רבה בישראל:
תערוכת יחיד "שלום בזמן המלחמה", 04/2024, ביפו העתיקה, בכנסיה ארמנית
תערוכת יחיד ״יום שאחרי… ״, 09/2024, ביפו העתיקה, בכנסיה ארמנית
תערוכה קבוצתית ״אהבתך היא אור החיים״, 05/2024, גלריה ״על האגם״, רעננה
מומלץ.
.png)
.jpg)
.jpg)