תוכנית רזידנסי המתרגמים הבינלאומית במשכנות שאננים על פליאה וכאב - יצירתה של צרויה שלו בהשתתפות: צרויה שלו, רוני קובן פרופ' יורם יובל, מאת: שרית יוכפז..

 

                                                     יונתן בלום צילם את-צרויה שלו

תוכנית רזידנסי המתרגמים הבינלאומית במשכנות שאננים

על פליאה וכאב - יצירתה של צרויה שלו

בהשתתפות:  צרויה שלו, רוני קובן  פרופ' יורם יובל, אנה בירקנהאור-מולד

יום שלישי | 15.12.20 | 20:30 | Facebook

האירוע ישודר ממרכז התרבות של משכנות שאננים - הצפייה חופשית

(האירוע ישודר בדף הפייסבוק של משכנות שאננים, הצפייה חופשית, אין צורך להירשם)

 

במרכז תכנית רזידנסי המתרגמים הבינלאומית במשכנות שאננים עומד השנה ספרה החדש של צרויה שלו "פליאה" העתיד לראות אור בקרוב. ב-15 בדצמבר, בשעה 20:30 ישודר האירוע על פליאה וכאב: יצירתה של צרויה שלו. באירוע הפתוח לקהל הרחב , ישוחח העיתונאי רוני קובן עם המחברת, עם הפסיכיאטר פרופ' יורם יובל, ועם המתרגמת אנה בירקנהאור-מולד על הלא מודע בתהליכי הנפש והכתיבה ועל מלאכת התרגום.

 

תכנית רזידנסי המתרגמים במשכנות שאננים בירושלים נוסדה ב- 2016 ומתקיימת מדי שנה במטרה לקדם את הספרות הישראלית, להפיץ את בשורתה ברחבי תבל ולהנגיש אותה לקהל בינלאומי. תוכנית זו, היחידה מסוגה בארץ, שמה דגש על ספרות בת זמננו ומבקשת לקדם הן סופרים וסופרות צעירים והן את בכירי היוצרים והיוצרות המוכרים היטב לקוראי העברית. במסגרת התוכנית נבחרת מדי שנה יצירת ספרות ישראלית, שמתרגמיה מרחבי העולם מתכנסים יחדיו בירושלים יחד עם הסופר/ת. מטרת התוכנית היא לייצר מפגש בלתי אמצעי עם המחבר/ת ולקיים מפגשי העשרה העוסקים בשפתה של היצירה ובתוכנה.

 

בשנים קודמות עסקה תכנית הרזידנסי ביצירות כגון "הבשורה על פי יהודה" של עמוס עוז, "גדר חיה" של דורית רביניאן, והשנה תעמוד במרכז התכנית ספרה החדש של צרויה שלו "פליאה" העתיד לראות אור בקרוב. בתוכנית בניהולו של המתרגם והסופר פרופ' אבן פלנברג, בין התאריכים 9-6 בדצמבר, 2020 משתתפים מתרגמים משפות שונות אשר מתחילים כעת את עבודתם על תרגום הספר. בשל מגבלות הקורונה השנה תתקיים התוכנית באופן מקוון. לצד העבודה של המתרגמים עם שלו, תכלול התוכנית מפגשי העשרה בתחום התרגום, הרצאות הקשורות בעלילת הספר ואירוע לקהל הרחב אשר יעסוק בסופרת, ביצירתה ובתרגום.

 

mishkenot.org.il

ילדי בית העץ", סדרת הילדים המצליחה והאהובה של כאן חינוכית, זוכת 8 פרסי האקדמיה לטלוויזיה, חוזרת לעונה רביעית! מאת : שרית יוכפז

 

"ילדי בית העץ", סדרת הילדים המצליחה והאהובה של כאן חינוכית, זוכת 8 פרסי האקדמיה לטלוויזיה, חוזרת לעונה רביעית!

העונה החדשה תושק בבכורה ביישומון החדש של כאן חינוכית, 8 פרקים ראשונים יעלו לצפייה ב- 3.12 לפני תחילת שידורם בערוץ הטלוויזיה.

השחקן אסי ישראלוף מצטרף לעונה החדשה לצד יניב ביטון, רוני הדר וחבורת ילדי בית העץ.

מיום ראשון עד רביעי, מ-13.12.2020, בשעה 15:30 ב- כאן חינוכית ובדיגיטל

"ילדי בית העץ", סדרת הילדים שהפכה תוך זמן קצר לתופעה ייחודית בתרבות הישראלית לילדים ונוער, חוזרת בעונה חדשה. הסדרה, שהתחילה בפרויקט המוזיקלי של יאיא כהן אהרונוב (הדג נחש) ורן כהן אהרונוב, התרחבה לאלבומים, ספרים ואף להצגה ומופע מוזיקלי. כעת, עולה לאוויר העונה הרביעית של סדרת הטלוויזיה שנעשתה בשיתוף ובהשראת הפרויקט וזכתה עד כה ב – 8 פרסי האקדמיה לטלוויזיה!

הסדרה מגוללת את סיפורה של חבורת ילדים ובית העץ שלהם. בעונה החדשה פוגשים את ארבעת גיבורי הסדרה: נגה (יהלי אלעד)- המדענית הקטנה, השאפתנית והמצטיינת, לירי (נינה זריפין)- המוזיקאית, היצירתית, המעופפת והשטותניקית, אופק (שחר שטראוס)- המפיק והיזם , וצ'ופי (יונתן לנדסמן) ה...צ'ופי.

הארבעה כבר הפכו מזמן לחבורה מגובשת שמבלה ביחד, עוברת הרפתקאות וסוחפת אותנו איתה לאינספור הרפתקאות. עם זאת, החבורה הישנה (גל שלהב אהרונוביץ, מיכאל פרנק, שקד הכט, טופז מרום) עדיין מבקרת אותם מידי פעם ומשתדלת לעזור כשצריך.

בעונה החדשה, טלילה (רוני הדר), המוסיקאית הקלולסית, ממשיכה ללוות את הסדרה ולהמציא עוד ועוד תוכניות משעשעות אותן תשדר בתחנת הרדיו שלה בהן יתארחו כולם. גם אפרים (יניב ביטון), הפקח המקצועי והמסור יחכה לנו בחורשה, כמו תמיד, עם השפה העשירה שלו והלב הגדול. בעונה החדשה יצטרף אלינו לחורשה צ'יקו גונזלס (אסי ישראלוף). צ'יקו מגיע לאחר שהות ממושכת ביערות הגשם. הוא השורד האולטימטיבי. הוא נוהג לנוח על צמרות עצים, הוא מגדל טרנטולות ואיגואנות ואוהב להפליג בסיפורים על חייו בקרב בני שבט המהוהיהו.

הסדרה זכתה לחשיפה של למעלה מ - 105 מליון צפיות בדיגיטל וב-VOD  של כאן חינוכית. את כל השירים והקליפים מתוך הסדרה אפשר למצוא בדיגיטל של כאן חינוכית ובקטגוריית הסדרה ב-VOD  בפלטפורמות השונות.

התוכנית בשיתוף ובהשראת הפרוייקט המוזיקלי "ילדי בית העץ" שכתב- רן כהן אהרונוב, והלחין- יאיא כהן אהרונוב מלהקת הדג נחש. תסריט הסדרה: שירילי דשא ורועי שגב. בימוי: שירילי דשא. ניהול מוסיקלי: יאיא כהן אהרונוב. הפקה: יולי אוגוסט הפקות.

מיום ראשון עד רביעי, מ-13.12.2020, בשעה 15:30 ב- כאן חינוכית ובדיגיטל

מומלץ.

מאת שרית יוכפז

פסטיבל האיור 2020 ממשיך במתחם יפו העתיקה/ מאת שרית יוכפז

 

פסטיבל האיור 2020 ממשיך במתחם יפו העתיקה

 

עטיפות תקליטים של פעם • מוזיאון השדים • איורים מתקופת טרום הפוליטקלי קורקט • מיטב העבודות מפסטיבל האיור על גבי קופסאות אור ועוד

חדש: מדריך קולי לתערוכות פסטיבל האיור

יזם ואוצר ראשי: יובל סער – פורטפוליו, ניהול ואסטרטגיה: עידית שילוח
לפרטים ועדכונים: illustrationweek.co.il • פתוח לקהל הרחב ללא תשלום

●        ייתכנו שינויים בתכנית בהתאם להנחיות משרד הבריאות על פי התו הסגול

 

שבוע האיור שנפתח ביום חמישי האחרון (26.11) מתקיים השנה כפסטיבל בן חודשיים. הפסטיבל, שמתקיים זו הפעם השביעית ברחבי העיר תל־אביב-יפו, כולל 50 תערוכות שמציגות עבודות חדשות ומקוריות של מאות מאיירים ויוצרים מתחומי יצירה מקבילים.

בסוף השבוע הקרוב (3-5.12) תיפתחנה ב״אתר״ שלוש תערוכות. הקריקטוריסט והמאייר הוותיק מישל קישקה יציג כ־30 איורים פרי יצירתו, שהתפרסמו בין שנות ה־80 לראשית שנות ה־2000, טרום עידן הפוליטקלי קורקט. המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל תציג פרויקטים מתחום הקומיקס והרומן הגרפי, שזכו בפרס קרטס לקומיקס בשבע השנים האחרונות. לנה רבנקו, לרה מישורוב וקטיה רויז יציגו את התערוכה יורדי הים, שנוצרה בהשראת אגדות וסיפורים על מסעות ימיים מתוך התלמוד הבבלי. בגלריה בכיכר קדומים 9 תיפתח התערוכה מוזיאון השדים של המאייר הצעיר שי שמחוני, שבמרכזה סיפורים אישיים של יוצרים מתחומים שונים שמתארים את הפחדים שכרוכים בחדוות היצירה.

בשבוע הבא (10.12) תיפתח בגלריית הרחוב תערוכת ״המיטב״, שמציגה באופן מסורתי את מיטב העבודות של פסטיבל האיור 2020 במקום אחד, על גבי קופסאות אור בחוצות העיר העתיקה (בסמטאות מזל דגים ומזל אריה). התערוכה פסקול, שתיפתח בגלריה לוטן במהלך חג החנוכה, תהפוך למשך עשרה ימים למעין חנות תקליטים של פעם: חברי סטודיו סאנדיי סקי אוצרים, יוצרים ומארחים קולגות שאיירו פלייליסט קצר של חמישה שירים, הקשורים בזיכרונות אישיים שבהשראתם יצרו איור שיכול לשמש כעטיפת אלבום או כקאבר לפלייליסט בספוטיפיי. 

תערוכות חדשות ממשיכות להפתח בנוסף ברחבי העיר, בגלריות בקריית המלאכה, באברהם הוסטל, בקמפוס אריסון ועוד (פירוט כל התערוכות על פי תאריכים בהמשך).

את סיורי האמנות שנערכים מידי שנה בשיתוף עם Talking Art, יחליפו השנה ארבעה מדריכים קוליים שיעברו בתערוכות נבחרות בתאריכים שונים. המדריך הראשון, שיהיה זמין באתר פסטיבל האיור החל מסוף השבוע הקרוב, יסוב על ציר רחוב אלנבי וינוע מתחילתו בפינת רחוב בן יהודה ועד לסופו בתערוכות המוצגות באברהם הוסטל. המדריך השני, שיתפרסם בשבוע הבא, יתמקד בתערוכות יפו העתיקה. הקהל הרחב מוזמן להאזין למדריכים ללא תשלום ולסייר בעקבות המסלולים, או להאזין לקטעים נפרדים מתוכם שמתייחסים לתערוכות שבהן הוא מבקר.

 

 

פסטיבל האיור מתקיים במסגרת אירועי ״אוהבים אמנות. עושים איור״ של המחלקה לאמנויות בעיריית תל־אביב-יפו, בשיתוף מגזין פורטפוליו ובתמיכת חברת המידע הפיננסי investing.com.

באתר הפסטיבל אפשר להתעדכן בזמן אמת בכל הנוגע לתאריכי הפתיחה והנעילה, וכן לגבי אירועים מיוחדים ומפגשי גלריה * ייתכנו שינויים בתכנית בהתאם להנחיות משרד הבריאות על פי התו הסגול.

טומי הילפיגר ממנה את אייברי בייקר לנשיאה ומנהלת מותג ראשית/ מאת שרית יוכפז

 

טומי הילפיגר ממנה את אייברי בייקר לנשיאה ומנהלת מותג ראשית

 

חברת טומי הילפיגר, שבבעלות PVH Corp. [NYSE:PVH], שמחה להודיע על המינוי של אייברי בייקר לנשיאה ומנהלת מותג ראשית, בתוקף מ-17 בנובמבר 2020. בתפקיד החדש הזה שנוצר, יש לבייקר אחריות גלובלית על המוצר, השיווק והחוויות של המותג בכל הקטגוריות, האזורים והערוצים.

 

מאז שהצטרפה לטומי הילפיגר ב-1998, בייקר מילאה תפקידים רבים במשרדים הגלובליים של החברה, כולל מנהלת שיווק ראשית ומנהלת מותג ראשית. באמצע 2019 בייקר עזבה את התפקיד שלה כדי להקדיש זמן להתמקדות במשפחה, והיא חוזרת עכשיו לארגון כדי לתרום לכתיבת הפרק הבא של חברה ומותג שמאוד חשובים לה. בתקופת עבודה בחברה, בייקר מילאה תפקיד חשוב בהפיכת טומי הילפיגר לאחד ממותגי הפרימיום של סגנון חיים הכי מוכרים בעולם. יש לה היסטוריה של פיתוח ויישום אסטרטגיות בניית מותגים שמגדילות את העסקים ואת נכסיות המותג.

 

"אייברי מאוד רגישה למורשת ולדנ"א של טומי הילפיגר, עם היסטוריה של השקת יוזמות צרכניות משפיעות שמגדילות את המותג ואת העסקים", אמר מרטין הגמן, מנכ"ל טומי הילפיגר גלובל ו-PVH אירופה. "מחויבות למוצרים שאפתניים ושיווק ברמה עולמית נמצאים בלב החזון שלנו להפוך למותג גלובלי אמיתי שמוביל עם תכלית. אנחנו נרגשים לקבל את אייברי בחזרה למשפחת טומי הילפיגר כדי שתוביל את המותג בשני התחומים האלה ותשחרר את מלוא הפוטנציאל הגלובלי שלו".

 

"בזמנים מאתגרים אלה, יש למותגים הזדמנות ואחריות לחולל שינוי בחייהם של הצרכנים", אמרה בייקר. "אני מאמינה שלטומי הילפיגר יכולה להיות השפעה חיובית עצומה כחברה שאוהבים אותה בגלל המעשים שלה באותה מידה כפי שאוהבים את המוצרים המצוינים שאנו מעצבים. אני שמחה לצאת למסע החדש הזה עם טומי, מרטין וצוותי ההנהלה שלנו באירופה, אסיה פסיפיק והאמריקות, כשאנו פועלים להשיג את הפוטנציאל ארוך הטווח בכל אחד מהאזורים ולשנות את החברה באופן יסודי -- מהתרבות לצרכן -- כדי להפוך לחברה שבנויה לשנות העשרים".

 

בייקר מונתה למנהלת המותג הראשית ב-2014 והפגישה ניהול יצירתי ועסקי כדי ליצור חזון חדש למותג, תוך שימוש בשילוב של תרבות הפופ, אופנה, טכנולוגיה ובידור. היא יצרה תוכניות שינוי ביניהן TOMMYNOW -- תצוגת המסלול "רואים עכשיו, קונים עכשיו" הכי גדולה ומוצלחת בתעשיית האופנה -- והפעילה מחדש את הלייבל TOMMY JEANS בהשראת שנות התשעים, תוך שימוש במורשת שלו להפיכתו למועדף אצל צרכנים צעירים. בתקופת עבודתה, השותפויות המאוד מתוקשרות שנוצרו עם קובעי טעמים משפיעים כמו לואיס המילטון, זנדאיה, ג'יג'י חדיד, KITH ו-Vetements הגדילו את הרלבנטיות של המותג והרחיבו את האטרקטיביות של החברה לדור חדש של מעריצים.

 

טומי הילפיגר הוא אחד ממותגי סגנון החיים המובילים בעולם, עם שם וזהות שמוכרים בכל העולם. יוזמות השיווק של החברה ממלאות תפקיד חשוב בהגדלת הנוכחות של טומי הילפיגר באמצעות גידול עקבי במודעות הגלובלית למותג ואסטרטגיות שמתרכזות בצרכן ובונות ומשמרות בסיס מעריצים נאמן. כיום החשיפה למותג בשיא של כל הזמנים, תוצאה של קולקציות בולטות, קמפיינים, שותפויות והפעלות משפיעות של צרכנים.

 

אודות טומי הילפיגר

 

עם תיק מותגים שכולל את טומי הילפיגר וטומי ג'ינס, טומי הילפיגר היא אחת מקבוצות סגנון החיים של בגדי מעצבים פרימיום הכי מוכרות בעולם. היא מתמקדת בעיצוב ושיווק של בגדים ובגדי ספורט מחויטים באיכות גבוהה לגברים, קולקציות ביגוד ובגדי ספורט לנשים, בגדי ילדים, קולקציות ג'ינס, הלבשה תחתונה (כולל חלוקים, בגדי שינה ובגדי בית), הנעלה ואביזרים. באמצעות מקבלי רישיונות נבחרים, טומי הילפיגר מציע מוצרי סגנון חיים משלימים כגון משקפיים, שעונים, בשמים, בגדי ים, גרביים, מוצרי עור קטנים, מוצרים לבית ומזוודות. קו המוצרים טומי ג'ינס כולל בגדי ג'ינס והנעלה לגברים ונשים, אביזרים ובשמים. הצרכנים ברחבי העולם יכולים להשיג את מוצרי המותגים טומי הילפיגר וטומי ג'ינס באמצעות רשת נרחבת של חנויות טומי הילפיגר וטומי ג'ינס, חנויות מיוחדות וחנויות כלבו מובילות, קמעונאי אינטרנט נבחרים ובאתר tommy.com.

פסטיבל האיור 2020 אוהבים אמנות. עושים איור. החל מ־26.11 ברחבי העיר תל־אביב-יפו. מאת: שרית יוכפז

דברת בן נחום

פסטיבל האיור 2020

אוהבים אמנות. עושים איור.

החל מ־26.11 ברחבי העיר תל־אביב-יפו

 

יזם ואוצר ראשי: יובל סער - פורטפוליו
ניהול ואסטרטגיה: עידית שילוח

לפרטים ועדכונים:  illustrationweek.co.il

 

שבוע האיור יתקיים בפעם השביעית ברחבי העיר תל־אביב-יפו לאורך חודשיים, ויכלול עשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בהשתתפותם של מיטב המאיירים - ותיקים וצעירים כאחד, אקדמיות מובילות והתאגדויות עצמאיות.

האירוע, שהפך השנה לפסטיבל המתקיים לאורך מספר שבועות, יתקיים במסגרת אירועי ״אוהבים אמנות. עושים איור״ של המחלקה לאמנויות בעיריית תל־אביב-יפו, בשיתוף מגזין פורטפוליו ובתמיכת חברת המידע הפיננסי investing.com. התערוכות יפתחו במועדים שונים החל מ־26.11; באתר הפסטיבל יהיה אפשר להתעדכן בזמן אמת בכל הנוגע לתאריכי הפתיחה והנעילה של התערוכות, וכן לגבי אירועים מיוחדים ומפגשי גלריה.

* ייתכנו שינויים בתכנית בהתאם להנחיות משרד הבריאות על פי התו הסגול.

פסטיבל האיור יכלול כ־50 תערוכות בהשתתפות מאות מאיירים, מעצבים ואמנים ישראלים, שיציגו את עבודותיהם בחללי תרבות ואמנות, בגלריות שיתופיות, במוזיאונים ובמקומות בילוי ברחבי העיר - ביניהם ״אתר״, סמטאות יפו העתיקה והגלריות בקריית המלאכה בדרום העיר; אברהם הוסטל, בית הספר לאמנויות, מרכז אדמונד דה רוטשילד ובית יוסף באו במרכז העיר; הגלריה של מכללת לוינסקי בצפון העיר, ועוד.

לדברי יובל סער, האוצר הראשי של פסטיבל האיור: ״מאז פרוץ הקורונה הממשלה מתעלמת באופן שיטתי מעולם התרבות ומעכבת את שובו לפעילות. במשך החודשים האחרונים פעלנו בתנאים של חוסר ודאות והנחיות סותרות, אולם היה לנו ברור שאנחנו לא מוותרים על קיום אירוע פיזי, גם אם זה אומר לפתוח תערוכות תחת הנחיות התו הסגול. מאות מאיירים ויוצרים עתידים להשתתף בפסטיבל האיור ולהציג את עבודתם לקהל הרחב, שיוכל להגיע לתערוכות, לקנות עבודות ולחוות את הקשר הבלתי אמצעי עם היוצרים, שגם הם צמאים לקשר עם הקהל.

״אף על פי שרבים מהיוצרים לא מתפרנסים בתשעת החודשים האחרונים, הם המשיכו ליצור תוך שהם מצליחים ללכוד את רוח התקופה בצורה מעוררת השראה. כך לדוגמה מספר תערוכות יעסקו בטבע המתעורר ובמורכבות של אכילה רגשית בשגרה ובימי קורונה, בהצצה אינטימית לחיים המוזרים בימי הסגר, ובעולמות הפנימיים ובחוויות האישיות מתקופת הקורונה באמצעות יומנים חזותיים.

״בנוסף יהיה אפשר לבקר בתערוכה לזכר המאיירת הצעירה הגר ברקת, שנפטרה במהלך השנה; בתערוכת מחווה של תלמידי בית הספר לאמנויות ללהקת הדג נחש; בתערוכה מקיפה של המאיירת דברת בן נחום עם איורים מ־40 השנה האחרונות; בתערוכה המציינת 100 שנה להולדת יוסף באו; במאיירים ובאמני הדפס מנורדריין־וסטפאליה (NRW) מגרמניה; ובתערוכה שבה יציג מישל קישקה עשרות איורים שהתפרסמו בעיתונות בשנים 2000-1980, בימים של טרום עידן התקינות (או הצביעות) הפוליטית״.

למעלה מ־50,000 איש ביקרו בתערוכות שבוע האיור בשנה שעברה. אנו מקווים שלאור פריסתו של האירוע לאורך מספר שבועות ובעשרות חללים שונים, נזכה גם השנה לעשרות אלפי מבקרים שירוו צמאונם למפגש עם אמנות ועם אמנים. אנו מאמינים שהפורמט הגמיש של פסטיבל האיור יאפשר לקהל הרחב ליהנות בבטחה מהתערוכות, שמציעות חגיגה של תרבות חזותית. הן מעניקות לתחום את הבמה, החשיפה וההכרה הראויות לו, כעולם של יצירה המקיף אותנו בחיי היום יום, ושמתקיים על התפר שבין העיצוב המסחרי לבין האמנות הקונספטואלית.

'כינוס השלוחים' בתל-אביב– יפו: דווקא השנה, בתקופת הקורונה יותר מתמיד! מאת שרית יוכפז

 

כינוס השלוחים' בתל-אביב– יפו: דווקא השנה,  בתקופת הקורונה     מאת שרית יוכפז

 

 הסופר האמריקני הרמן ווק נשאל פעם בריאיון על ההבדל בין הרבי למנהיגים אחרים, והשיב: "נניח שמודיעים שבתקשורת שבעוד 24 שעות יוצף העולם כולו במים. מנהיגי העולם ינסו להציל את עצמם, מנהיגים רוחניים יקיימו עצרות תפילה וייפרדו מתלמידיהם, הרבי מליובאוויטש יקרא לחסידיו ויאמר להם – אוקיי, יש לנו 24 שעות ללמוד לחיות מתחת למים..."

 

כאשר דובר על "כינוס השלוחים" בתקופת הקורונה, היו שהניחו שהדבר בלתי אפשרי בתל-אביב– יפו במגבלות הקיימות, מדובר בלמעלה מ-80 שלוחים ברחבי העיר ובמוסדות החינוך, בפרט כאשר שלוחי הרבי הינם סמל ומופת לשמירת כללי הריחוק החברתי בזהירות יתירה. כיצד ניתן להתכנס, באווירה של אחדות ושמחה כבכל שנה?

 

אך שלוחי הרבי בתל-אביב הוכיחו שאין דבר העומד בפני רצונו של המשלח, והכינוס התקיים במלוא הדרו ועוצמתו, תוך שמירה דקדקנית על כל הכללים, בריחוק פיזי אך באחדות מלאה ושמחה יתירה.

 

הכינוס אותו הנחה בכישרון רב השליח הרב אליהו שוויכא, נפתח באמירת תהילים על-ידי הרב יצחק חדד, לעילוי נשמת אביו החסיד ר' דוד שמעון חדד ע"ה, מהנספים במגיפת הקורונה.

 

בכינוס שהופק ואורגן ע"י השלוחים מאגף הפעילות של מרכז חב"ד תל אביב, נשאו דברים: השליח הראשי הרב יוסף גרליצקי ששם דגש מיוחד אודות הזכות הגדולה שעל כתפי כל אחד מהשלוחים, לנצל את ההזדמנות המיוחדת שבימי תקופת הקורונה, ולהגביר את הפצת היהדות ברחבי העיר ובמיוחד את הפעילות בחנוכה, הבא עלינו לטובה. השליח הרב בן ציון שוורץ שעורר את השלוחים על הייחודיות להיות שלוחי הרבי דווקא בתל-אביב, שהיא העיר הגדולה והמרכזית ביותר, ועל אופייה המיוחד של העיר המצריך חשיבה 'מחוץ לקופסה'. מנהל התלמוד-תורה הרב שניאור אהרן, הלהיב את השלוחים בנושא קירוב יהודים לנושא חינוך יהודי וחסידי והכריז שאף שהבניינים החדשים בקמפוס של התלמוד תורה והגנים כבר מלאים בכ-400 ילדים, מוסדות החינוך בתל-אביב מוכנים לקלוט עוד מאות ילדים נוספים.

 

הנואם המרכזי השליח הרב זושא אלפרוביץ המשפיע בישיבת חב"ד בקרית גת, העמיק בסגנונו המיוחד על התקופה המאתגרת בה אנו נמצאים, וכיצד כל מה שקורה סביבנו נועד לכוון את השלוחים למלא את שליחותם ולהביא את הגאולה האמיתית והשלימה.

 

במהלך הכינוס הוכרזו שלושה שלוחים נוספים שהצטרפו לאחרונה למשפחות השלוחים בתל-אביב ובסיומו קיבל כל שליח תשורה מיוחדת, תמונה ממוסגרת של הרבי במעמד 'צאתכם לשלום'.

• 
  

להקת "שלוה" תקבל אות הוקרה מיוחד של ארגון "בני ברית" לתרומה לטיפוח הקשר בין ישראל לתפוצות באמצעות האומנות. מאת: שרית יוכפז

 

להקת "שלוה" תקבל אות הוקרה מיוחד של ארגון "בני ברית" לתרומה לטיפוח הקשר בין ישראל לתפוצות באמצעות האומנות. מאת: שרית יוכפז

 

הפרס יוענק בטקס הענקת
הפרס לעיתונאות של המרכז העולמי של בני ברית לשנת 2020 , שייערך ב25 לנובמבר במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים במעמד שרת העליה והקליטה, פנינה תמנו-שטה

 

הזוכים השנה בפרס היוקרתי: ברהנו טגניה ודני קושמרו (ערוץ 12) ודינה קראפט (הארץ)

 

הפרס לעיתונאות של המרכז העולמי של בני ברית הוא הפרס המוביל בארץ בנושא יהדות התפוצות ויחסי ישראל תפוצות ומוענק זו השנה ה-82 ברציפות

 

 להקת "שלוה" תקבל אות הוקרה מיוחד של ארגון "בני ברית" לתרומה לטיפוח הקשר בין ישראל לתפוצות באמצעות האומנות. כך נמסר בהודעה מיוחדת מטעם ארגון בני ברית לקראת טקס הענקת הפרס לעיתונאות של המרכז העולמי של בני ברית למצוינות בסיקור התפוצות בתקשורת הישראלית לשנת 2020. האות נוסד בשנת 2014 וזכו בו עד היום נורית הירש, דוד ד'אור, עידן רייכל, דיוויד ברוזה ויהורם גאון.

 

הטקס יתקיים ביום ד' ה-25 לנובמבר בשעה 10 בבוקר במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים. שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו-שטה, תשא את הרצאת האורח. בשל מגבלות הקורונה הטקס יתקיים בנוכחות מצומצמת וישודר בשידור חי ברשתות החברתיות. הזוכים בפרס לשנת 2020 הם: ברהנו טגניה ודני קושמרו מחדשות 12 ודינה קראפט, בעבר מעיתון "הארץ".

 

הפרס לעיתונאות של המרכז העולמי של בני ברית הוא הפרס המוביל בארץ בנושאי יהדות התפוצות ויחסי ישראל תפוצות ומוענק מדי שנה זו השנה ה-28 ברציפות. הפרס מכיר בחשיבות המצוינות בסקירה של העיתונאות הישראלית (הכתובה, המשודרת והמקוונת) – בנושאי יהדות התפוצות בת זמננו ויחסי ישראל-תפוצות היום. הפרס מדגיש את תרומתה החשובה של התקשורת בחיזוק הקשר בין ישראל והעולם היהודי, החיוני לחוסנם של שניהם, על ידי עידוד סיקור איכותי של התפוצות ויחסי ישראל-תפוצות.

 

ברהנו טגניה, כתב חדשות 12 ודני קושמרו, מגיש אולפן שישי ומהדורת החדשות המרכזית של קשת 12, זכו יחד בפרס בתחום התקשורת המשודרת ע"ש וולף והילדה מטסדורף עבור סדרת הכתבות "מפוצלים" (חמשת פרקי סדרת "מפוצלים"), ששודרה במהלך 2019. השניים יצאו לאתיופיה וביקרו במרכזים שבהם נותרו מאחור בני עדת הפלשמורה האתיופית והתלוו אל בני העדה שעלו ונטמעו בחברה הישראלית. שני העיתונאים שבו תיעדו את המפגשים המרגשים בין המשפחות המפוצלות, שנפגשו לראשונה מזה שנים באתיופיה.

N12 - מפוצלים: למה לא מעלים את בני הפלשמורה לישראל? ברהנו טגניה ודני קושמרו במסע לאתיופיה. צפו

N12 - מפוצלים: למה לא מעלים את בני הפלשמורה לישראל? ברהנו טגניה ודני קושמרו במסע לאתיופיה. צפו

דינה קראפט זכתה בפרס בתחום התקשורת הכתובה ע"ש לואיס וטרודי שידלובסקי על סדרת כתבות שפורסמו במהלך 2019 במהדורת הארץ בעברית ובאנגלית אודות הקהילה היהודית בארה"ב ובבריטניה.

 

חבר השופטים של הפרס כלל השנה את ד"ר יהודית אורבך, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן; העיתונאי יעקב אחימאיר, לשעבר עורך ומגיש "כאן" 11 וחתן אות מפעל חיים של הפרס לשנת 2016; פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה, מהמכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית; מר אשר וייל, מו"ל ועורך כתב העת "אריאל" (1981-2003); מר סלי מרידור, לשעבר יו"ר בינלאומי, הקרן לירושלים ושגריר ישראל בארה"ב ויו"ר ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית; העיתונאי יאיר שלג ופרופ' גבריאלה שלו, המועצה האקדמית העליוניה, הקריה האקדמית אונו ולשעבר שגרירת ישראל באו"ם.

 

הפרסים מוענקים ע"ש וולף מטסדורף ז"ל, עורך כתב העת של המרכז העולמי של בני ברית בשפה האנגלית "Leadership Briefing" ועיתונאי ירושלמי יוצא אוסטרליה ואשתו הילדה מטסדורף ז"ל, ממובילות העבודה הסוציאלית באוסטרליה ובארץ, ולזכר לואיס וטרודי שידלובסקי ז"ל.

 

ארגון בני ברית הוא הארגון היהודי הוותיק והמוכר ביותר בעולם. הארגון פעיל בכ-50 מדינות ומטהו בוושינגטון. המרכז העולמי של בני ברית בירושלים הוקם בשנת 1980 ומשמש כזרוע מדינית של ארגון בני ברית בישראל וכנציגו הרשמי והקבוע בירושלים. המרכז העולמי מתמקד בהידוק הקשרים ישראל-תפוצות. הפרס לעיתונאות מוענק בסיוע משפחת מסטדורף וד"ר דני שידלובסקי חבר בחבר הנהלת המרכז העולמי של בני ברית.

 

צילום: סלי בן אריה

מאת שרית יוכפז

שי פרדו, האיש שפתח את דלתות הבימה בפני יוצאי אתיופיה, 45, ממושב יד רמב"ם, מייסד התיאטרון האתיופי הראשון ומייסד פסטיבל "הסיגדיאדה" .מאת: שרית יוכפז

"עם שקל בכיס הקמתי את הפסטיבל הכי גדול של יוצאי אתיופיה, דווקא בהבימה"

שי פרדו, 45, כותב, מפיק, שחקן, מייסד התיאטרון האתיופי ומייסד פסטיבל "הסיגדיאדה" שיתקיים ב 26-28 לנובמבר, זו השנה ה-9

שי עלה מאתיופיה בגיל 8 במסגרת מבצע שלמה וגדל בארמון הנציב בירושלים. נכד לכהן בכיר בעדה האתיופית ומשפחת כהנים ידועה עד היום

את הפסטיבל של העדה האתיופית הצליח להכניס למרכז התרבות הישראלי, תיאטרון הבימה ולהביא אליו 4,000 איש

ניסו להזיז אותי לפריפריה, מישהו באגף תקציבים שאל אותי 'מה ליוצאי אתיופיה ולתל אביב?'

"אין לי שקל, אבל אני דואג שכל האמנים שמופיעים בפסטיבל יקבלו תשלום"

למה לא בירושלים? אני גדלתי למרגלות ההר אליו היו מגיעים כל יהודי אתיופיה בחג הסיגד, בארץ גדלתי בארמון הנציב, היכן שחוגגים בארץ את החג. מה שהחג עושה זה לחבר בין על אנשי יהדות אתיופיה שחיים בקצוות כדי שלא ניעלם, כך שמרו על הגחלת. אני רוצה לחבר בין התרבות הישראלית לתרבות האתיופית במכרז התרבות הישראלי"

שי פרדו, האיש שפתח את דלתות הבימה בפני יוצאי אתיופיה, 45,  ממושב יד רמב"ם, מייסד התיאטרון האתיופי הראשון ומייסד פסטיבל "הסיגדיאדה" זו השנה ה-9. שי  גדל בכפר באתיופיה הסמוך להר ג'אן אמורה, סביבו  נהגו לחגוג היהודים את חג הסיגד. ואולם, שי נצר למשפחת כהנים ידועה הממשיכה להוות סמכות דתית עבור אנשי הקהילה האתיופית גם כיום, בחר לחרוג מהמסלול המשפחתי ולהתמסר לאהבתו לתיאטרון: "תמיד ניסיתי לפצח את הזהות שלי דרך תיאטרון במקום הדת".

לפני שני עשורים הקים שי את התיאטרון האתיופי הראשון "אין מספיק אתיופים שמקבלים במה, אז פתחתי תיאטרון שמורכב מ 70% אמנים אתיופים ו 30% שלא, כדי שלא אצור איזה גטו". לאחר כמה שנים, החליט שי למנות מנהל תיאטרון אחר והתפנה ללימודי תיאטרון בבית הספר של ניסן נתיב.

לפני עשור, הצליח שי לחדור למרכז התרבותי של ישראל – הבימה. לאורך עשרים השנים האחרונות, חיפש שי את הדרך להכניס את האמנים האתיופים למרכז התרבותי הישראלי, כאשר את ההשראה קיבל מתיאטרון בהארלם, ניו-יורק, בו היו מופיעים גדולי האמנים השחורים בתחילת דרכם ואשר ממנו יצאו אדי מרפי, דנזל וושינגטון ועוד. שי, שגדל עם ערך גדול לחגי הקהילה האתיופית, החליט להקים פסטיבל תרבות אתיופית בחג הסיגד הקדוש וקיבל על כך את ברכת כהני העדה. למרות החיבור של החג לירושלים, החליט שי להקים את הפסטיבל דווקא ב"הבימה".

"ניסו כל הזמן להזיז אותי לפריפריה, כאשר ניגשתי לבקש תקציב ממשרד התרבות לטובת הפסטיבל, שאל אותי אחד העובדים באגף התקציבים 'מה ליוצאי אתיופיה ולתל אביב?'". למרות אינספור טריקת דלתות, שי לא וויתר "מסתבר שאם אתה הולך עם אמונה שלמה במה שאתה עושה, נדבקים אליך אנשים שמוכנים להצביע ברגליים".

"ההנהלה של הבימה אמרה לי 'אם תצליח להביא 400 אנשים זה יהיה הישג מטורף ונוכל לעשות שיתוף פעולה' לפסטיבל של אותה שנה הגיעו 4,000 איש וההנהלה הייתה בשוק". שי דאג שכל האמנים שמגיעים להופיע בפסטיבל יקבלו תשלום וכן דאג שהמבקרים שמגיעים, ככל הנראה מערים רחוקות מתל אביב ואין להם יכולת לשלם על כרטיס, יקבלו הופעות חינמיות בחלק מהאולמות ופעילויות חינמיות בחללים הפתוחים של תיאטרון "הבימה".

פסטיבל הסיגדיאדה יתקיים זו השנה ה-9 במשך שלושה ימים בתיאטרון "הבימה" בתל אביב וכל התכנים האמנותיים (הרצאות, מופעים, סדנאות אומנות ועוד) יעברו לצופים ב'לייב-פייסבוק'. בפסטיבל השנה ישתתפו להקת טראראם והכראוגרפית והרקדנית דגה פדר.

פסטיבל מחול כרמיאל - אונליין 12-10 בנובמבר 2020 מאת: שרית יוכפז

 

פסטיבל מחול כרמיאל - אונליין

12-10 בנובמבר 2020

פסטיבל מחול כרמיאל, אשר בימים כתיקונם משתתפים בו למעלה מ - 10,000 רקדנים ומגיעים אליו כ – 200,000 צופים ורוקדים מכל רחבי הארץ, מהווה חגיגה ישראלית של שירה עברית ומחול ישראלי המאחדים ומלכדים את כל חלקי העם כחלק מהזהות והתרבות הישראלית. זהו המשך טבעי להפגנת השמחה העממית ביום ההכרזה על מדינת ישראל והיציאה של המוני בית ישראל לרחובות בשירה ובריקוד.

השנה, לאור השלכות הקורונה, לא ניתן לקיים את הפסטיבל במועדו המקורי בחודש יולי, וכדי לשמר את החוויה ולאפשר את קירוב הלבבות המיוחד באירוע, נקיימו באופן מקוון.

3 ימים, ו 18 שעות של שידור... ירכזו בכל יום:

1.      להורים וילדים - מופעים והפעלות

2.      מיטב היצירות מכל שנות הפסטיבל.

3.      תחרויות – מחול עכשווי, כוריאוגרפיה לבמה, יצירת ריקוד עם – בשיתוף הצבעות הקהל מהבית

4.      הרקדות לקהל הרחב עם אומני זמר ויוצרי הריקודים.

5.      מופע מחול מקצועי – כולל שיח עם הכוריאוגרף

6.      פינות תוכן - חידודי לשון, הסיפורים מאחורי השירים, ראיונות עם יוצרים ועוד.

השידור יכלול הפקת מקור ייחודית לפסטיבל: "מדברים מחול"

פאנל כוריאוגרפים של מחול ישראלי לבמה ופאנל של מרקידים, יוצרים וותיקי התחום -

שידברו על מחול ישראלי וריקודי עם בראי הקורונה:

היכן התחום היה, מה צפוי לו, מה השינויים שחלו בעולמות ריקודי העם והמחול לבמה לאורך השנים, כיצד מתמודדים עם אתגרי הקורונה בתחום כל כך חברתי שהמגע והקרבה בו אינהרנטים ועוד.

הפאנלים ישולבו בביצועים מיוחדים של עידן רייכל וזמרים אורחים: נסרין קדרי, זהבה בן, מאיה אברהם ומארק קקון, תוך שרוקדים לצליליהם.

בהפקה ישולבו שיחות אישיות עם ראש עיריית כרמיאל, מר משה קונינסקי, ועם עידן רייכל - שמזוהה עם הישראליות במיטבה, ולו מקום משמעותי בעולם המחול הישראלי, כזמר, יוצר ומוביל תרבות ישראלית.

כל זאת בניהולו האמנותי של המרקיד הלאומי גדי ביטון ובהפקת עיריית כרמיאל.