דמיינו מוזיאון
הגוף הזוכר
שישה שבועות של אמנות חיה במוזיאון
אוצרת: רותי דירקטור
17.1.23–25.2.23
פתיחה : יום שלישי 17 בינואר - החל מהשעה 13:00 – מצורפת הזמנה
במוזיאון תל אביב לאמנות תפתח תערוכה המבוססת כולה על הגוף החי: תערוכה קצרת מועד, נטולת אובייקטים, ראשונה מסוגה במוזיאון 25 עבודות חדשות שנוצרו או הותאמו במיוחד לחללי המוזיאון על ידי אמנים, פרפורמרים וכוריאוגרפים שחברו לניסיון משותף לדמיין מוזיאון שהגוף החי הוא הנוכחות המרכזית בו
הצגתה של אמנות חיה במוזיאון, במשך שישה שבועות, מכליאה פורמטים מנוגדים: המופע הבימתי והתערוכה; היגיון הקופסה השחורה של התיאטרון והיגיון הקובייה הלבנה של הגלריה. המבנה הקלאסי של "תערוכה" משנה פנים, ומשמר את הקונפליקט הלא־פתור בין גוף חי לחלל תצוגה שנועד לאובייקט. הניסיון לטלטל את המטריקס, ובכל זאת להישאר בו, מוביל לשורה של פעולות, כמו ריקוד, לימוד, דיבור, העלאת זיכרונות, נגינה, הקשבה, טיפול או מדיטציה. יחד הן מצטברות לרחש של התרחשות ושל תנועה.
טינו סגל (Tino Sehgal), האמן האחראי במידה רבה למפנה הפרפורמטיבי בעולם האמנות בשני העשורים האחרונים, יציג בתערוכה שתי עבודות משך: נשיקה ו-is Technology This, מ־2002.
בין העבודות החדשות שנוצרו במיוחד לתערוכה: S.O.S - Songs of Sequence מאת יסמין גודר בהשתתפות 11 רקדני הלהקה; להקה מאת מרב סבירסקי בהשתתפות תשעה פרפורמרים; נכס, צאן, ברזל מאת מיכל סממה בהשתתפות חמישה פרפורמרים, ארבעה מחסני גינה, מאה יריעות דשא סינטטי ותשעה כרכים של מילון אבן־שושן; המוזה משאול המלך מאת שרון צוקרמן ויזר, בהשתתפות שני רקדנים ושני מוזיקאים; דו"ח אם, דו"ח אב מאת עפרי כנעני, בהשתתפות האמנית, שני רקדנים ופסל מאוסף המוזיאון; כולי אוזן מאת דנה רוטנברג, עבודה המעלה באוב תערוכות עבר במוזיאון; אנונימית עם עלית קרייז, סיור בעיניים עצומות המיועד לאדם אחד בכל פעם, ועוד.
להקת בת שבע תופיע פעמיים עם העבודה סשן מאת אוהד נהרין, בכל פעם במשך ארבע שעות. גוף עבודה מאת ניב שינפלד ואורן לאור הוא מיני־רטרוספקטיבה של צמד הכוריאוגרפים־רקדנים, שבמסגרתה תעלה אחת לשבוע עבודה אחת מבין שש עבודות מהעשור האחרון, וכן יתקיימו חזרות שבועיות על עבודה חדשה־ישנה; החזרות והחימום לפני ההופעה יהיו פתוחים לקהל. פעם בשבוע ינגן תאי רונה בגלריה מוזיקה לשנ"צ, בין 14:00 ל־16:00. ופעם בשבוע יתקיימו בגלריה שיעורי יוגה, פלדנקרייז או גאגא, מותאמים במיוחד למסגרת של תערוכה.
בעוד הכותרת הראשית של התערוכה – "דמיינו מוזיאון" – שולחת קדימה, למחוזות הדמיון והחלימה, הכותרת בסוגריים – "הגוף הזוכר" – חוזרת למקורותיו של המוזיאון, ולמעשה להופעתו הראשונה בהיסטוריה של מוסד שנקרא מוזיאון: ה־Mouseion באלכסנדריה, מצרים, במאה השלישית לפנה"ס. המוסיאון היה ספרייה ואקדמיה ללימוד. הוא נקרא על שמן של תשע המוזות מהמיתולוגיה היוונית שהיו אחראיות על תחומים שונים (שאף אחד מהם אינו אמנות פלסטית), והיו בנותיהם של זאוס ומנמוסינה, אלת הזיכרון. המחשבה על לידתו של המוזיאון מתוך זיכרון נמצאת בלב התערוכה. עם מנמוסינה והמוזות ברקע, המוזיאון מעוגן בתוך זיכרון רחוק, מיתולוגי ופולחני, ומאמץ זהות של גוף זוכר: זוכר את תולדותיו ואת ההיסטוריות שלו, ומארח בתוכו זוכרים אחרים. גוף בתוך גוף. תנועה דו־כיוונית, קדימה ואחורה, לעבר אזורי הדמיון ומחוזות הזיכרון, מניעה, אם כך, את התערוכה המתרחשת בגלריה ובחללים ציבוריים של המוזיאון.
אמנים בתערוכה: נלי אגסי – תמי ליבוביץ ואנסמבל הפרפורמנס לבנות ובני נוער – אור אשכנזי – גאגא - נעם הולדנגרבר – חיות מחול (פודקאסט מחול): ילי נתיב ואיריס לנה - עפרי כנעני – תמר כץ - להקת בת שבע – להקת יסמין גודר - מור לידור – גל נסים – מרב סבירסקי – טינו סגל – עידית סוסליק - מיכל סממה – ניר עמית - שרון צוקרמן ויזר - דליה קרייד – עלית קרייז – דנה רוטנברג – תאי רונה – אריאל רייכמן – שאמאנס אוף סאונד - נעה שדור - ניב שינפלד ואורן לאור – תנועה ציבורית – Vacuum Service
שעות הפתיחה של התערוכה שונות משעות הפתיחה הרגילות של המוזיאון :
ימי שלישי וחמישי: 13:00–21:00
ימי רביעי: 13:00–18:00
ימי שישי: 10:00–14:00
ימי שבת: 10:00–18:00
למבקרים בתערוכה תוצע האפשרות לחזור לביקורים נוספים בתערוכה עם הרשמה מראש.
בכניסה לתערוכה יוצב שלט שיזמין את המבקרים להירשם דרך QR למופעים הבאים. כרטיס יישלח לביקור חוזר-במהלך ששת השבועות בהן מוצגת התערוכה במוזיאון
.jpg)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה