במוזיאון ידידי ישראל בירושלים נפתחה תערוכה חדשה בשיתוף עמותת שלוה - תערוכת התקווה
.
צלמה שרית יוכפז
ב'תערוכת התקוה" כ-20 ציורים שצוירו במסגרת פרויקט משמעותי ומבורך שנולד מתוך שיתוף פעולה בין אמנים צעירים, חברי עמותת שלוה, לילדי מפונים מן העוטף. אלה חברו לאלה, בסדנאות של תרפיה באמנות ויצרו יחד יצירות המפיחות בכולם תקווה. היצירה מעניקה לאמנים הצעירים, המתמודדים עם נכות, אפשרות להביע את רגשותיהם ולשרטט בעזרת שפה של צבע וצורה את חוויותיהם מאז ה-7 באוקטובר. מטרת התערוכה היא להפיץ מסר של אחדות, לפיו - אנחנו אולי שונים זה מזה מבחינות רבות, אבל בסופו של דבר, מה שמחבר בין כולנו הם הכמיהה לתקווה והציפייה לימים טובים יותר.
מיצג אור קולי בליווי הסברים במוזאון ידידי ישראל.
בתערוכה, ניתן לצפות באוסף של יצירות, שנוצרו מתוך מפגש בין חברי שלוה הוותיקים לחברים חדשים מהדרום, מפוני המלחמה. בעזרת האמנות, מתמודדים היוצרים עם מציאות חיים של מלחמה, המביאה איתה חששות רבים, דאגות (למשפחה וליקרים לך), לצד הפגיעה בשגרת היומיום, אולם גם (ודווקא) בעתות כאלה, נמצא גם אופטימיות ותקווה לטוב, הלא אלה העוגנים המחזיקים כל אחד ואחד.
אביטל שטרנברג אוצרת התערוכה מספרת: "בעזרת התרפיה באמנות הצליחו היוצרים להביע את רגשותיהם ומחשבותיהם על המלחמה. אין ספק שדרכי ההתמודדות במצבי משבר הן אישיות, אך דרך היצירות והאמנות ניתן ללמוד כי הן גם אוניברסליות, וכי כל צופה בתערוכה יכול לפגוש את עצמו דרך היצירה והסיפור שמאחוריה".
באירוע פתיחת התערוכה שיערך היום במוזיאון ידידי ישראל בירושלים יהיו נוכחים אופיר אנגל שחזר משבי החמאס ומשפחתו. בשלוה מכירים את אופיר כיוון שאביו של אופיר, יואב אנגל , הוא מנהל מרכז הספורט בשלוה. בזמן שהיה בשבי החמאס ציירו הילדים את אופיר אנגל וחלק מהתמונות נכללות בתערוכה.
דניאל וואיצ'ק מנכ"ל מוזיאון ידידי ישראל: "אנו מתרגשים לארח במוזיאון תערוכה חדשה בשיתוף עמותת שלוה שהמסר שלה הוא מסר של אופטימיות, אחדות ותקווה לטוב למרות המלחמה והאירועים האחרונים שעוברים עלינו. מוזיאון ידידי ישראל חרט על דגלו לפעול בתחומי חברה וקהילה כפי שהיא עושה מתחילת המלחמה במספר רב של תחומים, והתערוכה היא עוד נדבך בפעילות שלנו".
התערוכה הוצגה בקוריאה לפני מספר שבועות וזכתה להתענינות רבה ולראשונה מוצגת בישראל במוזיאון ידידי ישראל במרכז העיר ירושלים.
הכניסה לתערוכה ללא תשלום.
פרויקט אמני שלוה מטעם עמותת שלוה, הינו מרחב ליצירה בו אמנים עם מוגבלויות, בני נוער ומבוגרים, נפגשים ויוצרים בכישרון, יצירתיות ואהבה ליצירה. מטרות הפרויקט לאפשר ליוצרים להתפתח מקצועית ולגבש את זהות האמן שבהם. ההנחה היא כי אמנות פתוחה לכל, וכי חדוות היצירה – והיופי שבה – הן פרי ידו של כל אמן, עם או ללא מוגבלות.
משתתפים בתערוכה: יונתן ביטון, מאיה בן דוד, עילאי בן נדב, שורי גולדשטוק, יוסף חיים הילריו, שי וקנין, יחיאל חיימי, איתן כהן, רעות פונדס
מוזיאון ידידי ישראל בנחלת שבעה בירושלים נוסד על ידי ד"ר מייק אוונס סופר רבי מכר, מועמד לפרס נובל לשלום על פעילותו רבת השנים כנגד האנטישמיות. מייק ובנו מייקל פועלים באוקראינה כבר למעלה מעשור, מסייעים באוכל ואספקה שוטפת למאות ניצולי שואה ויתומים יהודים. בשנתיים האחרונות הצליחו לסייע בחילוץ מאות יהודים, ניצולי שואה וילדים מאוקראינה. בירושלים בנו השניים מרכז קהילתי לניצולי שואה אוקראינים ובכלל זה הקימו דירות עבורם ברמה הגבוהה ביותר בקמפוס שבמרכז ידידי ישראל. ארגון ידידי ישראל מממן מזה שנים רבות אלפי ניצולי שואה מדי שבוע בישראל, מארגן עבורם מסיבות, חגים, אירועים, טקסי בר ובת מצווה לאותם ניצולי שואה שלא חגגו מעולם. מאז שפרצה מלחמת 'חרבות הברזל' הגיע מייק אוונס כבר 5 פעמים לביקור בארץ, הוא מסייע בהסברה בינלאומית, בארגון פעילויות ואירועים למפונים, לחיילים ולכוחות הביטחון, זאת בנוסף לגיוס תרומות לציוד ואספקה למפונים, לכוחות הביטחון, למשפחות החטופים, לפצועים ולניצולי שואה. במרכז ידידי ישראל מתקיימים בין פעמיים לשלוש בשבוע פעילויות למאות מפונים, שני גני ילדים שהוקמו למען המפונים והוא אחראי לאירוח 9 משפחות מפונות.
ציפור התקווה יונתן ביטון
מוזיאון ידידי ישראל - יוסף ריבלין 20 נחלת שבעה ירושלים
מומלץ לבקר בתערוכה . בקרתי בתערוכה אהבתי מאוד. חשוב לכל אדם לחוות .מרגש. התערוכה מאגדת בתוכה יצירות אשר מבטאות את ההתמודדות היוצרים בתקופת מלחמת חרבות ברזל.הדאגה לימים טובים יותר.
מומלץ וחובה -לבקר במוזאון ידידי ישראל בו תוכלו לראות מייצגים.
סיפורן של המטפלות בפריז, הנשים השקופות מצפון אפריקה, אפריקה, אסיה, המגדלות את ילדיהם של עשירי פריז, אנשים העסוקים בקריירה שלהם.
עם שורה של הופעות משחק נפלאות וילד אחד מופלא,
הומור, דרמה, אמירה חברתית והכל ב90 דקות של הנאה סרטי נחשון.
סרטו של ז'וליאן רמבלדי
Les Femmes Du Square
A film By Julien Rambaldi
אנג'ל, צעירה מחוף השנהב, מצליחה להסתדר בחיים הודות לחוצפתה ולקסמה האישי. כדי להתחמק מחבורת בריונים, היא מתקבלת לעבודה כמטפלת של ארתור, ילד בן 8 מהשכונות היוקרתיות בפריז.אנג'ל מתוודעת לתנאי העבודה של המטפלות האחרות ולמצבן הרעוע ומחליטה לקחת את העניינים לידיה.
תחת עיניו המעריצות של ארתור ובעזרתו של אדואר, עורך דין צעיר שנשבה בקסמה, אנג'ל תילחם להביא צדק לחברותיה...
ש: הרעיון שלך הוא להראות שתחת אותם שמיים קיימים שני עולמות מתנגשים
ת: נכון, בדירות המקיפות את הכיכר שבסרט, חיים אנשים השייכים לספירות שונות, ושאינם מתערבבים או נפגשים עם המטפלות של הילדים. לדמות הגיבורה בחרתי את השם אנג'ל, כי היא סוג של מלאך, כביכול לא לגמרי מציאותית ומתכתבת עם הגיבור של "אלו חיים נפלאים" של פרנק קפרה, שיורד ארצה כדי לטלטל את העניינים.
ש: בקרדיטים מופיעים שני שמות: דינו ואמירה. האם היה להם חלק בתסריט?
ת: דינו הוא הבן שלי ואמירה הייתה המטפלת שטפלה בו אחרי הלימודים. הרצון שלי לעשות את הסרט התחיל מהם. כשהתבוננתי על מערכת היחסים ביניהם, הבנתי שבני, שהיה אז בן 7, הכיר את אמירה טוב יותר משהכיר אותי. הוא הכיר את המשפחה שלה, את הבעיות הרפואיות שלה ואפילו נסע עמה למרוקו פעם אחת. בבתים של הורים גרושים הנשים הללו הופכות למשענת לילדים. ההורים שוקעים בחייהם המקצועיים, מבלי לדעת שכל זה מתאפשר הודות לנשים הללו. אלו נשים המבלות עם הילדים שלהם הרבה יותר זמן מאשר עם הילדים שלהן עצמן. רציתי לספר על מערכות היחסים הללו ועל הקיר הבלתי נראה, הקיים בין הנשים הללו להורים.
ש: הבן של אנג'ל חי בחוף השנהב, זו סיטואציה קשה ואבסורדית, האם מעבר לקומדיה יש ניסיון לעורר מודעות?
ת: זו המציאות, הנשים שאנו שוכרים לטפל בילדים שלנו משאירות את הילדים שלהן בארץ מוצאן. זו אחת השאלות שהסרט שואל, איך אנג'ל יכולה להתחבר לילד זר בפריז, כשהילד שלה גדל במקום אחר. הקשר הזה שלעיתים יכול להפוך לקשר אימהי הוא מורכב מאד. ויש גם צביעות פוליטית, בפריז חסרים גני ילדים והורים נאלצים להעסיק נשים ללא מסמכים ואישורי עבודה ומנגד חייבים להצהיר עליהן כדי שיקבלו ביטוח רפואי. יש מפעל שלם מאחורי העובדות הללו בשל חיוניותן. אני מקווה שהסרט שופך אור על המצב החריג הזה בו נשים כל כך חיוניות, כמעט ואינן זוכות ליחס.
ש: האם נפגשת עם מטפלות לצורך כתיבת התסריט, מה היה התהליך?
ת: זה היה תהליך ארוך, חשבתי על הדמויות של אנג'ל, ארתור ואמו הלן ובמהלך בניית העלילה נוספו דמויות נוספות. אהבתי את הרעיון שאנג'ל יוצאת להגנת הנשים ומנסה לשפר את מצבן, וכך נוספו המשפחה השנייה ועורך הדין המאוהב בה.
פגשתי באישה שהפכה למעין יו"ר ארגון, שסייעה למטפלות לדאוג לעניינן, לארגן מסמכים, לטפל בתנאים. היא שימשה מקור השראה לדמותה של אנג'ל. היה לי חשוב לעצב דמות חזקה שלא התחילה כמטפלת, הנהנת מריחוק מסוים שמאפשר לה לראות את הדברים מזווית אחרת.
לגבי עורך הדין הבא לעזרתה של אנג'ל, בחרתי בכוונה בעורך דין שחור, כדי לשבור את הקו הרגיל של עורך דין לבן ובעל מצפון הבא לעזרת החלשים. יצרנו דמות של בן למשפחה מבוססת שלמד, התקדם ונטמע לגמרי בחברה הלבנה שעליו לקבל החלטות האם הוא נלחם לעשות כסף כפי שמצפים ממנו או על ערכים. במקרה הזה האהבה היא הכוח המניע אותו להגיע למודעות.
רציתי ליצור קומדיה חברתית בת זמננו שתאפשר לצופים להזדהות עם גיבורה שחורה.
ש: איך נבחרו השחקנים ?
ת: איי האידרה הייתה במחשבתי כבר בתהליך הכתיבה. בסרט "סה לה וי" של נקש וטולדנו היא הפגינה את כל האנרגיה שחשבתי שנכונה לאנג'ל. היא שחקנית נפלאה ובעלת כריזמה נדירה המתאימה לתפקיד אנג'ל. את התפקיד של הלן כתבתי עבור לאה דרוקר, זה תפקיד לא קל, היא שם ולא שם, עד שהיא פוקחת את עיניה ורואה את הנשים הללו. לתפקיד הילד עשינו אודישנים רבים וצפינו בקלטות רבות, עד שהגיעה זו של וידאל ארזוני, שכבר הופיע בסרט באורך מלא. וידאל היה בחירה מובנת מאליה. הבגרות שלו שבתה אותי. אחמד סילה הופיע בקומדיה שאהבתי. יש לו דימוי ציבורי מאד חביב ורציתי לשנות את הדמות המוכרת שלו והוא ידע מיד איך להתאים את עצמו.
ש: איך בחרת את הכיכר?
ת: זו כיכר אנבר, שבקרוב יחליפו את שמה לכיכר ז'אן קלוד קרייה, התסריטאי הענק שגר לצידה וזה מאד משמח אותי. הכיכר נמצאת בין שתי שכונות שונות לגמרי זו מזו. הכיכר הזו היא מאד סימבולית. היא נמצאת בליבו של הרובע ה-9 ואפשר למצוא בה נשים מצפון אפריקה, מאפריקה ומאסיה. פריז היא עיר יקרה במיוחד, כל אחד עוטה עליו מסכה, כזו שמשדרת הצלחה. זה מראה מעט מטריד, לראות את הנשים הללו עוברות עם עגלות ונכנסות לבתי המגורים היקרים הללו, שהם כל כך שונים מהשכונות שהן גרות בהן. מאד רציתי שלעוולות הללו בחברה שלנו יהיה ביטוי בסרט.
ש: למה בחרת בשיר של בורביל לסיים איתו את הסרט ?
ת: את המוסיקה לסרט כתב אחי, עמנואל רמבלדי במטרה לשרת את היחסים בין אנג'ל וארתור ברגעים נטולי דיאלוג. הוא הלחין כמה קטעים בהשראת פזמונים אפריקאים, המדגישים את הריחוק שאנג'ל חשה למקורותיה ואת התקרבותה אליהם. כמו הריקוד שלה עם ארתור במטבח. בחרתי בשיר הסיום של בורביל "עדינות" על מנת להעביר מסר לצרפתים. רוך הוא ערך שאנו נוטים לשפוט כחמוד, אך עבורי זה דבר חיוני. רוך הוא המילים, הדרך בה אתה אומר אותן והמשמעות היא לשים לב, להבחין, גם באחר.
ז'וליאן רמבלדי
במאי ותסריטאי. "מטפלות בעניינים" הוא סרטו החמישי. אחד מסרטיו הקודמים "הרופא האפריקאי" עוסק גם הוא בהתמודדות של שחורים עם החברה הלבנה ומוקרן בנטפליקס. סרטו הקודם "אלה החיים" התרחש בבית יולדות ושזר סיפורים של נשים שונות מרקעים שונים בזמן, לפני ואחרי לידה.
איי האידרה
החלה לשחק בשנת 2007. הפריצה הגדול היתה בסרטם של טולדנו ונקש "סה לה וי" עליו היתה מועמדת לפרס הסזאר ולפרס הלומייר כשחקנית המבטיחה. בקרוב נוכל לראותה בתפקיד הרופאה בסרט המרגש "חדר הפלאות".
לאה דרוקר
בת זוגו של הבמאי ואם ביתו, נולדה למשפחה יהודית. משנת 1991 הופיעה בעשרות סרטים ותוכניות טלוויזיה. על תפקידה בסרט "משמורת" זכתה בשלל פרסים כולל בסזאר, פרס לו היא מועמדת גם השנה על הסרט "הקיץ האחרון". השתתפה בסדרה "הסוכנות" שהוקרנה בהוט.
"ריטה- שני גברים ואשה אחת" היא אחת האופרות
המבוצעות ביותר מבין 70 האופרות שכתב גאטנו דוניצטי. היא הוצגה לראשונה רק 12 שנה
אחרי מותו ב"אופרה קומיק" בפאריז- אותו מוסד שדחה את היצירה כשנכתבה (1841).
את היצירה הקומית במערכה אחת המורכבת מקטעים מוזיקליים ודיאלוגים, חיבר דוניצטי ב-
8 ימים בלבד, בין פרויקטים אחרים.
בגרסה של תזמורת האופרה הקאמרית השחקן תומר שרון פורש בפנינו את העלילה בעברית בין
הקטעים המושרים, בחירה שמייתרת למעשה את הצורך בתרגום ומאפשרת צפייה קלה יותר
באופרה.
דוניצטי תרגם בעצמו את הליברית לאיטלקית, כשניסה להעלות את האופרה בנאפולי, וכך יש
לאופרה שתי גרסאות, ביניהן הבמאי ויטלי פרידלנד בחר את האיטלקית.
האופרה הקאמרית, בלבוש ובמקצב בן זמננו, מוצגת דרך
תייר (תומר שרון) המגיע למלון קטנטן באיטלי המנוהל על ידי ריטה (טלי קצף), אשתו
הרודנית והמתעללת של בפה העדין והשלומיאל (אנטון טרוטוש)
חייהם של בני הזוג נקלעים לסערה עם הגעתו הבלתי צפויה של גספרו (שחף רגב)בעלה הראשון של ריטה,
שכולם האמינו שטבע.
גספרו מצידו, האמין שריטה
מתה בשריפה והגיע למעשה כדי להשיג את תעודת הפטירה שלה על מנת שיוכל להינשא בשנית
לארוסתו החדשה.
כשבפה וגספרו נתקלים זה
בזו, בפה חושב לברוח מאשתו המכה, ושני הגברים מסכימים לתחרות, שמי שמנצח בה יאלץ
להישאר עם ריטה הסוררת.
"בימים קשים אלו,
רציתי להביא לקהל ברחבי הארץ אופרה מרוממת, שמדברת לכולם", אומר הבמאי ויטלי
פרידלנד. "בחרתי באופרה הזאת, שהוצגה בקיץ בפני מנויי האופרה באשדוד וזכתה
להצלחה.
זוהי "אופרה בופה" , שיש בה דמויות מז'אנר הקומדיה דל'ארטה- אופרה פיזית
כמעט ליצנית. דרך תנועות הגוף של הזמרים
על הבמה, אפשר להבין את כוונתם, ובתוספת סיפור העלילה המוגש בעברית, אין צורך
בכתוביות."
"ריטה – שני גברים ואשה אחת" היא יצירה קלה ומבדרת, שמאפשרת קירוב של
קהלים שלא רגילים לצפות באופרה קלאסית.
פסטיבל הסאקורה בירושלים - פריחת הדובדבן הקסומה בגן הבוטני גבעת רם ירושלים
* מאת: שרית יוכפז
החל משישי יתקיימו בגן הבוטני בירושלים בסופי שבוע וביום שלישי מגוון פעילויות ביניהן סיורים בין עצי הדובדבן * איך נראה טקס תה יפני מסורתי * מופעי תופים יפניים * מפגש ומופע אומנויות לחימה יפניות * דוכן קימונו ויוקאטה להכרת התלבושת היפנית המסורתית * הרצאות * תחנת צילום יצירתי * קליגרפיה * סדנאות יצירה לילדים ברוח יפן ועוד ועוד *שישי - שבת 9-10.2.24 16-17.2.24 ויום שלישי 13.2.24*
*הפעילות כלולה במחיר הכניסה לגן* *הכניסה למפונים חינם באדיבות הקרן לירושלים* פעם בשנה נוהגים היפנים לצאת אל הפארקים, לחוות ולחגוג את פריחת עץ הדובדבן, הנמשכת 10 ימים בלבד. ביפן ממתינים ההמונים שנה שלמה לימי הפריחה המפורסמת, הנקראת "סאקורה" המסמלת את האופי היפה אך החמקמק ובן-חלוף של האביב. חגיגות הסאקורה ופריחת הדובדבן החלה השבוע בירושלים בגן הבוטני גבעת רם,
שנצבע לזמן מוגבל בורוד מהפנט של פריחת עצי הדובדבן. המבקרים, הורים וילדים, מוזמנים בשני סופי השבוע הקרובים 9-10.2.24 16-17.2.24 וביום שלישי שביניהם 13.2.24 לחוויה של פעם בשנה - חגיגת פריחה קסומה המשלבת שפע פעילויות יפניות לכל המשפחה .
כמו:
מופע אמנויות לחימה, תיפוף טאיקו, הדגמת אמנויות לחימה יפנית, התנסות בלבישת בגדים יפנים, סיורים בין עצי הדובדבן, טקס תה יפני מסורתי, סדנת צילום, סדנאות יצירה בהם יכינו הילדים פרחים מקיפולי נייר, סדנת מאנגה איור יפני ועוד ועוד. חגיגת הסאקורה בגן הבוטני מתקיימת בשיתוף קרן ירושלים ושגרירות יפן בישראל. בנוסף,
שישי 16.2.24 שעות הפעילות 10:00- 14:00
"בשביל הדובדבן"סיור בכל שעה עגולה בין עצי הסאקורה (הדובדבן היפני) במהלכו ילמדו המשתתפים כיצד להתבונן על פריחת הדובדבן בדיוק כפי שנעשה ביפן, יכירו את מסורת ארוכת השנים של הסאקורה, ויגלו דברים חדשים ומפתיעים על העצים היפים, כולל אגדות הסובבות סביב העצים סיפורים נוספים הקשורים בפרי הדובדבן.
הסיור מתאים לכל המשפחה ונגיש לעגלות וכיסאות גלגלים
דוכן קימונו ויוקאטה להכרת התלבושת היפנית המסורתית, בעמדה יתנסו בלבישת הבגדים המסורתיים היפניים, אשר הגיעו הישר מיפן, הקימונו והיוקאטה (חלוק יפני), האובי (חגורה עבה) ואביזרים שונים, ויכנסו לאווירה יפנית אותנטית. מתאים מגיל 6 לגברים ולנשים.
תחנת צילום יצירתי עמדת צילום ייחודית לכבוד פריחת הדובדבן בגן הבוטני, בעמדה אביזרים שונים מראות, מסגרות שונות ועוד בעזרתם יצלמו באופן יצירתי את פריחת הדובדבן. בתחנה יקבלו המשתתפים כלים לצילום טוב ונכון יותר תוך התבוננות מנקודות מבט שונות וייחודיות על פריחת הדובדבן ניתן להשתתף בסדנה עם כל מצלמה וגם סמארטפון.
סדנת אוריגמי
חדר סדנאות היצירה יהיו פתוחות לקהל הרחב לאורך כל שעות הפעילות. מגיל 4 ומעלה. בסדנה יכינו פרחים מקיפולי נייר המדמים את פריחת הדובדבן. המעוניינים אף יוכלו להדביק את הפרחים על זרדים שימצאו על הקרקע ברחבי הגן וליצור ענף פורח צבעוני ומיוחד. את היצירות לוקחים הביתה.
סדנת מאנגה
סדנת מאנגה איור יפני, במהלך הסדנה ילמדו כיצד ליישם אנטומיה של פנים כדי להביע רגשות שונים בציורים, ילמדו כיצד לשלב בצורה מרתקת בין היגיון ודמיון, הסדנה מתאימה למתחילים וגם למתקדמים שרוצים להתמקצע ולהשתפר בציור. ניתן לחוות את האתגר שבתהליך ולהינות מהכיף שבלמידה והתמסרות לעולם האמנות היפני. הסדנה בהרשמה מראש, מספר המשתתפים מוגבל, מתאים החל מגיל 6. לינק לרישום מראש
מפגש עם אומנויות הלחימה והחרב היפנית - איידו IAIDO ו-ג'ודו JODO
הדגמות בשעות 11:30, 12:30, בבמה המרכזית באגם
לוריה יוסף, מומחה לאומנויות לחימה יפנית יקיים הדגמה פעילה של אומנות החיתוך והשימוש בחרב הסמוראי היפנית המוסיפה רבות לחיזוק העוצמה הפנימית, וליצירת ההבנה הנחוצה לשימוש נכון בכלי נשק ובגוף לאומנות לחימה. בנוסף ידגים אומנות לחימה יפנית עם מקל (Jo) מול יריב האוחז בחרב בשימוש מהיר ועוצמתי במטרה להכניע את התוקף בעל החרב. משתתפים מהקהל מוזמנים להתנסות על הבמה
צילום נטע אביטן.
צילום נירה רזמוביץ
יפן בירושלים
הזדמנות אחרונה להנות מפריחת הדובדבן הקסומה בגן הבוטני גבעת רם ירושלים
סוף שבוע של פעילויות לכל המשפחה
סיורים בין עצי הדובדבן * דוכן קימונו ויוקאטה להכרת התלבושת היפנית המסורתית * תחנת צילום יצירתי * סדנאות יצירה לילדים ברוח יפן
רביעי עד שבת – 21-24.2.24
רביעי וחמישי בין השעות 13:00 עד 17:00
שישי שבת בין השעות 14:00-10:00
הפעילות כלולה במחיר הכניסה לגן
הכניסה למפונים חינם באדיבות הקרן לירושלים
לאור ההצלחה בשבועיים האחרונים נמשכות פעילות הסאקורה בגן הבוטני גבעת רם בירושלים שנצבע בורוד מהפנט של פריחת הדובדבן גם בסוף השבוע הקרוב וזוהי בהחלט הזדמנות אחרונה להנות מהפריחה ומהפעילויות לכל המשפחה בנושא יפן והסאקורה.
פעם בשנה נוהגים היפנים לצאת אל הפארקים, לחוות ולחגוג את פריחת עץ הדובדבן, הנמשכת 10 ימים בלבד. ביפן ממתינים ההמונים שנה שלמה לימי הפריחה המפורסמת, הנקראת "סאקורה" המסמלת את האופי היפה אך החמקמק ובן-חלוף של האביב.
המבקרים, הורים וילדים, מוזמנים בסוף השבוע הקרוב החל מיום רביעי 21.2 ועד שבת 24.2 לחוויה של פעם בשנה - חגיגת פריחה קסומה המשלבת שפע פעילויות יפניות לכל המשפחה כמו: התנסות בלבישת בגדים יפנים, סיורים בין עצי הדובדבן, סדנת צילום, סדנאות יצירה בהם יכינו הילדים פרחים מקיפולי נייר ועוד.
חגיגת הסאקורה בגן הבוטני מתקיימת בשיתוף קרן ירושלים ושגרירות יפן בישראל.
בנוסף, מוזמנים המבקרים לפיקניק משפחתי עצמאי בשטחי הגן הירוק באווירה פסטורלית.
נכנסתי לאווירה על קימונו - טיול לירושלים באוירת יפן
מומלץ בחום. בקרתי בגן הבוטני בירושלים. נהנתי מאוד.
גן עדן מקום קסום עם צמחים נדירים צמחי תבלין . רכבת אגם. אולם ארועים כלות מגיעות להצטלם.
הייתי בפסטיבל הסאקורה נהנתי מפריחת הדובדבן הקסומה ועוד עם צילומים באוירת יפן.
צילום תום עמית.נירה רזמוביץ. נטע אביטן.וצילום עצמי.
.jpg)
.png)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
