נוסטלגיה בנתניה: חפצים שהנכדים שלנו לעולם לא יכירו. מאת שרית יוכפז

 

נוסטלגיה בנתניה:

חפצים שהנכדים שלנו לעולם לא יכירו

 

האושר במציאת אסימון בתא טלפון ציבורי, הקשר בין עיפרון לקסטה שיצא ממנה הסליל, ההמתנה לתמונות שיצאו ממצלמת הפילם והריגוש מהקומקום השורק! נוסטלגיה במיטבה שעושה נעים עכשיו במוזיאון בית הבאר בנתניה.

 

ההחלטה של משרד התקשורת לצמצם משמעותית את עמדות הטלפונים הציבוריים הופכת את הנוסטלגיה שהייתה שמורה עד לא מזמן גם לדור הצעיר שבנינו לעבר מאובק. גדל פה דור שלם של ילדים "שלא ידעו את יוסף", וככל שהטכנולוגיה רק תלך ותתפתח, סביר להניח שהמפגש הבינאישי עם החפצים הנוסטלגיים יישאר בגדר תמונת ארכיון, מוזיאונים ותו לא.

על רקע הדברים, מציעה עיריית נתניה - מוזיאון בית הבאר מבית "רגעים" - חוויה מופלאה מוחשית ואינטראקטיבית המשלבת חפצים וסיפורים בניחוח נוסטלגי. בסיור בן שעה תוכלו להיחשף לחפצים, ספרים, סיפורים נדירים המספרים את סיפורה של העיר נתניה בראשית שנותיה כמושבה, הילדים יוכלו להתנסות במלאכות קדומות, לקבל מזכרת ייחודית בה הם לבושים כחלוצים ואף ליהנות מאטרקציה בת כ-100 שנה, הצצה לבאר המים שעובדת ושואבת מים.

בואו לגלות מה מסתתר בתוך מבנה בית הבאר בנתניה - עולם שלם של חזרה בזמן.
המוזיאון נמצא בתוך מבנה בשימור ברח' סוקולוב 17 נתניה, ופתוח למבקרים בימים ראשון-רביעי בין השעות 08:30-14:00 ובעלות של 10 ₪ לאדם. ביום שבת במסגרת מיזם "שבת ישראלית" המוזיאון פותח את שעריו למבקרים בשילוב משחקים המתאימים לילדים, ללא עלות ובמתכונת שבת, כל שעה עגולה החל מהשעה 10:00 בבוקר, יש להירשם מראש בכתובת: www.tickchak.co.il/16248

הזמנת סיורים מודרכים לקבוצות גדולות ( מעל 20 איש) יתאפשר גם מעבר לימים ושעות הפעילות ובתיאום מראש בלבד בטל' 09-8329940.

"יום הזיכרון לקורבנות האלימות כלפי נשים" יתקיים בתאריך 2.2.22, באירועי זכרון ברחבי הארץ, מאת שרית יוכפז

  

לקראת יום הזיכרון לקורבנות אלימות כלפי נשים:

בשנת 2021 נרצחו 22 נשים, 30% מהנרצחות על ידי בן זוגן, כ-50% מוכרות לשירותי הרווחה,

עלייה של 400% בפניות למוקד 118בתקופת הקורונה

 

"יום הזיכרון לקורבנות האלימות כלפי נשים" יתקיים בתאריך 2.2.22, באירועי זכרון ברחבי הארץ, הטקס המרכזי יתקיים הפעם באמצעות הזום לאור העלייה בתחלואת הקורונה בהשתתפות שרים, חברי כנסת, וכו'. לקראת ציון יום הזיכרון מפורסמים נתונים מיוחדים בנושא.

במהלך שנת 2021 נרצחו בישראל 22 נשים, מדובר בירידה קלה בייחס לשנת  2020, אז נרצחו 24 נשים  אך עלייה משמעותית בייחס לשנת 2019 אז נרצחו 16 נשים  רובן כתוצאה מאלימות במשפחה. עוד עולה מהנתונים כי 30% ממקרי הרצח הינם על ידי בן זוגן של אותם נשים, מספר דומה נרצחות על ידי בני משפחה ואילו כ-40% מהמקרים נרצחו על ידי זר או שטרם הצליחו במשטרת ישראל לשים את ידם על הרוצח כאשר בסעיף זה נמצאים רוב תיקי הרצח של  נשים מהמגזר הלא יהודי שנרצחו.

עוד עולה כי כ- 50% מהנשים שנרצחו על ידי בן משפחה היו מוכרות לשירותי הרווחה, כ 33% מהנשים שנרצחו הגישו בעבר תלונה נגד בן זוגן על אלימות,  בתקופת הקורונה חלה עלייה ניכרת בפניות למוקד 118 בשל אלימות במשפחה, מדובר בעלייה של 400% בנושא אלימות בין בני זוג! העלייה הניכרת בפניות למוקד 118 הינה בשל כל סוגי האלימות במשפחה כאשר העלייה הגדולה ביותר הינה כאמור במספר הפניות בנושא אלימות בין בני זוג.

ב 22.2.22 יתקיים כאמור יום הזיכרון זו השנה השישית, לזכרן של קורבנות אלימות כלפי נשים, השנה ישתתפו בטקס המרכזי השר עודד פורר, חברת הכנסת שרון רופא אופיר, רעיית שר החוץ וראש הממשלה החליפי- ליהיא לפיד, נטלי דדון, ראשי ארגוני נשים, שגרירות, קונסוליות מכל רחבי העולם ואף יתקיים מופע של דנה ברגר וירמי קפלן. הטקס יועבר בשידור ישיר בקבוצת הפייסבוק 'יום הזיכרון לקורבנות האלימות כלפי נשים', בעמוד עמותת 'כל הנשים' ובאתר 

https://kolhanashim.org.il/

עו"ד אפי אומיאל פדידה יו"ר עמותת 'כל הנשים' ומייסדת יום הזיכרון ציינה: "מטרת יום הזיכרון הינה לזכור, להנציח ולהעלות לסדר היום את זכרן של הנשים שאינן איתנו ובאמצעות המודעות לפעול למניעת רצח של נשים נוספות החוות ארועי אלימות. אני מזמינה את עם ישראל לקחת חלק בארוע החשוב לזכרן ולמען אלו שיש ביכולתנו להציל"

.שירצקי: "המאבק באלימות כלפי נשים צריך להיות בראש סדר היום"

יואב כץ: "חייבים לשים לזה סוף"

 

ב 2.2.22 יתקיים יום הזיכרון "לקורבנות האלימות כלפי נשים", לרגל האירוע החשוב, החליטו בעירוני קריית שמונה ובהפועל חיפה להתגייס ולציין את יום הזיכרון בפעילות רשת של שחקני הקבוצות, הדלקת נרות זיכרון ובקריית שמונה אף פנו למנהלת הליגה בבקשה לעלות למשחק הליגה ביום שני מול סכנין עם סרטים שחורים.

לאורך השנים האחרונות בעירוני קריית שמונה קיימו פעילות רבה בנושא, טקסים והשתתפות בארועים כחלק מהתפיסה של המועדון למעורבות קהילתית ותרומה לחברה הישראלית. יו"ר עירוני איתוראן קריית שמונה איזי שרצקי אמר: "כידוע מועדון הכדורגל, עירוני איתוראן קריית שמונה, רואה במאבק באלימות כלפי נשים כזה שצריך להיות בראש סדר היום של כל אדם, בכל רגע בכל מקום בו הוא נמצא. לשם כך פועל המועדון לאורך שנים עם מספר ארגוני נשים שונים בצפון וברחבי הארץ בכלל ומבצע פעולות ומיזמים אקטיביים להעלאת המודעות לנושא. ביום רביעי 2.2.22 נציין את יום הזיכרון לקורבנות האלימות כלפי נשים. כולי תקווה שהפעולות שאנו עושים במועדון יחד עם עוד המון גופים ברחבי הארץ יחלחלו ללב התודעה הציבורית ולא נדע עוד קורבנות כלל. יהי זכרן ברוך". כאמור בקריית שמונה במשך השנים האחרונות שיתפו פעולה פעמים רבות עם ארועים כנגד אלימות כלפי נשים בקמפיין רשת להעלאת המודעות למאבק החשוב נגד אלימות כלפי נשים, ואף הגדילו לעשות כשבאחד ממשחקי הבית של הקבוצה, עם העלייה למגרש הניח כל שחקן ורד על שולחן שחור מיוחד שהונח במרכז המגרש עם שמות קורבנות נשים שנרצחו. לקראת המשחק הקרוב כאמור בו תארח קריית שמונה את בני סכנין, יעלו שחקני שתי הקבוצות וצוות השופטים עם סרטים שחורים להעלאת המודעות ליום הזיכרון לקורבנות האלימות כלפי נשים והכרוז יקריא טקסט מיוחד בנושא  טרם תחילת המשחק.

גם בהפועל חיפה נרתמו למהלך החשוב וזו לא הפעם הראשונה. בשנה שעברה קיימה הקבוצה טקס טרם המשחק מול בני יהודה במהלכו החזיקו השחקנים שלטים עם שמות נשים שנרצחו במהלך 2020. בנוסף באתר הקבוצה נכתב: "מועדון הכדורגל הפועל חיפה, נרתם להעלאת המודעות כנגד אלימות כלפי נשים וכן להשמיע את זעקתן ומצוקתן כדי למגר את התופעה הקשה הזו יש להגדיל ולאשר תקציבי ממשלה, להעלות את המודעות הציבורית ולהחריף הענישה.יחד נצליח להוביל את השינוי ולעצור את הרצח הבא!" הבעלים של מועדון הכדורגל הפועל אלמוג חיפה יואב כץ שנרתם יחד עם שחקני קבוצתו לפעילות החשובה אמר: "מדי שנה אלפי נשים בישראל סובלות מאלימות ועוד עשרות נרצחות. חייבים לשים קץ לכך! אנו גאים להיות חלק מקמפיין חשוב המוקיע אלימות נגד נשים לרגל יום הזיכרון לקורבנות האלימות כלפי נשים".

במהלך שנת 2021 נרצחו בישראל 22 נשים, מדובר בירידה קלה בייחס לשנת  2020, אז נרצחו 24 נשים  אך עלייה משמעותית בייחס לשנת 2019 אז נרצחו 16 נשים  רובן כתוצאה מאלימות במשפחה. עוד עולה מהנתונים כי 30% ממקרי הרצח הינם על ידי בן זוגן של אותם נשים, מספר דומה נרצחות על ידי בני משפחה ואילו כ-40% מהמקרים נרצחו על ידי זר או שטרם הצליחו במשטרת ישראל לשים את ידם על הרוצח כאשר בסעיף זה נמצאים רוב תיקי הרצח של  נשים מהמגזר הלא יהודי שנרצחו. עוד עולה כי כ- 50% מהנשים שנרצחו על ידי בן משפחה היו מוכרות לשירותי הרווחה, כ 33% מהנשים שנרצחו הגישו בעבר תלונה נגד בן זוגן על אלימות,  בתקופת הקורונה חלה עלייה ניכרת בפניות למוקד 118 בשל אלימות במשפחה, מדובר בעלייה של 400% בנושא אלימות בין בני זוג! העלייה הניכרת בפניות למוקד 118 הינה בשל כל סוגי האלימות במשפחה כאשר העלייה הגדולה ביותר הינה כאמור במספר הפניות בנושא אלימות בין בני זוג. ב 2.2.22 יתקיים כאמור יום הזיכרון זו השנה השישית, לזכרן של קורבנות אלימות כלפי נשים, הטקס יועבר בשידור ישיר בקבוצת הפייסבוק 'יום הזיכרון לקורבנות האלימות כלפי נשים', בעמוד עמותת 'כל הנשים' ובאתר https://kolhanashim.org.il/

סדנת מכתבי אהבה במוזיאון נחום גוטמן לאמנות. מאת: שרית יוכפז

 

צילום נוימן

סדנת מכתבי אהבה

במוזיאון נחום גוטמן לאמנות

יום שבת, ה-12.2.2022 בין השעות 11:00-13:00

לרגל הוולנטיין דיי, החל ב-14 לפברואר, עורך מוזיאון נחום גוטמן לאמנות בתל-אביב, סדנה רומנטית במיוחד: סדנת 'מכתבי אהבה', המיועדת לילדים ולכל המשפחה.

הסדנא תיערך ביום שבת ה 12 לפברואר בין השעות 11.00-13.00, והיא תפתח בסיור בתערוכות המוזיאון, לאחר הסיור המשתתפים יכינו בסדנת היצירה ברכות מקושטות במגוון טכניקות וחומרים לאנשים האהובים בחייהם.

מחיר סדנה לילד: 45 ₪

מחיר סדנה למבוגר מלווה: 15 ₪

* הכניסה למוזיאון הינה בהתאם לתקנות התו הירוק.  
* הפעילות כוללת כניסה למוזיאון.
* הרשמה לסדנאות בתשלום מראש דרך אתר המוזיאון. מספר המקומות מוגבל.
* אנו שומרים את הזכות לבטל או לבצע שינויים.

מחירי כניסה למוזיאון:

הכניסה לילדים עד גיל 18 ללא תשלום

מבוגר:    24 ₪  // גמלאי: 12 ₪ // סטודנט: 12 ₪  // תושב ת"א: 18 ₪

 

מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, שמעון רוקח 21 נווה צדק ת"א   |   טלפון:  03-5161970

עמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/gutmanartmuseum

אינסטגרם: Instagram/gutmanartmuseum

אתר הבית של המוזיאון: http://www.gutmanmuseum.co.il

חברי "זהו זה" במחווה ליצירתו של יורם טהר-לב ז"ל. מאת שרית יוכפז

 

חברי "זהו זה" במחווה ליצירתו של יורם טהר-לב ז"ל

חברי "זהו זה" יבצעו הערב את שירם של יורם טהר- לב וסשה ארגוב "החולמים אחר השמש", שהתפרסם בביצועו של צמד הפרברים. התוכנית "זהו זה" תשודר הערב, חמישי, בשעה 21:10 ב-כאן 11.

לפני כשבועיים הלך לעולמו יורם טהר-לב, מבכירי הפזמונאים של ישראל, ומי שחתום על עשרות נכסי צאן ברזל, דוגמת "גבעת התחמושת", "אינך יכולה", "הבלדה על יואל משה סלומון","על כפיו יביא", "אתה לי ארץ" ו"בפרדס ליד השוקת. 

אחד משיריו האהובים של טהר לב הוא השיר "ההולכים אחר השמש". השיר נכתב במקור כנעימה שהלחין סשה ארגוב לסרט "הוא הלך בשדות" שיצא בשנת 1967, כשמאוחר יותר הוסיף לו טהר לב מילים המתארות זוג מבוגר המטייל בשבילי הקיבוץ בו גדל וטייל בצעירותו. הביצוע המפורסם ביותר לשיר היה של צמד הפרברים שהקליט אותו בשנת 1978 לאלבום "החולמים אחר השמש", אך הוא זכה ללא מעט ביצועים קודם לכן ואחריו. האחרון שבהם, שגם החזיר אותו שוב לתודעה היה בשנת 2020 כשהוקלט על ידי דוד לביא ותמר פילוסוף. 

הערב, יום חמישי, כמחווה ליצירתו של יורם טהר-לב יבצעו חברי "זהו זה": שלמה בר אבא, גידי גוב, דב גליקמן, מוני מושונוב ואבי קושניר את השיר "החולמים אחר השמש" בתוכנית שתשודר מיד לאחר מהדורת "חדשות הערב" בשעה 21:10 ב-כאן 11. 

לינק לשיר: https://youtu.be/dJSZVhW4cGs

עיבוד והפקה מוסיקלית: אמיר לקנר 

גיטרות: רמי אוסרווסר

בס: אבי יפרח

תופים: עידן פרידמן

פסנתר: אמיר לקנר

טכנאי ומיקס: יונתן דנינו

מאסטרינג: רונן הלל

הוקלט באולפני "ברדו".

לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה (27 בינואר) ייערך קונצרט ובו קטעי אופרה מאת המלחין הישראלי משה רסיוק, במוזיאון העם היהודי בתל אביב.מאת שרית יוכפז

 

שמניית ססילייה מציגה: הזהו אדם? על פי ספרו של פרימו לוי

לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה (27 בינואר) ייערך קונצרט ובו קטעי אופרה מאת המלחין הישראלי משה רסיוק, במוזיאון העם היהודי בתל אביב

לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה (27 בינואר 2022), תקיים שמיניית זמרי ססילייה מבית מקהלות מורן, קונצרט מיוחד ובו קטעי אופרה מאת המלחין הישראלי משה רסיוק על פי ספרו של הסופר היהודי איטלקי, פרימו לוי, "הזהו אדם?"

לוי, ניצול שואה, פרסם ספר תיעודי אודות החוויות האישיות על מאסרו ועבודתו בכפייה במחנה אושוויץ מונוביץ בתקופת השואה. הספר יצא לאור באיטלקית בנובמבר 1947, ובעברית יצא לאור רק ב-1988, לאחר מותו של לוי.

לוי כתב את הספר מתוך דחף לתת עדות לזוועות שביצעו הנאצים במחנה בתהליך השמדת היהודים והאנשים האחרים בשואה. הוא קרא עדויות רבות של עדים וניצולים, נכח בפגישות של ניצולים, והפך בסופו של דבר לדמות סמלית של אנטי-פשיסטים באיטליה.

הספר מתחיל בלכידתו של לוי בידי האיטלקים הפשיסטים, ובהעברתו למחנה אושוויץ מונוביץ בפברואר 1944, בקליטתו במחנה, ממשיך בתיאור חוויותיו במחנה עבודת הכפייה שהיה מיועד להקמת בית חרושת לגומי סינתטי, ומסתיים בשחרור המחנה בידי הכוחות הסובייטים. הקטעים שיושרו בקונצרט הולחנו בשפת המקור, איטלקית, ולסירוגין יהיה תרגום לעברית בקריאה אומנותית מפי הקריין צבי סלטון.

מבצעים:
זמרי שמיניית "ססילייה" מבית מקהלות "מורן" עם הסולן גיא פלץ, ניהול מוסיקלי- נעמי פארן
הנגנים: אלי שולמן ויורם ליבנה - כינורות, אבשלום שריד - ויולה, יוליה דימשיץ - צ'לו,
מעיין ביידר -קונטרבס, דן ורון ואבישי בן חור - חצוצרות, דניאל לובשבסקי -טרומבון, דודו בוך - טובה,
יבגני קרסיק- כלי הקשה.

לרכישת כרטיסים - https://www.moran-choir.co.il/tickets?code=242

המשורר והמטפל בטראומות מיניות מפייט את הכאבים בספר חדש הוצאת קתרזיס מציינת שנה להקמתה עם הוצאת "פיקוסים": ספר חדש ורביעי למשורר ולמטפל בטראומות מיניות גיא עינת במהדורה חגיגית ומוגבלת מאת: שרית יוכפז

 המשורר והמטפל בטראומות מיניות מפייט את הכאבים בספר חדש

הוצאת קתרזיס מציינת שנה להקמתה עם הוצאת "פיקוסים": ספר חדש ורביעי למשורר ולמטפל בטראומות מיניות גיא עינת במהדורה חגיגית ומוגבלת

בימים אלו יוצא לאור "פיקוסים", ספרו הרביעי של גיא עינת, קרימינולוג המכשיר אנשי טיפול ומטפל בתחום הטראומות המיניות. הפואמה ״פיקוסים״ היא מיצג של טראומה, בין אם אישית ובין אם כמושג. עינת לא רק עוסק בַּהשלכות של הטראומה – הוא גם עושה זאת מבלי להזכירה, ובכך נולד דבר מה מתעתע, המבלבל בין כאב שיש להשאירו מאחור לבין כאב שהוא חלק מהמהות האנושית, שבלעדיו לחיים אין משמעות. ״פיקוסים״ הוא שביל נוסטלגי לילדות פסטורלית שבמהרה כל מרכיביו מתפרקים: הצומח, הדומם, החי והאדם. קונפליקטים טראומטיים משרטטים קווי מתאר של נפש, התפרקות אחר התפרקות. 

הספר עוסק בהשלכות שיש לטראומה על נפש של ילד, על תפישת עולמו, על האופן שבו הוא תופש את האחר ואת עצמו, כשכל אלה מקבלים לאורך הספר פרשנות ויזואלית באמצעות איוריה של המעצבת ורד גולדמן.

גיא עינת נולד בשנת 1976 בישראל ומתגורר ביפו. הוא בעל תואר שני בקרימינולוגיה, מטפל בטראומות מיניות ומקיים הכשרות רבות בנושא. הוא ממובלי העשייה החברתית שבתחום הטיפול בטראומות מיניות בישראל ומטפל בעיקר בפוגעים מינית. כתיבתו נובעת ממשברים, שכן כאדם הוא נע תמיד בין חריגות לשייכות, וכפי שניתן לראות, מרבה לעסוק בתחומים לא שגרתיים אשר יש בהם השפעה ישירה על חייו. בכתיבתו רואה עינת צמיחה פוסט־טראומטית אישית וחברתית, ותפישה זו אכן ממלאת מקום מרכזי בשיריו, אשר נוגעים באופן ישיר בטראומות של ילדות, מיניות, הלם קרב וסוגיות חברתיות.  

לספר ״פיקוסים״ קדמו הספרים: ״רקדן סופי בכיכר״ (עריכה: יקיר בן־משה), ״וריאציות על מחאה״ (עריכה: יואב גלבוע; ספר שירה אידאוגרפית) ו״רק לא קו רציף: פואטיקה של טראומה״ (עריכה: רון דהן; ספר שירה העוסק בטיפול בפגיעות מיניות).

״פיקוסים״, פואמה מאת גיא עינת | עריכה: אלי אליהו | איורים: ורד גולדמן | הוצאת קתרזיס | 49 עמודים | 60 ש״ח.

לרכישה בחנויות הספרים הפרטיות, וכן בחנות האינטרנטית של הוצאת קתרזיס בכתובת:  https://www.bookscatharsis.com

"בין שטוקהולם ללימה" ספרו הראשון של עידו מדיה 10 מאת: שרית יוכפז

                   

    "בין שטוקהולם ללימה"

מה גורם לבחור בן 20 לכתוב ספר ביכורים עתידני

שבו הדמויות הראשיות מתמודדות עם דילול אוכלוסין, סלקציה, קונספירציה, פייק ניוז ועוד.

 

ספרו הראשון של עידו רבינוביץ, בן 20, תושב קריית אונו, יוצא לאור בימים אלו "בין שטוקהולם ללימה" בהוצאת מדיה 10. מדובר על מותחן פסיכולוגי, דרמטי, עתידני, המשלב דרמה, מדע בדיוני, פייק ניוז, תאוריות קונספירציה וגם מימד של תקשורת ועיתונאות.

 

עידו, כתב צעיר המחזיק בתעודת עיתונאי מגיל 16, רגיל לסקר בדרך כלל את עולמות הספורט. מגיל צעיר התעניין בספורט אמריקאי, במיוחד פוטבול וכדורסל וכתבות שהכין כפרשן, בעקבות צפייה באמצע הלילה במשחקים, התפרסמו במגזין NBA ובאתר HOOPS המוכרים לחובבי הספורט.

 

את ההשראה לספרו הראשון קיבל במהלך ארוחת עם חברים, בין הנושאים שדוברו היה נושא של צפיפות אוכלוסין. הנושא משך את עידו וגרם לו לקרוא מאמר מקצועי המבוסס על תאוריה של מחסור במשאבים ואוכל – שם נולד הרעיון, לכתוב ספר על חברת דיסטופית, שמתמודדת עם דילול אוכלוסין בדרך מקורית ומבוקרת, מבלי ליידע את התושבים שלה. במשך שנתיים וחצי, במקביל לשרותו הצבאי, עבד עידו על הספר, בנסיעות עם הלפטופ, בבסיס בלילות ואפילו במקלחת (שם עלו לו הרעיונות הטובים ביותר).

 

הספר "בין שטוקהולם ללימה", מתייחס לכדור הארץ שחווה בעיה של צפיפות אוכלוסין והממשלה ממציאה תוכנית סודית, מגייסת אנשים במיוחד לטובת התוכנית ומתחילה לבחור אנשים לפי רשימת קריטריונים, שלא ידועים לציבור, שיהיו הראשונים שיתיישבו במאדים. בפועל אותם אנשים שנבחרו  הולכים כצאן לטבח ועוברים סלקציה (בדומה לסיטואציות שחווה העם היהודי בזמן השואה).

 

הסיפור שלנו מתרחש בעתיד, שם בחור בשם ג'ו, אמריקאי, גרוש בגיל העמידה שחי לבד עם 2 ילדים שנמצאים אצלו שבוע שבוע. אדם עצוב, העובד בעבודות שזיפיות, אין לו כסף, בעל נטייה אובדנית, אדם שלא אוהב את החיים שלו ומרגיש דכדוך. ג'ו עובד במפעל ונוסע בתחבורה ציבורית ויום אחד מקבל מכתב שבו נאמר לו "אתה נשלח למאדים" , מכתב שהתברר בדיעבד כפייק כמובן. ג'ו מזהה הזדמנות, לצאת מהחיים שהוא לא אוהב ולהשאיר הכל מאחור, כולל את ילדיו ולא מבין שלבריחה יש מחיר כבד.

 

כבר בתחילת הספר ג'ו נפרד מכולם: מגרושתו, הילדים, העבודה ומגיע למקום חשוד ביותר, שם הוא מבין שמשהו לא בסדר. תחילה הוא מנסה לברוח אך המאבטחים לא נותנים לו ורוב העלילה של הספר מתרחשת בחדר של המאבטחים שכלאו אותו.

 

הספר נקרא בין שטוקהולם ללימה כי הוא מדבר על שתי תסמונות ידועות, האחת, תסמונת שטוקהולם – שבה הנשבים מפתחים חיבה לשובה והשנייה תסמונת לימה, שבה השובה מפתח חיבה לנשבה. הספר מתאר את היחסים האמביוולנטיים שבין ג'ו והמאבטחים שכלאו אותו, מתייחס לדילמות של המאבטחים שלא רוצים להרוג אותו ומתכננים שוב ושוב איך לעשות זאת. הספר מדבר על סלקציה ומתייחס לעובדה שג'ו נבחר ואחרים לא ומסתיים בכך שהם לבסוף מוציאים את ג'ו החוצה, במסווה שהוא נשלח למשימה סודית , אחרי זמן ארוך בשבי . הם נותנים לו כביכול משימה : להרוג אדם מסוים ולבסוף ג'ו הורג את האדם הזה בהפתעה.

 

לאורך הספר הקוראים ישאלו את עצמם: האם ג'ו היה צריך לבצע את המשימה? האם היה יכול להינצל אחרת? האם נכון היה לו להיענות לבקשת המאבטחים ולהרוג בן אדם?

ומה קורה לג'ו? ברגע אחד הוא מבין שאין לו מוצא, שהכל מתמוטט סביבו והאפשרויות שניצבות לפניו , גרועות לא פחות מהחיים שהוא השאיר מאחור.

 

הספר נפתח בסצנה של האנק השרת, מנקה רחוב, שגורף גופה של אדם מהרצפה ובסופו של הספר אותו האנק השרת, מקבל משימה מג'ו לנקות משהו. סוף שהשאיר הסופר בכוונה סגור אבל פתוח, כדי שהקורא יכנס לנעליים של הגיבור, יכנס למחשבות שלו וישאל את עצמו: מה אתם הייתם עושים? איך פותרים את בעיית דילול האוכלוסין? האם נכון להחליט על חיים של אחרים לפי רשימה של קריטריונים מי יחיה ומי לא? האם החזק תמיד הוא זה ששורד?

 

עידו רבינוביץ, בן 20, יליד קריית אונו, בוגר בית ספר בליך רמת גן, במגמת ביולוגיה וטכנולוגיות מתקדמות. חובב כתיבת ספרים, סיפורים ושירים מושבע, חובב ספורט אמריקאי ( פוטבול וכדורסל ). עיתונאי מגיל 16 וחבר באיגוד העיתונאים כעיתונאי ספורט. עידו סיים זה עתה שרות צבאי בגלי צה"ל, כמפיק תוכניות 70 על 70 של גלי צה"ל , פודקאסטים וסיפורי פז"ם, בנוסף שירת כנציב פניות הציבור מטעם התחנה ועבד מול דוברת גלי צה"ל על כתיבה וניסוח של הודעות לעיתונות. עם שחרורו מצה"ל, החל לעבוד בחברת פרסום ומדיה בשם קונטנטו NOW.

 

בימים אלו עידו מתרגם את ספרו "בין שטוקהולם ללימה" לאנגלית וחולם להפוך אותו לתסריט של סרט. "הכתיבה עבורי מהווה פורקן, דרך להביע אושר ושמחה, ליצור זיכרונות בזמן שהיום הזיכרונות בעיקר ברשתות החברתיות ואני מתרגש להוציא לאור את ספרי הראשון". מספר עידו

 

זהו ספר נוסף מהספרייה של מדיה 10 - הוצאת ספרים לאנשים פרטיים, הרואה את עצמה כמקום להגשמת חלומות ספרותיים של כותבי פרוזה, סיפורת מקורית, שירה, ספרי ילדים ועוד. ניתן לרכוש את הספר ברשתות צומת ספרים וסטימצקי או ישירות מאתר החברה:

http://www.media-10.co.il

ריצה .. וריצה...היא פעילות גופנית טובה.הסבר באדיבות: דור אבירן, מאמן כושר -שרית יוכפז

 

ריצה .. וריצה...

באדיבות: דור אבירן, מאמן כושר וריצות, מומחה מאנרג'ים ספורט

 

ריצה היא פעילות גופנית מצוינת, זה נכון, אך לעיתים נוצרת התלבטות בין ריצה על הליכון לעומת ריצה בחוץ. מחקרים שנעשו לאחרונה הראו כי הריצה הפכה להיות דרך פופולרית ביותר להישאר בכושר ולדאוג לעצמנו – כי לא משנה איך אתם רצים, יש לכך הרבה יתרונות בריאותיים.

 

רצים רבים מרגישים כי ריצת הליכון היא מונוטונית, בעוד שריצה בסביבת טבע ואויר נוחה ומגוונת. כדי לקבל מגוון עצות בנוגע למה עדיף, ריצה על הליכון או ריצה בחוץ? ולהצליח להפיק תועלת רבה מכל סוג של ריצה דור אבירן, מאמן כושר וריצה, מומחה מאנרג'ים ספורט, מסביר: מה ההבדלים, איזה סגנונות ריצה, שגיאות, יעדים, ציוד נלווה, זמינות כך, שאתם תוכלו להחליט מה עדיף ונכון עבורכם.

 

מוטיבציה

נכון, אפשר לראות טלוויזיה על הליכון, להקשיב לפודקאסט, להשאר עם הילדים בבית...על אף היתרונות יותר מעניין בחוץ. ריצה בחוץ תעזור לך להרגיש מחובר לטבע ואף לשינוי אווירה, מחקרים מראים כי בילוי של לפחות 30 דקות בשבוע בסביבת צמחייה חיצונית (פארק/גינה) עשויה להפחית את שיעור הדיכאון ואת לחץ הדם.  

 

זמינות

ריצה הינה ספורט נגיש, המצריך מעט מאוד התארגנות בד"כ. ואולם, בימים גשומים מדי או חמים מדי קשה ואפילו מסוכן לצאת החוצה לפעילות גופנית   - עדיף לרוץ בטמפרטורות יבשות וחמות עד רמה בנונית, פחות מסוכן מאשר לרוץ בגשם ובטמפרטורות קרות במיוחד. זה נכון שעם ביגוד, אימונים והכנה נכונה אתם יכולים לרוץ ברוב תנאי מזג האוויר, אך ריצה בתנאי קור או חום קיצוניים עלולה להגביר את הסיכון להתייבשות. בנוסף, ריצה בלילה מגבירה את הסיכון לפציעות. לכן אם בחרתם לרוץ בלילה, הקפידו ללבוש בגדים מחזירי אור ופנס ראש. בימים כתיקונם אין הבדל אמיתי, אך בימים קיצוניים (שהולכים ומתרבים בעקבות ההתחממות הגלובלית), הליכון מהווה פתרון חסין מזג אוויר. אז בואו נגדיר שרבע מהשנה, הליכון לוקח.

 

שגיאות ופציעות ריצה

גוף האדם הינו מכונה מדהימה, היודעת לכפר באופן אבולוציוני על מכשולים: שמיעה טובה יותר לחירשים, חישה טובה יותר לעיוורים ועוד. לכן, כאשר אנו מבצעים שגיאות מבחינת הבניית קצב הריצה, שמים יותר מדי משקל על רגל אחת על פני השנייה, רצים ריצת "התרסקות" (בה כל נחיתה היא למעשה עצירה מלאה), אנו מעמיסים המון נזק על גופנו, נזק שמצטבר ומתפרץ בצורות שונות, בעיקר בכאב ולפעמים מעבר לכך. ריצה בחיק הטבע ללא השגחה לא נותנת לנו שום קריטריון על טעויות אלה, אולם הליכון מאפשר לנו להתגבר עליהן בכך שהוא שומר על קצב קבוע לכל אורכו כך שאותה עוצמת המשיכה מחויבת משני הרגליים, כל העת (ניתן לרוץ בדגש על רגל אחת, אבל צריך מאוד להשקיע ריכוז לשם כך). ההליכון מציע פונקציות שונות, כמו שליטה מדויקת בקצב, בשיפוע ובמרווחים. מה שמועיל גם לאלו שחוזרים מפציעה, מכיוון שהם יכולים להתקדם בצורה איטית על ההליכון ובסביבה מבוקרת יותר לעומת

ריצה בחוץ שעלולה להוות סיכון גדול יותר למישהו שאמור להשתקם מפציעה. ריצה על הליכון עשויה להיות יעילה יותר למפרקים, היות ולרוב ההליכונים יש חגורות מרופדות שמטרתם לספוג חלק מהפגיעה. לעומת זאת, לקרקע קשה, כבישים ומדרכות אין. בתחום הזה, ההליכון עדיף.

 

סגנונות ריצה

לרצים שונים יש סגנונות ריצה שונים. לעיתים, סגנון הריצה של אותו אדם יכול להשתנות בהינתן נעל חדשה, מסלול לא מוכר או אפילו שותף שונה לריצה. סגנון הריצה משפיע על דברים כמו עצמת המכה, האימפקט, שהעצם, הברך ועמוד השדרה חוטפים בכל נחיתה, מהירות התנועה, התצרוכת האנרגטית ועוד. כאשר אנחנו בחיק הטבע, הסגנון שלנו מושפע גם מסוג האדמה עליה אנו רצים והאם היא משתנה, מאספלט לחול לדשא וכולי. שינויים אלה, ללא פיקוח, יכולים להוביל לפציעות ולפגיעה בתוצאות ובמוטיבציה. ריצה על הליכון, לעומת זאת, הינה עקבית, נשלטת ומנוהלת לחלוטין. בעבודה עם מאמן ריצה אישי, יש לו יכולת טובה יותר לרדת לגובה הרצפה ולראות את צורת הנחיתה וסגנון הריצה כאשר הרץ על הליכון מאשר במבט מלמעלה על הרץ שנמצא לידו. בצורה כזו, קל לכוונן את סגנון הריצה הקיים לכדי סגנון יעיל, בריא ונכון יותר לגוף מבחינה ביומכנית. אמנם קיים כאן יתרון להליכון מבחינת מאמן הריצה, אך בריצה עצמאית היתרון הזה מטושטש. במקרה הזה, תיקו.

 

זמינות

אחד היתרונות הגדולים ביותר של שימוש בהליכון הוא הנגישות שלו. כשהוא בתוך הבית, אפשר להשתמש בו בכל שעה ביום או בלילה ובכל אקלים. הליכון יכול להפוך ריצה לנגישה יותר עבור אלו המתאמנים בלילה או חיים במקומות עם מזג אוויר משתנה ללא הרף.

כשיוצאים צריך צמיד לנייד, מפתחות לבית, שתייה או תמר לריצות ארוכות, כובע בשמש, חלפ"ס בגשם. הליכון צריך רק לצאת מנעלי הבית ולצאת לדרך. הליכון לוקח.

 

יעדים

קל לכוון יעד מדויק בהליכון, אבל בחיק הטבע פעמים רבות קובעים יעד ועושים יותר. ריצת הליכון בבית כוללת שהייה במקום קבוע יש אומרים כי יכול להיות משעמם עם הזמן. בניגוד לריצה בחוץ שבמהלכה אנחנו מוקפים ביערות, עצים, ירק ונופים. ריצה בחוץ יכולה להגביר את המוטיבציה של האדם להמשיך להתאמן, אבל בהתאמה לסעיף הקודם, חום וקור מוגזמים יכולים לעצור רצף אימונים ולהוציא את המוטיבציה, מה שלא יקרה בהליכון. תיקו גם בסעיף הזה.

 

קורונה

בהגבלות הראשונות אסור היה לצאת לשום מקום, עם הגלים שממשיכים לתקוף חשוב לשמור על עצמנו כי מה שהכי מוריד לנו את המוטיבציה – זה בידוד. ריצה ליד מאומת ברחוב יכולה להיות מסוכנת במיוחד, הואיל וריצה הינה פעילות רספירטורית מואצת, המגדילה את הסיכוי להידבק. בנושא הזה, חוסר אחריות מבחינתי לא לבחור הליכון.

 

לסיכום

בפועל, גם לריצה בחוץ וגם לריצה על הליכון בבית יש יתרונות רבים, כפי שראיתם חלק מהם יוצרים תיקו של ממש. ריצת הליכון נוחה, זמינה ומסוכנת פחות, לעומתה יותר מעניין ויותר זול לרוץ בחוץ, אך המחיר יכול לבוא לידי ביטוי בזמינות, הידבקות במחלות וחוסר יכולת למנוע שגיאות.

שורה תחתונה, לא משנה מה תבחרו – ריצה בפרט וכושר בכלל הם המפתח לאורח חיים בריא. תהנו!

יום האהבה החל ב 14.2 קרב ובא ולכבודו המעצבת ענת אגסי, מנהלת תחום אדריכלים ושיווק בחברת אלוני מעניקה טיפים לעיצוב בצבע הכי רומנטי שיש – ורוד. -שרית יוכפז

 

מעצבים אהבה...

לרגל יום האהבה,

טיפים לעיצוב בצבע האהבה - ורוד

יום האהבה החל ב 14.2 קרב ובא ולכבודו המעצבת ענת אגסי, מנהלת תחום אדריכלים ושיווק בחברת אלוני מעניקה טיפים לעיצוב בצבע הכי רומנטי שיש – ורוד.

 

לדברי אגסי: "הצבע הוורוד הוא מלא חיים, משדר אופטימיות וקלילות ובו-זמנית מייצר תחושת רוגע בחלל. ורוד משתלב היטב עם אפור ומצד שני גם עם גווני הזהב והמטאל. ניתן לשלב בחלל לא רק אריחים בגדלים, הדפסים וטקסטורות שונות אלא גם כיור ורוד, ברז בצבע רוז גולד ועוד. כל אלו יוסיפו עניין ועומק בחלל אם משלבים אותם בצורה נכונה."

 

אגסי מנדבת טיפים שיהפכו את השימוש בגוון הוורוד בחלל הבית למנצח:

 

·       צרו שילובים נכונים:

השילוב המנצח – ורוד ואפור (ומטאל)

ורוד משתלב היטב עם הגוון האפור וגווני המטאל. השילוב הזה מעניק לורוד תחכום ומשאיר אותו נקי ממסרים מצועצעים או ילדותיים. המפגש של קיר ורוד עם ריצוף אפור, הוא מפגש שיוצר באחת, חלל אפוף שיק.

 

·       מידתיות:

הגוון המנצח - מילניאל פינק

אין ספק שמתוך ים הוורודים, המלניאל פינק גוון ורדרד רך הוא אחד הטונים הדומיננטיים והחשובים. כדי ליצור את האימפקט הנכון, כדאי להשתמש בו במידה. לבחור קטע קיר או פריט ריהוט ולא מעבר. אין כל פסול בשימוש במינון גבוה בגוון, אבל אז חשוב לוודא שהתוצאה תהיה מדויקת ולא תתקבל כמתאמצת ומביכה.

 

הגלריה באורנים תערוכה יחיד למאיה דיקשטיין: 'מספרי הסיפורים' תכנית שהות (רזידנסי) מס. 2 בעקבות אוסף ספרות הילדים של מרים רות פתיחה: 10.1.2022.מאת: שרית יוכפז

 

הגלריה באורנים

תערוכה יחיד למאיה דיקשטיין: 'מספרי הסיפורים'

תכנית שהות (רזידנסי) מס. 2 בעקבות אוסף ספרות הילדים של מרים רות

פתיחה: 10.1.2022

נעילה: 19.2

תערוכת היחיד מספרי הסיפורים של האמנית מאיה דיקשטיין עוסקת באוסף ספרות הילדים של מרים רות, אותו לקטה סופרת הילדים האהובה במשך כ- 50 שנים מרחבי העולם. את האוסף, המכיל מעל 3,000 ספרים, (מספרי תינוקות ועד ספרות לילד הקורא, שהאיור והעיצוב הם מרכיבים בולטים בו) תרמה רות למכללה.

 

בתערוכה ובתוכנית השהות באורנים, התמקדה דיקשטיין בקולו של מספר הסיפור, ולרגעים בהם הערות היא חלקית, התודעה מעורפלת, העיניים נעצמות, והקשב מתחדד.

 

במהלך תכנית השהות פנתה דיקשטיין לסטודנטים, מרצים וקהילת אורנים, בבקשה להשתתף במיצב סאונד שיוצג בתערוכה. היא בקשה שיספרו סיפור לפני השינה, שאותו תקליט ותשמע בטרם תירדם.

הסיפורים ששמעה האמנית, מוצגים יחד בחלל כמקהלה מרובת קולות, שמשחזרת את הרגע בו נעצמות העיניים, כשהסיפור נפתח, והמאזין נשאב פנימה כבמטה קסם.

 

מקהלת הסיפורים בחלל הגלריה שוזרת בין חוויות ילדות, מעשיות, אירועים שהתרחשו, לצד סיפורי פנטזיה. אלו מוליכים את הזיכרון הסובייקטיבי בין המודע והתת מודע, הפרטי והקולקטיבי, במסלולים נפגשים. 

 

ביוגרפית האמנית

מאיה דיקשטיין נולדה בשנת 1988 בריו דה ז’ניירו, ברזיל וחיה כיום בתל אביב. דיקשטיין היא בוגרת המחלקה לקולנוע באוניברסיטת ריו דה ז׳ניירו, ובעלת תואר שני באמנות, מהאקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל. דיקשטיין הציגה ברחבי העולם ועבדה עם אמנים ידועי שם.

 

התערוכה בהשתתפות

אמיר אג'א, אחלאם ח'טיב אג'א, יובל אלון, מיכל אליאס, ד״ר יעל ארנון, ד״ר מתן בן ארי, דוד גורן, פרופ׳ יעל גילעת, מור גלובין, מרים דיקשטיין, אופיר הרדוף, אלון זמק, נעה לוצקי, אבי-לי לבנון, טל נאמן, ד״ מולי פלג, ד״ר ג׳נינה קהן-הורוביץ, מירי רינת, למיס שחות, שימי שיידר.

 

 

הגלריה במכללת אורנים, קריית טבעון

ימים – א-ה 8:00-17:00,  ו-שבת 11:00-14:00

טל. 04-9838751

 

תמונה באדיבות האמנית – מתוך המיצב בתערוכה