האבא שיכולתי להיות דרמה חדשה -בבימה. מומלץ. מאת: שרית יוכפז

 

הצגה "האבא שיכולתי להיות" .

 דרמה חדשה בתיאטרון הבימה 

אתמול בערב התקיימה  פרימיירה חגיגית  להצגה בבימה

הגיעו סלב.אומנים שחקנים חברים ומבקרי תיאטרון.

תקציר:

לפני 15 שנה מולי וגידי הביאו לעולם את מיכאלה בהליך פונדקאות.
הם גידלו אותה במסירות ואהבה, שמרו על קשר חם עם הפונדקאית שלה, ומעולם לא הסתירו ממנה את נסיבות הולדתה בארה״ב.

למעשה, הם תמיד אמרו למיכאלה שכשתהיה בת 18 תוכל ליצור קשר ישיר עם האישה שתרמה להם ביצית.

למרבה הפתעתם התברר להם שמיכאלה, ללא ידיעתם, כבר יצרה קשר עם התורמת.
בלית ברירה, דווקא בשיאו של משבר בזוגיות, מולי וגידי מחליטים לצאת עם מיכאלה למסע המטלטל ביותר בחייהם.

זו נקודת הפתיחה של ״האבא שיכולתי להיות״ מחזה ישראלי חדש שמבקש לפרק ולהרכיב את מושג המשפחה בעידן החדש.

"האבא שיכולתי להיות" זו הצגתם השנייה של יוצרי ההצגה המצליחה "את שאהבה נפשי" איתי סגל ומשה קפטן.

                                         https://www.youtube.com/watch?v=FIIOxCnuOHM

משך ההצגה: 90 דקות (ללא הפסקה}

• 
  
  
  
  צילום: חנן אסורורים ושחקנים

• מחזה מאת: איתי סגל
 
• בימוי: משה קפטן
 
• דרמטורגיה: ארז דריגס

 

• ונגה אשכנזי
 
• עיצוב תפאורה: אדם קלר
 
• עיצוב תלבושות: עומר יהב

 

 
• עיצוב תאורה: ברוכי שפילגמן
 
• מוסיקה מקורית: כנען לבקוביץ'
 

 

• צילום וידאו: שיר מוסן
 
• עיצוב וידאו: אריק אביגדור
 

 

• מתאמת אינטימיות: מיכל פוליצר הוכמן
 
• עיצוב תנועה: דור אלדר

 

 
• עוזר במאי: עידו הכהן
 
• מנהלות הצגה: יעלי פורת, שירן מעוז

 

 
• צילום ועריכת פוסטר: חנן אסור

גידי: אבישי מרידור
 
נעמי: אורלי זילברשץ
 
מולי: ישי בן משה

 

 
מיכאלה: דריה רוזן
 
האב: דב רייזר
 
דניאל: יובל סלייפר

 

 
הפרמיירה התקיימה בנוכחות מנכ"ל התיאטרון דני וייס, המנהל האומנותי משה קפטן,

 

יו״ר הועד המנהל זיוה פתיר, היוצרים, השחקנים וצוות התיאטרון.


הגיעו לערב החגיגי:
טל מורד, יפתח רמון, מירי מסיקה, ציפי שביט, חנוך רוזן, מיקי חיימוביץ׳, ניקי גולדשטיין, נעמי לבוב, יוסי מרשק, לירון ויצמן, נעם סמל, אבי וייס, רון ירון, מוטי רייף, יניב ויצמן, רועי בר נתן, עילי בוטנר, רבקה מיכאלי. נמרוד קושמרו שגנב את ההצגה כבן זוגה של דריה רוזן, כוכבת ההצגה,
ועוד רבים.
מומלץ הצגה טובה ומרגשת .

 

 צילום: שרית יוכפז

סטייסי: אילנה קיויתי דאבנפורט
• להורדת התכנייה
• צילומים באדיבות הבימה צילום חנן אסור
• מומלץ -

וצילומים מהפרימיירה החגיגית בבימה 

                                                  מימין : משה קפטן  במאי ההצגה                                                       עם שרית יוכפז עיתונאית

 

 הצגה . מרגשת . משחק בימוי טוב.  יצאתי עם  סערת רגשות ותובנות.

אהבתי  את ההצגה.

לכו לראות.

ההצגה עוסקת במערכת יחסים להט"בית והתמודדות עם ניהול מערכת משפחתית וגידול ילדה מתבגרת. 

בכיכובם של אורלי זילברשץ.ישי בן משה.אבישי מרידור.דריה רוזן.דב רייזר ועוד.

בימוי משה קפטן.

יח"צ רון גרנות .

מגזין תרבות ואומנות ויופי -שרית יוכפז

הצגה מאמע זיסע - הקאמרי. דרמה אישית קורעת לב על מאבק להישרדות של אם ניצולת שואה ובתה. מאת שרית יוכפז

 אילנה דר, כבת 60, בת לניצולי שואה, מחליפה את אימה החולה אסתר ויז'ניץ בהנחיית מפגש "זיכרון בסלון" בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

כמי שחונכה על מורשת הזוועה והגבורה של הוריה, היא מגוללת בפני הקהל במיומנות 

בהזדהות מוחלטת את עלילותיה מסמרות השיער של האם הנערצת אשר שרדה את 

מוראות אקציות בגטו, הבור באסם  שבו הסתתרה, רצח כל הקרובים לה ועוד.

 זה הציווי המוחלט הייעוד שאין לערער עליו המוטלים על בני הדור השני.

אלא שאט אט, אילנה זוקפת ראש וממעמקי התודעה המגויסת לדבר אחד בלבד, צף 

ועולה הסיפור האישי הקשה והנורא שלה אשר הושתק על ידי האם והודחק על ידי הבת,

 עד הערב הזה: "האם אני יכולה להעז ולומר שעברתי משהו?" שואלת אילנה,

 "האם גם לי יש זכות להשתמש באותו מונח?"

מָאמֵע זִיסֶע היא דרמה אישית קורעת לב המבוססת על סיפורה האישי

 של המחברת -המבצעת. סיפור של התמודדות בין-דורית על זכות הקיום של נרטיב אישי 

אחר לצד מיתוס השואה המקודש. בהשאלה מ"עיר ה

הריגה" של ביאליק - על מקומה של 

 "נקמת דם ילד קטן" לצד "עוד לא ברא השטן".

כתיבת מחזה ומשחק: שרית פרידמן-ברזניאק

בימוי: איתי פלאוט​

 

בתום ההצגה תתקיים שיחה עם היוצרת

משך ההצגה: 55 דקות

צילום באדיבות הקאמרי.

משחק: שרית פרידמן  ברזניאק שחקנית מחזאית ויוצרת

                               בצילום: משמאל: השחקנית שרית פרידמו ברזניאק והעיתונאית  שרית יוכפז

'מָאמֵע זִיסֶע' הצגה בתיאטרון הקאמרי

דרמה אישית קורעת לב על מאבק להישרדות של אם ניצולת שואה ובתה הקטנה, המבוססת על סיפורה האישי של המחברת המבצעת. סיפור של התמודדות בין-דורית על זכות הקיום של נרטיב אישי אחר לצד מיתוס השואה המקודש. בתום ההצגה תתקיים שיחה עם היוצרת

פרטים נוספים

• מָאמֵע זִיסֶע - זיכרון מהסלון של אמא
  דרמה על מאבק להישרדות של אם ניצולת שואה ובתה הקטנה. אילנה דר, כבת 60, בת לניצולי שואה, מחליפה את אימה החולה אסתר ויז‘ניץ בהנחיית מפגש "זיכרון בסלון" בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כמי שחונכה על מורשת הזוועה והגבורה של הוריה, היא מגוללת בפני הקהל במיומנות ובהזדהות מוחלטת את עלילותיה מסמרות השיער של האם הנערצת אשר שרדה את מוראות האקציות בגטו, הבור באסם שבו הסתתרה, רצח כל הקרובים לה ועוד. זה הציווי המוחלט והייעוד שאין לערער עליו המוטלים על בני הדור השני.
  אלא שאט אט, אילנה זוקפת ראש וממעמקי התודעה המגויסת לדבר אחד בלבד, צף ועולה הסיפור האישי הקשה והנורא שלה אשר הושתק על ידי האם והודחק על ידי הבת, עד הערב הזה: ”האם אני יכולה להעז ולומר שעברתי משהו?“ שואלת אילנה, ”האם גם לי יש זכות להשתמש באותו מונח?“
  מָאמֵע זִיסֶע היא דרמה אישית קורעת לב המבוססת על סיפורה האישי של המחברת - המבצעת. סיפור של התמודדות בין-דורית על זכות הקיום של נרטיב אישי אחר לצד מיתוס השואה המקודש. בהשאלה מ”עיר ההריגה“ של ביאליק - על מקומה של ”נקמת דם ילד קטן“ לצד ”עוד לא ברא השטן“.
  
  כתיבת מחזה ומשחק: שרית פרידמן-ברזניאק
  בימוי: איתי פלאו

מרגש. לכו לראות .מרגש עד דמעות 

 אסור לנו לשכוח את השואה.

ההצגה מיועדת לקהלים מגוונים בתיאטרונים .אולמות ציבוריים.מוסדות בכל רחבי הארץ להזמנות: 0544295777

התערוכה "יעקב אגם ואורי צייג: משטחים בתנועה" במוזאון אגם בראשון לציון. מאת: שרית יוכפז

 

                                    צילום :שרית יוכפז

צילום שי בן אפרים

          יעקב אגם ואורי צייג: משטחים בתנועה

התערוכה "יעקב אגם ואורי צייג: משטחים בתנועה" נהגתה במהלך העבודה על תצוגת הקבע המחודשת במוזיאון יעקב אגם, וניתן לראות בה המשך והרחבה שלה. ביסודה הרעיון שמפגש עם פרקטיקות תצוגה מגוונות ועם עבודות במדיות שונות של אמנים אחרים יאפשר מבט נוסף על יצירתו של אגם. ביטוי לרעיון הזה ניתן ב"משטחים בתנועה", שבה הצבת ההדפסים של אגם לצד השטיחים של צייג מסבה את תשומת הלב מהתפיסות המקובלות שלנו את המדיות הללו, מפנה לדיאלוג בין צורות מופשטות, לאופני תנועה בחלל ולנקודות מבט משתנות, והופכת את הצופה שותף פעיל לחוויית התערוכה.

צילום שי בן אפרים

המפגש עם השטיחים של צייג מעלה שאלה מתבקשת: האם לפנינו אמנות או מלאכת יד. צייג, אמן רב-תחומי שהרבה להציג בארץ ובעולם, נוהג לערער ביצירתו על מושגים, על קונבנציות ועל ערכים שגורים בשפת האמנות. בין היתר הוא מרבה לבחון את הגבול העדין שבין טקסטיל כמלאכה לבין טקסטיל כאמנות. זו הייתה דרכו גם כשכיהן כראש המסלול לעיצוב טקסטיל בפקולטה לעיצוב בשנקר (2014-2008). השטיחים שלפנינו נארגו בשיתוף פעולה עם נשים בדואיות מהכפר לאקייה. מטרת היוזמה של צייג הייתה לבחון את הגבול שבין עיצוב, אמנות וקראפט, וכן את מלאכת האריגה כדרך לבטא תפיסות מסורתיות ותרבותיות. במתווים שצייג הכין לשטיחים הוא בחר בהפשטה מינימלית של צורות ושל צבעים כדי להתאים את העיצוב למיומנות האורגת, לחומר הגלם ולאופני הייצור. באופן הצגתם בתערוכה הנוכחית הוא מפקיע אותם מתפקידם המסורתי ויוצר מעין ערוגות צפות שמכתיבות תנועה מעגלית, מחייבות להסיט את המבט כלפי מטה ומציעות פרשנות נוספת לעבודות.

צילום שי בן אפרים

הדפסי הרשת הראשונים שיצר אגם נעשו בעזרת דפסים מומחים בצרפת

שבה ריכז את עיקר פעילותו בתחילת שנות השישים. בעוד עבודותיו בציור ובפיסול זכו למרב תשומת הלב, המדיום הצנוע של הדפס על נייר אפשר לו להתמודד בצורה אחרת עם המפגש שבין דו-ממד לתלת-ממד, ולממש בעבודותיו את רעיון "הממד הרביעי". הדפסיו של אגם הם לרוב חלק מסדרה בת חמש עבודות או יותר היוצרות שלם אחד מהתלכדות של נקודות מבט מרובות. את ממד השינוי ואת אשליית התנועה הוא יוצר באמצעות ארגון של צורות – בעיקר ריבוע, משולש ועיגול – ושימוש בסרגלי צבע שמורכבים מצבעים קרים וחמים, משחור ולבן ומקומבינציות צבע משתנות. לעיתים הוא יוצר חוסר איזון מכוון בין ההדפסים כדי להעצים את המתח הצורני והצבעוני ולתרום לתנועתיות, ובמקרים אחרים הוא שואב השראה מפרטיטורות מוזיקליות הנעות ממורכבות לפשטות, וחוזר חלילה.

                                                     צילום :שרית יוכפז

שרית יוכפז מראיינת את  אוצר תערוכת אגם במסגרת סיור עיתונאים.

מומלץ בחום להגיע למוזאון אגם בראשון לציון.

יח"צ  הדס שפירא.

מאת: שרית יוכפז

טקס פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2024 עולה לצפון ומתארח השנה במעלות-תרשיחא/ מאת שרית יוכפז

 

טקס פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2024

עולה לצפון ומתארח השנה במעלות-תרשיחא

הטקס יתקיים ביום שלישי, 28 בינואר, 2025

16:30 קבלת פנים

17:30 תחילת הטקס

היכל התרבות מעלות-תרשיחא, רח' קהילת יהדות צרפת 1

מתוך הזדהות ותמיכה בתושבי הצפון, ומתוך אמונה בכוחה של התרבות והאמנות לחזק ולרפא, טקס פרס 

ספיר לספרות של מפעל הפיס עולה לצפון וגאה להתארח השנה במעלות-תרשיחא

הטקס יתקיים בהנחייתה של שלמור שטרוזמן

במעמד:

יו"ר מפעל הפיס, רו"ח אביגדור יצחקי

מנכ"ל מפעל הפיס, עו"ד בנימין דרייפוס

ראש עיריית מעלות-תרשיחא, מוטי בן דוד

בהשתתפות:

הדג נחש, בהרכב מלא, בביצוע ל"שיר נחמה"

ליהי טולדנו, בשיר מחווה לקורין אלאל ז"ל, עם הביצוע "כשזה עמוק"

התזמורת האנדלוסית מעלות-תרשיחא ומיכה שטרית, בביצוע מיוחד לשיר "בגלל הרוח"

וכן בהשתתפות המועמדים הנרגשים ובני משפחותיהם,

תושבי האזור, אורחים ומוזמנים נוספים.

*הטקס ישודר בקשת 12*

פרס ספיר על שמו של פנחס ספיר הוא הנדיב, היוקרתי, המוערך והמפורסם בפרסי הספרות המחולקים בישראל זו השנה ה-24 על ידי מפעל הפיס.

מי יהיה הזוכה הגדול בפרס ספיר לספרות ע"ש פנחס ספיר לשנת 2024?

מי מחמשת הסופרים ברשימה הקצרה יזכה בפרס הנכסף? מתמודדים על הפרס:

לאה איני על ספרה "הילד של לגיון הזרים", אבנר וישניצר על ספרו "סדר חדש",

דנה חפץ על ספרה "הבית הכחול", יוסי אבני-לוי על ספרו "שלושה ימים בקיץ",

נטלי מסיקה על ספרה "חביבה".

מי יהיה הזוכה המאושר בפרס "ספר הביכורים" של פרס ספיר לספרות?

מתמודדים על הפרס: צבי בן מאיר על ספרו "מי שסוכתו נופלת",

דבורה ווגנר על ספרה "האברך יענקי וייסברג", איל חיות-מן על ספרו "מסכת תהום".

הזוכים בפרס ספיר ובפרס הביכורים ייבחרו על-ידי ועדת השיפוט בראשותה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות.

הזוכה ב"פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2024" יקבל מענק בסך 180 אלף ש"ח וספרו יתורגם לשפה זרה על פי בחירתו, וכן יתורגם לשפה הערבית.

בנוסף, ירכוש מפעל הפיס מהדורה בת 500 ספרים מספרי חמשת הסופרים שנבחרו במסגרת "הרשימה הקצרה" ובמסגרת "ספר הביכורים", ויעניק אותם כמתנה לספריות ציבוריות ברחבי הארץ.

הזוכה במסלול "פרס הביכורים" יקבל פרס כספי בסך 75 אלף ₪.