השבוע נערך כנס מטעם מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, בהשתתפות עמותת "למענם – רופאות ורופאים למען שורדי שואה" בעיר גבעתיים. מאת שרית יוכפז

   עמותת "למענם – רופאות ורופאים למען שורדי שואה" אשר השתתפה במהלך השבוע בכנס מיצוי זכויות לשורדי שואה בעיר

במסגרת הכנס הגיעו מאות שורדי שואה מכל רחבי הארץ, על מנת לשמוע על הזכויות המגיעות להם, כגון הטבות כלכליות, קצבאות, וסיוע בתחומים שונים, לרבות בריאות ורווחה.

הכנס התמקד בהגברת המודעות לזכויותיהם של השורדים ובאפשרויות הניצול שלהן, תוך מתן דגש על האתגרים הייחודיים הניצבים בפני אוכלוסייה זו. בנוסף, ניתנה לשורדים הזדמנות לקבל מידע חיוני על שירותי בריאות מותאמים אישית הניתנים להם ללא עלות.

בכנס השתתפו ורד ספיר זונשייין -

 סמנכ"ל עמותת למענם, אבי רוזנטל - מנכ"ל מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, קולט אביטל- יו"ר מרכז הארגונים וח"כ לשעבר, עו"ד מיכאל עשור - מחלקה משפטית הרשות לזכויות ניצולי שואה ועו"ס עדית נינארי בלנק, מטפלת משפחתית מרכז אלה.

עמותת למענם, הוקמה בתקופת הקורונה על ידי ד"ר תמרה קוליץ אשר זיהתה את הצורך במתן טיפולים לשורדי שואה המתקשים לצאת מביתם. העמותה מעניקה שירותי רפואת מומחים ללא עלות בכל רחבי הארץ. השירותים ניתנים במרפאות המומחים, בייעוץ טלפוני ובביקורי בית למרותקים לביתם באמצעות מרפאות ניידות בתחומים שונים. בנוסף, העמותה מסייעת בהקדמת תורים ובבירוקרטיות שונות בתחומים הרפואיים.

הכנס השבוע היה עדות נוספת למחויבות הארגונים השונים להמשיך ולפעול למען השורדים, ולהבטיח כי יקבלו את הזכויות והשירותים המגיעים להם.

לפניות למוקד העמותה ניתן לחייג 3191*

צילום באדיבות למענם

מאת שרית יוכפז

 

עמותת קהילת שבט הנובה מודיעה על אירועי זיכרון והנצחה לקראת שנה לטבח: טקס זיכרון למשפחות השכולות ב-6/10 יום טיפול בקהילה לשורדי הנובה ב-7/10.מאת שרית יוכפז.

         זוכרים את נרצחי הנובה ומסיבות ה-7 באוקטובר

עמותת קהילת שבט הנובה מודיעה על אירועי זיכרון והנצחה לקראת שנה לטבח:

טקס זיכרון למשפחות השכולות ב-6/10

יום טיפול בקהילה לשורדי הנובה ב-7/10

 

במלאת שנה לטבח, עמותת "קהילת שבט הנובה" תקיים את אירוע הזיכרון המרכזי. הארוע יערך ביום ראשון, ה-6 באוקטובר, בשעות הערב בהאנגר 11 בתל אביב, ובו יופיעו 

(לפי סדר הא"ב) אמיר דדון, יובל דיין, שי המבר, שירי מימון ושלומי שבת. את הטקס ינחה גיא זוארץ.

 

הטקס יוקדש להתייחדות עם זכר 410 הנרצחים והנרצחות מטבח הנובה וממסיבות שהתקיימו סמוך לרעים ב'שבת השחורה': מסיבות נובה, מאשרום, פסיידאק ומידברן. קהילת הנובה ספגה את מספר האבדות הגבוה ביותר בטבח השבעה באוקטובר.

האירוע יתקיים בנוכחות המשפחות השכולות שהוזמנו לחלוק יחד את הכאב והזיכרון באירוע מכבד ומחבק.

הטקס נועד לחזק ולכבד את המשפחות השכולות ובמהלכו ישולבו סרטים אשר יעסקו בהתמודדות עם השכול והטראומה, קטעי קריאה, תפילת יזכור וכן תפילה משותפת להחזרת החטופים והחטופות לצד הזדהות לאומית עם הזיכרון הקולקטיבי של הרגעים הקשים. האירוע נערך בשיתוף ובסיוע פדרציית ניו יורק.

 

טקס הזיכרון נעשה כחלק מפעילות רחבה של עמותת קהילת שבט הנובה, שמטרתה לסייע ולשקם את שורדי הטבח וכן לסייע בשיקומן של משפחות הנרצחים, ולהבטיח שהם לא יישארו לבד במסעם הארוך של ההתמודדות והשיקום.

 

באירוע ההנצחה והזיכרון תציג העמותה את מיצב "שורשים של תקווה", שנוצר לזכרם של 410 נרצחי המסיבות. המיצב, פרי יצירתם של האמנים עידן כהן ואורי בן שבת, מהווה שילוב מרהיב של אומנות, אור וטכנולוגיה, ונועד להנציח את זכר הקורבנות ולשמש מקום להתכנסות, תפילה, ותקווה לעתיד.

שורשים של תקווה, זהו עץ המתנשא לגובה של מעל 4 מטרים אשר עוצב ותוכנן בתלת מימד בתוכנה של מציאות מדומה (VR) ונחרט מתוך חומר על ידי זרוע רובוטית. העץ מורכב משורשים המתפתלים ומתנשאים מעלה לצמרת עץ קסומה, וכולו שזור בפסי תאורה.

 

ב- 7/10 יתקיים יום קהילה בפארק דרום שבתל אביב (פארק מנחם בגין) לשיקום שורדי ושורדות הטבח. יום הקהילה מיועד רק לשורדים ושורדות.

במסגרת יום הקהילה הקבוע יתקיים מפגש מיוחד: "זוכרים ומחבקים" ב-LAKE תל אביב, בין השעות 12:00-22:00. יום זה יוקדש לשורדים, משפחות שורדים, משפחות שכולות וכלל הקהילה ומטרתו להעניק תמיכה, זיכרון וחיבוק משותף. במהלכו יוקמו פינות הנצחה, יופעלו סדנאות ריפוי בהנחיית מטפלים מקצועיים וברקע ליווי מוזיקלי שקט שיספק מרחב של רוגע והתחברות. האירוע נועד להעניק מקום בטוח ומכיל לקהילה כדי לזכור את הנרצחים ולחזק את אלו שעדיין נושאים את הפצעים.

 

יו"ר עמותת קהילת שבט הנובה, ריף פרץ:

 "במלאת שנה לטבח, בחרנו לקיים אירוע זיכרון צנוע כדי לחזק ולחבק את המשפחות השכולות, להעניק להן כתף ומקום לעבור יחד את הימים המורכבים האלה. לצד זאת, אנו מקיימים פעילויות ומפגשים לשורדי ושורדות הטבח, מתוך מטרה לשקם ולסייע לאלו שזקוקים לטיפול ולתמיכה. הקמנו עמותה שמטרתה לסייע לאלפי ניצולים להשתקם ככל שניתן. בערב הזיכרון ובפעילות הקהילתית שלמחרת, נוקיר את זכרם של הנרצחים ונגייס תמיכה עבור המשפחות והשורדים. בהזדמנות זו אני קורא לכולם: אם מישהו מהקרובים אליכם ניצול נובה, מאשרום, פסיידאק או מידברן ומתקשה לחזור לשגרה, אנא הפנו אותו אלינו ואנו נפעל כדי לסייע לו".

 

עמותת קהילת שבט הנובה מקיימת פעילויות עבור ניצולים ושורדים, 

המנגישים סדנאות גוף ונפש, לצד סיוע במיצוי זכויות. העמותה יוזמת תכניות לשיקום ניצולים

, כגון תכנית חונכות ומובילה פרויקטים להנצחת והסברת הטבח בפסטיבל הנובה. בנוסף, העמותה מקיימת ימי התנדבות, פועלת לניקוי ושיקום מתחם רעים עם קק"ל, מקימה עמודי זיכרון וירטואליים בשיתוף עם LIFE CLOUD, ומשתפת פעולה עם עמותות לתמיכה בתעסוקה ובשיקום באמצעות תרבות.

 

לינק לתרומות: https://www.peach-in.com/cmp/XLNm8x2szi

נפתחו במוז"א - מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב שתי תערוכות חדשות לציון שנה לאירועי ה-7 באוקטובר: מאת: שרית יוכפז

 

 נפתחו במוז"א - מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

 

שתי תערוכות חדשות לציון שנה לאירועי ה-7 באוקטובר:

 

"יוכבד ליפשיץ, צלמת - רגעים ששרדו" שאצרה רז סמירה

 

ו-"COME ABOUT": עבודתה של אמנית הווידאו, לי ינור שאצרה דרורית גור אריה

 

התערוכה נפתחה במעמד:

 

מנכ"ל מוז"א עמי כץ, סמנכ"לית ואוצרת ראשית מוז"א רז סמירה, בהשתתפות יוכבד ליפשיץ, שניים מילדיה (יזהר ליפשיץ וארנון ליפשיץ), נכדיה, ניניה, וחברי המשפחה.

 

עוד השתתפו בתערוכה: האמנית לי ינור, האוצרת דרורית גור אריה, וכן ידידי המוזיאון, מוזמנים ואורחים אשר סיירו ברחבי התערוכות המרגשות.

 

התערוכה מוצגת בשיתוף מטה משפחות החטופים והנעדרים ומוקדשת לזכר הקורבנות הרבים מקיבוץ ניר עוז שנרצחו ב-7 באוקטובר.

 

יוכבד ליפשיץ (86) מקיבוץ ניר עוז שנחטפה לעזה מביתה ב-7 באוקטובר, יחד עם בעלה עודד, שוחררה כעבור 17 יום, ועודד עדיין מוחזק בשבי חמאס בעזה.

במתקפה הרצחנית של חמאס בית המשפחה נשרף כליל, ואיתו נשרפו המצלמה של יוכבד, ציוד הצילום, הנגטיבים וארכיון הצילומים שלה שאותו החלה לאצור מאז גיל 16.
במהלך חייה, יוכבד ליפשיץ היתה צלמת וגם עבדה עבור העיתון "על המשמר". התערוכה של ליפשיץ כוללת צילומים מעבודתה רבת השנים ומתמקדת בשני נושאים מרכזיים: צילומים מהמחאה של קיבוץ ניר עוז נגד מלחמת לבנון הראשונה ב-1982 אשר שוחזרו באדיבות ארכיון יד יערי בגבעת חביבה ותמונות מקוריות המתעדות את חיי היומיום, הווי מחיי קיבוץ ניר עוז ואת חיי המשפחות בקיבוץ לאורך השנים - צילומים אלה הם מקוריים והם היחידים של יוכבד ששרדו את הטבח משום שנשמרו אצל בתה, האמנית שרון ליפשיץ, שחיה בלונדון.

 

מלבד הצילומים, בתערוכה גם יוקרן הסרט שיצרה שרון ליפשיץ "הקו והמעגל" משנת 2009 ובו משוחחת יוכבד עם בתה במעבדת הצילום: בעודן מדפיסות תמונות,

הן מדברות על החיים, על צילום ועל חיי הקיבוץ. אותם צילומים שהשתיים עמלות על פיתוחם במהלך הסרט, הם הצילומים היחידים של יוכבד ליפשיץ ששרדו.

 

מתוך דברים שאמרה יוכבד ליפשיץ לקראת התערוכה: "עבודת חיי הלכה. צילמתי כל כך הרבה שנים והכל, כולל הנגטיבים, נשרף. מהו צילום שנשרף? מחיקת העבר. העבר שלי שהונצח נמחק. צילום זה בעצם כתיבה של היסטוריה, העברת מידע וידע. הרצון להביע את עצמי תמיד היה בצילום, דרך המדיום. קשה לי להיפרד מהתמונות, הן כבר רק בזיכרון. להיפרד מכל העבר של כתיבת החיים שלי. כל דבר שעשיתי, הבנתי דרך הצילום. צילום הוא דרך להתעמת עם העבר בהווה, והיום אין לי אותו. אני מודה על כל צילום שחזר, אף שמה שנותר הוא פסיק לעומת מה שנשרף. לצלמים צעירים אני אומרת: תדאגו לגיבוי, שלא ילך לאבדון. אבל איך מנציחים תמונות שנשרפו?. קשה להמשיך לחיות בזמן שעודד והחטופים האחרים עדיין שם. בוודאי שקשה לחשוב ולדבר על אמנות. אבל המשפחה מחזיקה אותי וגם הרצון שעודד יחזור. בסוף הדרך אין לי אפשרות להמשיך איתו וזה כל כך קשה לי".

 

מדברי עמי כץ, מנכ"ל מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב - בערב הפתיחה: 

"בין השנים 1975-1980 הייתי חבר קיבוץ כרם שלום שבנגב המערבי, בימינו הוא חלק ממה שמכונה 'העוטף'. הכרתי מרחוק את עודד ליפשיץ שהיה מדריך דור המייסדים של הקיבוץ, הוא היה דמות לשאת אליה עיניים, אחד מהוגי הדעות, מהפעילים החברתיים-פוליטיים, מובילי הדרך של הקיבוצים בנגב המערבי. בתשעה באוקטובר בשעה 14:17 כתב אריק בקבוצת הווטסאפ כך: 'ההורים של חברתי שרון, עודד ויוכקה (יוכבד) ליפשיץ מקיבוץ ניר עוז נעדרים. כפי שנראה נחטפו מביתם שנשרף כליל ונלקחו לעזה. יוכקה ועודד, צלמת ועיתונאי בשנות ה- 80 לחייהם, אנשי שלום ואמנות, חיו את כול חייהם בניר עוז וגידלו דורות של נכדים ונינים לתפארת. מאז יום שבת איננו יודעים מה עלה בגורלם. הם זקוקים לתרופות שלהם ואנחנו חוששים לשלומם. אנא, אם מישהו שמע משהו או מזהה אותם בסרטונים, אנא צרו קשר בדחיפות, אנחנו נטרפים מדאגה'.

יוכבד ליפשיץ נמצאת איתנו פה היום. עודד עדיין לא חזר. המפונים לא בבתיהם, החטופים לא שבו, והחיילים נלחמים בדרום ובצפון - זו תמצית קיומנו בזמן האחרון.

בתערוכה של יוכקה מוצגות 14 תמונות וסרט וידאו אחד. התצלומים כולם של הצלמת יוכבד ליפשיץ, עבודת הוידאו של בתה שרון ליפשיץ. הצילומים כולם אוד מוצל מאש שאחזה בבית ליפשיץ ב-7 באוקטובר, והם ניצלו כי שרון לקחה אותם לשימוש אפשרי לעבודת הוידאו שלה על אמה הצלמת בקיבוץ ניר עוז. מי יכול היה לדמיין תסריט כזה. אני מודה לך יוכקה, לבתך שרון, ולכול המשפחה על ההתגייסות והסיוע להפקת התערוכה. אנחנו גאים להיות בית ולו זמני לצילומים שניצלו ומייחלים לחזרת כול החטופים ובהם עודד".

 

במהלך הערב נפתחה גם התערוכה "COME ABOUT": עבודתה של אמנית הווידאו המצליחה, לי ינור. הפתיחה נערכה בהשתתפותה של לי ינור ושל אוצרת התערוכה דרורית גור אריה.

בתערוכה מיצב וידאו מרתק, המשלב אמנות חזותית ותנועתית. המיצב מזמין לשוטטות פיזית ומטאפיזית. בחלל עצמו מוצגת זירה המכילה צורות מופשטות, משפטים קולנועיים ואמירות יומיומיות הנוטלים חלק במסע הזיכרון. העבודה משלבת צילום, סאונד וכוריאוגרפיה.

 

עוד הוסיף עמי כץ: בעבודה המהפנטת של לי ינור Come About  נראה מרחבי זיכרון אישיים ותרבותיים נשזרים עם מרחבי ים, מסע חושי סוחף של תנועה, גוף וטבע. תודה לכם שבאתם בזמן קשה וכואב".

 

קרדיט תמונות - צילום יח"צ.

מאת שרית יוכפז

דנה כוכבי זכתה בזהב באולימפיאדה, הנבחרת האירנית סרבה לשחק מול הישראליות/ מאת שרית יוכפז

 

 דנה כוכבי זכתה בזהב באולימפיאדה,

הנבחרת האירנית סרבה לשחק מול הישראליות

מאת שרית יוכפז

 

האולימפיאדה בשחמט הסתיימה לה עם הישג ישראלי ענק:  השחמטאית הצעירה דנה כוכבי זכתה במדליית הזהב עם תוצאה אדירה של 2700 המשתווה לדרוג של רבי אמנים. נבחרת הנשים סיימה במקום ה-13 המכובד וזאת לאחר שהאיראניות סרבו לשחק נגדם: "הם דיברו איתנו והיו נחמדות אבל ידעו שאם ישחקו -לא יהיה  להם לאן לחזור"

 

השחמט הישראלי ממשיך להביא כבוד אדיר למדינת ישראל בעיצומם של ימים מורכבים ולא פשוטים. דנה כוכבי, השחמטאית הצעירה שנחשבת לפוטנציאל אדיר בשחמט הישראלי וזאת טרם חגגה 18, זכתה במדליית זהב באולימפיאדת השחמט 2024 בבודפשט.

 

כוכבי הייתה השחמטאית היחידה באליפות שהצליחה לנצח את כל המשחקים שלה, שמונה במספר, וזכתה במדליית זהב על אף היותה השחמטאית הצעירה בנבחרת הישראלית עם תוצאה של 2700- תוצאה המאפיינת רבי אמנים בשחמט.

לצד ההישג הענק של כוכבי, נבחרת הנשים של ישראל הגיע לתחרות כשהיא מדורגת במקום ה 25 והצליחה לרשום קפיצה יפה למקום ה-13 בתחרות. אך הסיפור המשמעותי בסוגיית נבחרת הנשים הינו סביב אי השתתפותה של הנבחרת האיראנית במשחק מול הישראליות. נחום מאוטנר ראש המשלחת הישראלית אמר: "לאורך התחרות השחקניות האיראניות היו נחמדות, דיברו איתנו, צחקו איתנו, היה קשר מצוין בין המשלחות אך למשחק הם לא יכלו לעלות כי הם ידעו שאם ישחקו נגדנו הם לא יוכלו לחזור לאיראן" הסביר.

 

צביקה ברקאי יו"ר האיגוד הישראלי לשחמט אמר: "אני מברך את דנה על ההישג הגדול, זו גאווה גדולה בטח בימים אלו. גם נבחרת הנשים רשמה הישג מרשים והן ראויות לכל המחמאות. מחר נמשיך את התנופה הישראלית בשחמט כשנארח את 'אליפות העל' בשחמט בירושלים בהשתתפות שני אלופי עולם בשח מהיר - רב האמן דניל דודוב הרוסי ורב האמן ואסילי איבנצ'וק האוקראיני ובמקביל, תתקיים אליפות פתוחה בשחמט מהיר, לכלל השחמטאים מהארץ והעולם בהשתתפות מאות שחמטאים, עם פרסים חסרי תקדים בעולם השחמט. אני מודה למשרד התרבות והספורט בהובלת השר מיקי זוהר, עיריית ירושלים בהובלת ראש העיר משה ליאון, המשרד לירושלים בהובלת השר מאיר פורוש והרשות לפיתוח ירושלים. ששיתוף הפעולה איתם הוביל לקיום חגיגת שחמט חסרת תקדים בישראל."

 

ראוי לציין כי במקביל יתקיים יתקיים משחק סימולטני שישבור את שיא גינס הישראלי- כאלף שחמטאים מרחבי ישראל והעולם כבר נרשמו לאירוע הגדול, שייערך ב-26.9 החל מהשעה 17:00 בכיכר ספרא בירושלים ויכלול, כך על-פי כל התחזיות, מספר שיא וחסר תקדים של משתתפים, בסימן גבורת ישראל כאשר השולחנות והמשחקים יוקדשו בין הייתר ל'לוחמים ולוחמות', 'לזכר הנופלים', 'כוחות הביטחון', 'פצועי צהל', 'שחרור החטופים', 'גבורת הנשים' ועוד. בין המשתתפים ניתן למצוא גם את אלופי ישראל במרוצת השנים ומיטב השחקנים הצעירים הטובים בארץ.

התמונות DR ML-PHOTO

מאת: שרית יוכפז

הקרנת בכורה חגיגית: "מי מפחד מהיהודים הרעים? קריאת ההשכמה של השבעה באוקטובר" בכיכובה של רוואן עוסמאן. מאת: שרית יוכפז

 

"מי מפחד מהיהודים הרעים? קריאת ההשכמה של השבעה באוקטובר"
בכיכובה של רוואן עוסמאן

התקיים בסינמה סיטי ירושלים 

הסרט, שיצרה והפיקה תנועת "עשרת", שופך אור על האנטישמיות שהתפרצה מחדש בעולם בעקבות אירועי הטבח ב-7 באוקטובר. במרכז הסרט סיפורה של רוואן עסמאן, ערביה לבנונית, וכהגדרתה "אנטישמית בגמילה", שהיגרה לאירופה, שם גילתה את היהודים מהם פחדה כל חייה.

ביום שמחת תורה, ארגון הטרור חמאס פתח במתקפת פתע רצחנית על ישראל, ומאז אנחנו עדים לגילויי אנטישמיות הולכים וגוברים ברחבי כל העולם. אירועי הטבח הנוראיים, הסיטו אלומת אור על השנאה העמוקה שיש לקבוצות גדולות בעולם כנגד יהודים, עד כדי הפגנות אלימות הקוראות להשמיד את מדינת ישראל, התנכלות לסטודנטים יהודים באקדמיה, גילויי אנטישמיות בספורט ובתרבות והשפעה על תעסוקת יהודים ברחבי העולם.

תנועת "עשרת", שחרטה על דגלה לאחד בין חלקי החברה הישראלית על ידי כינונן של "עשרת הדיברות", ערכי הליבה של עם ישראל, כמכנה משותף לכולם, יצרה סרט ששואל ומנסה לענות על השאלה העתיקה ביותר בעולם: מדוע קיימת שנאה כל כך עמוקה לעם היהודי?

במרכז הסרט סיפורה של רוואן עסמאן, ערביה לבנונית, וכהגדרתה "אנטישמית בגמילה", שהיגרה לאירופה, שם גילתה את היהודים מהם פחדה כל חייה. היא החלה לחקור את הנושא ופיתחה חיבה עזה ליהדות וליהודים. רוואן הקימה קהילה ברשתות החברתיות הנקראת Arabs Ask שעוסקת בהסברה לחברה הערבית. בתוך כך, ביקרה רוואן באושוויץ, ולאחר הטבח ב-7 באוקטובר - גם ביישובי העוטף, שם היא מתארת שהיא עברה "חוויה דומה".

הסרט מתבסס על שיתוף פעולה בין הרב שלום שוורץ, מייסד תנועת עשרת, והרב רפאל שור, מומחה לתחום האנטישמיות, שכתב ספר בו הוא מעמיק בנושא. במהלך הסרט שואלת רוואן את השניים שאלות על האנטישמיות, ויוצאת למסע העמקה בתופעות אנטישמיות לאורך ההיסטוריה, כשבשיאן - משנתו של אדולף היטלר. המסע של הסרט מראה שהר סיני מהווה מקור השנאה לעם, שייעודו להביא לעולם את הטוב הערכי המשותף עליו מתבססות מרבית התרבויות בעולם.

 

  מתניה זילברברג, מנכ"ל התנועה: "

ביום הטבח התנפצה הקונספציה של רבים לפיה החמאס מעוניין רק בשחרור פלסטין, והתגלה לעיני כל שהמטרה האמיתית של ארגון הטרור היא השמדת היהודים בכל רחבי העולם. במהלך הסרט מוצגת זווית ייחודית לשאלת האנטישמיות ואף תשובה מפתיעה עליה היטלר וחז"ל היו מסכימים. יהיה מרתק".

בסיום ההקרנה התקיים פאנל בהשתתפותם של רוואן עוסמאן, הרב שלום שוורץ ואורחים נוספים.

 

   תנועת עשרת היא תנועה חברתית, שחרטה על דגלה לקדם שיח מאחד בין חלקי החברה הישראלית על ידי  אימוץ "עשרת הדיברות" כעקרונות שמשותפים לכולנו. חזון התנועה לאחד את החברה הישראלית, ובהמשך את כל העולם, סביב ערכי עשרת הדברות. התנועה הינה א-פוליטית ומכירה בכך שכל אחד ואחת מאיתנו מיוחד בדרכו, עם השקפות דתיות ודעות פוליטיות שונות, ומאמינה כי במקום להתמקד בפערים, אפשר וצריך קודם כל להתמקד בערכים משותפים, ולהתאחד סביב ההסכמה שלנו עליהם.

צילום יח"צ

מוז"א, מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, מתרגש להציג את התערוכה: "יוכבד ליפשיץ, צלמת - רגעים ששרדו" מאת שרית יוכפז

 

צילום יוכבד ליפשיץ

"מהו צילום שנשרף? מחיקת העבר. העבר שלי שהונצח נמחק"

 

מוז"א, מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב,

מתרגש להציג את התערוכה:

 

"יוכבד ליפשיץ, צלמת - רגעים ששרדו"

 

התערוכה כוללת חלק מעבודתה רבת השנים של הצלמת יוכבד ליפשיץ מקיבוץ ניר עוז.

התערוכה מתמקדת בשני נושאים מרכזיים:

שחזור צילומים מהמחאה של קיבוץ ניר עוז נגד מלחמת לבנון הראשונה ב-1982,

ותמונות המתעדות את חיי היומיום בקיבוץ ניר עוז לאורך השנים.

 

פתיחה לקהל: 25 בספטמבר 2024

 

כחלק מהתערוכה יוקרן הסרט "הקו והמעגל" (The Line and the Circle) משנת 2009. בסרט משוחחת בתה של יוכבד, האמנית שרון ליפשיץ, עם אמה במעבדת הצילום; בעודן מדפיסות תמונות הן מדברות על החיים, על צילום ועל חיי הקיבוץ. הסרט מספק הצצה אינטימית לעולמה של הצלמת, לתהליך עבודתה, ולקשר בין האם לבין הבת. אותם צילומים שהשתיים עמלות על פיתוחם במהלך הסרט, הם הצילומים היחידים של יוכבד ליפשיץ ששרדו.

 

במתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר, נחטפה יוכבד מביתה יחד עם בעלה עודד. היא שוחררה כעבור 17 יום, עודד עדיין מוחזק בשבי חמאס בעזה. בית המשפחה נשרף, ואיתו המצלמה של יוכבד וארכיון הצילומים שלה. צילומי המחאה נגד מלחמת לבנון הראשונה שיוצגו בתערוכה שוחזרו באדיבות ארכיון יד יערי בגבעת חביבה. התמונות מחיי קיבוץ ניר עוז הן מקוריות, משום שנשמרו אצל הבת, האמנית שרון ליפשיץ, בביתה בלונדון.

 

יוכבד ליפשיץ נולדה ב-1938 בתל אביב למשפחה דתית, שעלתה לארץ מפולין ב־1933. היא החלה לעסוק בצילום בגיל 16. בשנת 1957 עברה לקיבוץ ניר עוז, שם החלה לצלם משפחות, אירועים ורגעי יומיום בחצר המשק. ב-1983 החלה ללמוד צילום בבית הספר קמרה אובסקורה בתל אביב. ליפשיץ הקימה את מגמת הצילום בבית הספר התיכון מעלה הבשור ולימדה שם עד 2009.

התערוכה מוצגת בשיתוף מטה משפחות החטופים והנעדרים ומוקדשת לזכרם של הקורבנות הרבים מקיבוץ ניר עוז שנרצחו ב-7 באוקטובר. במלאות שנה למתקפה, התערוכה היא עדות חיה לחוסנה של הקהילה, לכוחה של היצירה אל מול ההרס, ולחשיבות של שימור הזיכרון והנצחת החיים שהיו ואינם. דרך עדשת המצלמה של יוכבד ליפשיץ תונצח הטרגדיה, אך גם מה שקדם לה: חיים עשירים ותוססים, שמחזקים את התקווה לעתיד של שלום ויצירה.

דברים שאמרה יוכבד ליפשיץ לקראת התערוכה: 

 

"עבודת חיי הלכה. צילמתי כל כך הרבה שנים והכל, כולל הנגטיבים, נשרף. מהו צילום שנשרף? מחיקת העבר. העבר שלי שהונצח נמחק".

 

"צילום זה בעצם כתיבה של היסטוריה, העברת מידע וידע. הרצון להביע את עצמי תמיד היה בצילום, דרך המדיום. קשה לי להיפרד מהתמונות, הן כבר רק בזיכרון. להיפרד מכל העבר של כתיבת החיים שלי. כל דבר שעשיתי, הבנתי דרך הצילום. צילום הוא דרך להתעמת עם העבר בהווה, והיום אין לי אותו.

 

"אני מודה על כל צילום שחזר, אף שמה שנותר הוא פסיק לעומת מה שנשרף. לצלמים צעירים אני אומרת: תדאגו לגיבוי, שלא ילך לאבדון. אבל איך מנציחים תמונות שנשרפו?"

 

"קשה להמשיך לחיות בזמן שעודד והחטופים האחרים עדיין שם. בוודאי שקשה לחשוב ולדבר על אמנות. אבל המשפחה מחזיקה אותי וגם הרצון שעודד יחזור. בסוף הדרך אין לי אפשרות להמשיך איתו וזה כל כך קשה לי".

 

עמי כץ, מנכ"ל מוז"א: "זכות גדולה עבורנו להציג במוז"א את עבודותיה של יוכבד ליפשיץ. התערוכה מייצגת לא רק את כוחו של הצילום לשמר רגעים בזמן, אלא גם את יכולתו להנציח זיכרונות גם כאשר התמונות הפיזיות אבדו. בתקופה כל כך קשה למדינת ישראל, לקהילת ניר עוז ולמשפחת ליפשיץ, התערוכה הזו מקבלת משמעות עמוקה יותר. אני מקווה שהתערוכה תשמש תזכורת לכוחה של הרוח האנושית ולחשיבות שימור הזיכרון והתקווה, גם בזמנים קשים. יחד עם כל עם ישראל, אנו מייחלים לסיום המלחמה ולשובם של עודד  ליפשיץ וכל החטופים הביתה".

 

***

 

התערוכה "יוכבד ליפשיץ, צלמת - רגעים ששרדו"

מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב / מבואת מרכז רוטשילד

פתיחה: 25 בספטמבר 2024

נעילה: 24 בדצמבר 2025

 

 

להלן קרדיטים לדימויים המצורפים למייל:

 

1. יוכבד ליפשיץ עם בתה, שרון ליפשיץ. קיבוץ ניר עוז. צלם: לא ידוע
2. קבוצת אלמוגים. ניר עוז. 1976 בקירוב. צילום: יוכבד ליפשיץ

אדיסון- סיפור אהבה- הסרט של נילי ערבות החיים בסרט- כשאולם קולנוע וסיפור אהבה נפגשים. מאת שרית יוכפז

בשנת 1932 הוקם בירושלים ע"י מ.י. מזרחי ובניו בית הקולנוע, הראינוע ואירועי התרבות מהגדולים ביותר בארץ. ארכיטקטורה מיוחדת,  1,200 מקומות ישיבה, מיזוג אוויר, במת ענק היו המאפיינים הבולטים של המקום.

שועי עולם התארחו באולם אדיסון, הופעות של גדולי האמנים בעולם ובארץ כמו: דני קיי, מרתה גרהאם, דני ריידר, ריצ'רד אינגר,  ג'ולייט קרגו, פריד אל-אטרש, אום כולתום, קליף ריצ'רד הקומקום, תיאטרון הקאמרי ועוד.

סביב אולם אדיסון התקיימו גם מאבקים חברתיים קשים שיזמו החרדים נגד התרבות החילונית, החרדים הציתו את הקולנוע 3 פעמים ב-1965, 1975 וב-1985. על רקע קולנוע אדיסון האגדי והופעות חובקות העולם שהתקיימו בו צמח לו סיפור אהבה בין שני ילדים ירושלמים צעירים, קשר מיוחד עם עליות ומורדות שמתקיים עד היום.

נילי ערבות, בתו של המקרין המיתולוגי של קולנוע אדיסון (ראשית שנות ה-40, עד ראשית שנות ה-70), הייתה ילדה בת 5 כאשר התחילה לבלות את מרבית שעות היום בקולנוע אדיסון. אל נילי הצטרף ילד נוסף בשם מוטוש, וכך במשך שנים לא מעטות הם בילו יחד בקולנוע, אספו חתימות של גדולי האמנים בעולם שהופיעו במקום, צפו בכל הסרטים ובעיקר היו מעורבים בכל המתרחש. אהבה גדולה פרחה בין השניים עד שבשנת 1951 מוטוש ומשפחתו נעלמו כשהם לא משאירים אחריהם שום עקבות. כעבור שנים חודש הקשר, כקשר רומנטי אך גם הוא הסתיים באכזבה גדולה. כך במשך 73 שנים מתנהל הרומן הזה לסרוגין עם עליות ומורדות.

על בסיס סיפורו של הקולנוע הירושלמי המיתולוגי וסיפורם האישי של נילי ומוטוש נוצר הסרט "קולנוע אדיסון- סיפור אהבה".

צילום: באדיבות  יח"צ