הפרס בתחום העיתונות הכתובה הוענק לזאב שטוב, כתב התפוצות של The Times Of Israel. הפרס בתחום העיתונות המשודרת הוענק..מאת שרית יוכפז

 

צילום: ברונו שרביט

הפרס בתחום העיתונות הכתובה הוענק לזאב שטוב, כתב התפוצות של The Times Of Israel. הפרס בתחום העיתונות המשודרת הוענק 

 וולף והילדה מטסדורף. 

הפרס בתחום העיתונות הכתובה הוענק לזאב שטוב, כתב התפוצות של The Times Of Israel. הפרס בתחום העיתונות המשודרת הוענק לעיתונאית, תמר איש שלום, עבור הפודקאסט Jewish Crossroads מטעם המכון למדיניות העם היהודי. אורן נהרי, עורך ומגיש "שבת עם אורן נהרי" ברשת ב' ובעבר ראש דסק החוץ ועורך חדשות החוץ ברשות השידור קיבל את אות מפעל החיים ע"ש טרודי ולואיס שידלובסקי.  אות הוקרה מיוחד הוענק לזמר ולמלחין, חנן יובל, על תרומתו רבת השנים לטיפוח הקשר בין מדינת ישראל לתפוצות באמצעות האמנות והמוזיקה.

אורן נהרי קרא לשמור על הסיפורים המשפחתיים ועל התיעוד ההיסטורי של העם היהודי בארץ ובתפוצות: ספרו לנכדים; ספרו כמו שסיפרו אבותינו - על המסע, על השורשים, על השמחות וגם על הכאב. הזיכרון הוא הגשר בין הדורות.

 

העורך הראשי של The Times Of Israel, דיוויד הורוויץ, נשא את הרצאת האורח. 

את הפרסים לזוכים העניקו אלן שניידר, מנהל המרכז העולמי של בני ברית - ירושלים; ד"ר חיים כ"ץ, יו"ר המרכז העולמי של בני ברית וד"ר אילן שחורי, סגן נשיא בני ברית. 

הפרס לעיתונאות של המרכז העולמי של בני ברית הוא הפרס המוביל בארץ בנושא יהדות התפוצות ויחסי ישראל תפוצות ומוענק מדי שנה זו השנה ה34 ברציפות. חבר השופטים השנה כלל את אשר וייל (יו"ר), ד"ר יהודית אורבך, ירון דקל, פרופ' עוזי רבהון, ד"ר אילן שחורי, יאיר שלג ופרופ' גבריאלה שלו.

מאת: שרית יוכפז

תיאטרון הקאמרי: הצגה: "לנקות את הראש" -מומלץ . מאת: שרית יוכפז

 

                             צילום אוהד רומנו
התיאטרון הקאמרי: "לנקות את הראש"

                     

לנקות את הראש

אגדה אורבנית

קומדיה מאת אילן חצור

בימוי: מור פרנק

שחקנים:

 עירית קפלן.איציק כהן.אלעד אטרקצ'י.דודו ניב.אוסנת בן יהודה.

שמחה ברבירו

טל וייס.

בימים שבהם המציאות בישראל עמוסה במתח ובחדשות בלתי פוסקות. ההצגה הזו מעניקה לקהל בדיוק את מה שמבטיח ערב של צחוק.הנאה וגם חומר למחשבה.

                                      צילום משה ציטיאת

על ההצגה

צפייה בתוכנייה

הבחירות המקומיות באופק וראש העיר הכוחני והוותיק, משה שוורצמן, מודאג מכך שאף מועמד לא מעז להתמודד מולו. בלי יריב – אין קמפיין, ובלי קמפיין – הארנקים של התורמים נשארים סגורים. חוץ מזה, עוד עלולים להגיד עליו שהוא דיקטטור, והוא – הדמוקרטיה היא נר לרגליו.

אז מה עושים? על מנת ליצור מראית עין של מערכת בחירות הוגנת חייבים למצוא מתמודד פיקטיבי, אחד כזה "שרק המשפחה שלו תצביע לו, וגם הם יתלבטו לפני".

כשהמנקה נכנסת ללשכה ומתחילה לנקות, ברור לכולם שנמצאה המועמדת המושלמת. למנקה קוראים אילנה. והיא כאן כדי להישאר!

ההצגה מצליחה לשלב הומור ישראלי עם סטירה חברתית פוליטית בין הצחוק והבדיחות  מסתתר מסר עמוק של כח.מנהיגות והיכולת של "אנשים" רגילים לחולל שינוי

                              צילום משה ציטיאת

קומדיה מושחזת ומרגשת, על אישה נחושה, שהלכלוך לא בא לה טוב בעין.

 

*בהצגה נשמעים קול נפץ וצופרים ונראים אורות מהבהבים.

 

*פוסטר, צילום: אוהד רומנו | עיצוב: שיין הורוביץ.

*וידאו, צילום: רדי רובינשטיין.

 

https://youtu.be/Dg_1B-sgwDA

משך ההצגה:

שעה וחצי

צוות אמנותי

מאת

אילן חצור

בימוי

מור פרנק

תפאורה

אלכסנדרה נרדי

תלבושות

ארנה ברנט שמעוני

מוזיקה

גל לב

וידאו

עמרי רוזי

תאורה

מתן פרמינגר

ע' במאית

מתן וייסמן

דרמטורגיה

תום חודורוב

יח"צ -מינה סימן טוב

קומדיה מושחזת ומרגשת על אישה נחושה, שהלכלוך לא בא לה טוב בעין: הבחירות המקומיות באופק וראש העיר הכוחני והוותיק משה שוורצמן, מודאג מכך שאף מועמד לא מעז להתמודד מולו. בלי יריב אין קמפיין, ובלי קמפיין הארנקים של התורמים נשארים סגורים. חוץ מזה, עוד עלולים להגיד עליו שהוא דיקטטור

                                               צילום: שרית יוכפז

                                              מימין השחקן איציק כהן ושרית   צילום דויד יוכפז

ביקורת 

לנקות את הראש-היא הרבה יותר מקומדיה זו הצגה חכמה .מצחיקה. קצבית ורלוונטית.שמצליחה לגרום לקהל לצחוק בקול רם ובאותה נשימה לחשוב על המציאות שסביבנו.המשחק מצויין הכימיה בין השחקנים והכתיבה השנונה הופכים את הערב התיאטרלי לחוויה מהנה וממומלצת במיוחד.

דירוג 5 *****מתוך 5 כוכבים.

הצגה מצחיקה מרגשת ואקטואלית שמוכיחה שלפעמים הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המציאות היא פשוט...לנקות את הראש.

    באהבה

שרית יוכפז-עיתונאית וכתבת תרבות

                                          משמאל :השחקנית עירית קפלן ושרית יוכפז

                                                      צילום מסך פיסבוק -sarit yochpaz 

מומלץ בחום. הצגה טובה בשילוב הומור משובח  וצוות שחקנים מוכשרים . חוויה לכו לראות אהבנו.

רשות הטבע והגנים: תיעוד ראשון של הפריחה הנדירה: הדונגית הקטנה פורחת בחרמון.מאת: שרית יוכפז

 

רשות הטבע והגנים: תיעוד ראשון של הפריחה הנדירה: הדונגית הקטנה פורחת בחרמון

אחרי שזוהה לראשונה רק בשנה שעברה, רשות הטבע והגנים מספרת כי חוקרים הצליחו לתעד לראשונה את פריחת צמח הדונגית הקטנה, צמח נדיר מאד, אולי הנדיר ביותר בארץ. "הצמח הזה רק לא חדש לישראל, אלא לכל רכס הר החרמון"

פריחה מרגשת: במסגרת סקר של רשות הטבע והגנים שנערך השבוע בשמורת הטבע הר חרמון, הצליח הבוטנאי ד"ר אורי פרגמן-ספיר לתעד לראשונה פריחה של צמח הדונגית הקטנה. הצמח, נראה ברכס דובדבן בהר החרמון הגבוה הישראלי בגובה של 2,150 מטרים. בשנה שעברה, נראה הצמח לראשונה על ידי זלמן באומוול וזוהה על ידי פרגמן-ספיר, בוטנאי והמנהל המדעי של הגן הבוטני בירושלים במסגרת סקר צומח כאשר הזיהוי נעשה מצמח יבש. השנה ארגן ד"ר פרגמן ספיר סקר בוטני מיוחד בשיתוף רשות הטבע והגנים שמטרתו תיעוד ראשוני של הצמח בפריחה ומעקב אחר עוד צמחים באזור. ד"ר פרגמן-ספיר: "נאלצנו לחכות עד שרשות הטבע והגנים והצבא יאשרו כניסה לאזור החרמון הגבוה לסקרים אחרי עונת קינון הציפורים. ביום שלישי האחרון סוף סוף יכלנו לצאת לשטח ולשמחתנו הרבה מצאנו את הצמח בפריחה מלאה, עם פרחים צהובים מיוחדים וסגורים שנפתחים על ידי דבורים קטנות." פרגמן-ספיר מציין כי זהו התיעוד הראשון של הפרחים של צמח זה בארץ. "הצמח הזה חדש לא רק לישראל, אלא לכל רכס הר החרמון".

שמורת טבע הר חרמון הייתה סגורה לתקופה ממושכת ועודנה נסגרת לפרקים, לאור קרבתה לקו הגבול וחזית הלחימה. ברשות הטבע והגנים מספרים כי לאורך הלחימה בשלוש השנים האחרונות, ספגה השמורה פגיעות נרחבות, הן בשל ירי ארטילרי והן בשל נוכחות צבאית בשטח. בחודשים האחרונים ועם פינוי המפגעים שהושארו בשמורה, מבצעים צוותי האקולוגיה ברשות עבודות מחקר רבות על מנת לראות כיצד השפיעה המלחמה על השמורה הייחודית.

ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז בצפון ברשות הטבע והגנים, שמח לספר כי למרות ההפרות הרבות שהתרחשו בשטח, הטבע יודע לשקם עצמו היטב. ד"ר דולב: "אנו דוגמים שטחים אשר הופרו או נפגעו בזמן הלחימה ושטחים הסמוכים להם עם מפרט אקולוגי דומה כדי לבחון עם השטח מצליח לחזור לקדמותו. משמח לראות כי ברגע שהמפגעים יצאו מהשטח והקרקע טופלה, הצומח המקומי הצליח לשקם עצמו. ההתערבות שלנו בשיקום בעיקר עוסקת בפינוי המפגעים, לא נעשית זריעה מחדש. עם זאת, אנו עובדים מול גורמי הביטחון כדי לוודא שלא יעשו פגיעות עתידיות לשטח, וכן שההפרות אותן מבצעים הכוחות מתרחשים באזורים שאינם רגישים/ניתנים לשיקום לאחר ההפרעה".

מדינת ישראל מתאפיינת במגוון מינים עשיר, עם כ-2,600 מיני צמחים. עושר זה נובע ממיקומה הייחודי בין יבשות ומהשונות האקלימית והגיאומורפולוגית שבה. עם זאת,  צמחי הבר עומדים בפני איומים רבים כמו פיתוח על חשבון שטחים פתוחים, שינויי אקלים, זיהום קרקע ומים, פלישת מינים זרים. בשלוש השנים האחרונות, צמחי הבר גם עמדו בפני סכנת הלחימה, הן בשל הפרות קרקע רבות של כוחות צבאיים והן בשל שריפות רבות שפרצו בשטחים. כדי להגן על המינים בסכנת הכחדה, מתקיימות פעולות שימור מגוונות, כולל: הכרזה על שמורות טבע וגנים לאומיים, השבת מינים לטבע, וניטור מתמשך.

צילום: אורי ברגמן ספיר

מאת: שרית יוכפז-  אומנות תרבות תיירות ויופי

ספר חדש "בין גל חום לסקוואט" מאת נאוה אייזנבך מאת: שרית יוכפז

 

                      ספר חדש "בין גל חום לסקוואט" מאת נאוה אייזנבך 

יש ספרים שמצליחים לסחוף אותך בזכות עלילה מותחת, ויש כאלה שנכנסים ללב דווקא משום שהם מרגישים אמיתיים. "בין גל חום לסקוואט" מאת נאוה אייזנבך שייך ללא ספק לסוג השני.

כבר מהעמודים הראשונים הרגשתי שאני פוגשת אישה שאפשר למצוא בכל מקום סביבנו חברה, שכנה, קולגה לעבודה, ואולי אפילו את עצמנו.

מורן הראל היא אישה מצליחה, חזקה ועצמאית, שבנתה לעצמה חיים מסודרים לכאורה. אבל כמו שקורה לא פעם בחיים, דווקא כשהכול נראה יציב, מגיע הרגע שבו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים.

המשבר שמטלטל את חייה של מורן אינו רק משבר זוגי. זהו סיפור על אישה שנאלצת להסתכל במראה ולשאול את עצמה מי היא באמת, מה נשאר מהחלומות שלה, והאם אפשר להתחיל מחדש גם באמצע החיים.

מה שמייחד את הספר הוא הדרך שבה נאוה אייזנבך נוגעת בנושאים מורכבים כמו גיל המעבר, דימוי גוף, בדידות, מבלי לגלוש למקומות כבדים מדי. יש כאן כאב, יש אכזבות, אבל יש גם הרבה הומור, אירוניה עצמית ורגעים קטנים של ניצחון שמעלים חיוך.

אהבתי במיוחד את העובדה שהספר אינו מציג גיבורת-על מושלמת. מורן טועה, מתלבטת, נשברת וקמה מחדש. דווקא החולשות שלה הופכות אותה לדמות כל כך אנושית ואמינה.

הקוראת יכולה ללוות אותה במסע של גילוי עצמי, מסע שבו חדר הכושר והסקוואטים הם הרבה יותר מאימון גופני – הם סמל לבנייה מחדש של הביטחון, הכוח והאמונה בעצמה.

נאוה אייזנבך כותבת בגובה העיניים. השפה זורמת, הדיאלוגים טבעיים, והסיפור מתקדם בקצב נעים שמאפשר להתחבר לדמויות ולהרגיש חלק מהחיים שלהן.

מעבר לסיפור האישי, יש כאן גם אמירה חשובה: גיל המעבר אינו סוף הדרך, אלא לעיתים דווקא תחילתו של פרק חדש, בוגר ומשוחרר יותר.

מורן הראל, סמנכ"לית משאבי אנוש בת 45 שרגילה לשלוט ולקבל החלטות בצבעי שחור לבן, מקבלת יום אחד תמרור עצור דווקא מהגוף שלה. הוא נהיה בוגד ואכזר, ומביא אותה לסף תסכול ולספה של מטפלת אחת, עם חתול על הברכיים. היא שולחת אותה למקום האחרון שחשבה להגיע אליו ומאלצת אותה להפקיד את עצמה בידיים אחרות.

ערן גלעדי, מאמן כושר שלא מתרשם מתארים כלשהם, רואה מייד את מה שהיא מנסה להסתיר: זה לא השרירים שוויתרו, זה השריון שנסדק. מה

שמתחיל כמאבק פיזי הופך לאימון מסוג אחר לגמרי, כזה שאין בו אזור נוחות.

סטטוס, גיל, ציפיות וישור קו עם מה שמקובל חברתית, גם הם חלק מהתמונה, וככל שמתווספים לה אלמנטים, היא נהיית מסובכת עוד יותר.

האם מותר להתחיל מחדש אם חשבת שכבר סגרת את הסיפור?

בין גל חום לסקוואט הוא רומן חצוף, עכשווי ונטול עידון מיותר על גוף שמתעורר, על תשוקה שלא מבקשת אישור ועל נשים שלא מתכוונות להזיע בשקט. ספר על מה שקורה כשמשהו חי נכנס לחיים מסודרים מדי ולא מתנצל על זה.

נאוה אייזנבך, מטפלת ברפואה משלימה, מרצה וכותבת.

מלווה נשים בצמתי שינוי גופניים ורגשיים.

עבודתה משלבת ידע קליני, תנועה ותודעה.

בין גל חום לסקוואט הוא ספרה הראשון.

אם אתן מחפשות סיפור שיש בו רגש, הומור ותובנות על החיים עצמם- "בין גל חום לסקוואט" בהחלט ראוי למקום על מדף הקריאה שלכן.

לרכישת הספר:

https://pay.sumit.co.il/lo3fs7/uo3xhf/uo3xhg/payment/

ובחנויות סטימצקי וצומת ספרים.

״בין גל חום לסקוואט״ הוא רומן נשי, מצחיק, מרגש ונוגע ללב, שעוקב אחר מורן הראל , סמנכ״לית מצליחה באמצע החיים, שמתמודדת עם גוף שמשתנה, קריירה תובענית, פחדים, גיל המעבר ואהבה אחת לא צפויה שמגיעה בדיוק כשהיא כבר כמעט הפסיקה להאמין.
ספר על נשים, תשוקה, זוגיות, התחלה מחדש והאומץ לבחור בעצמך - גם כשהחיים לא הולכים לפי התוכנית. 

הספר גם מעודד וגם מעורר השראה. 

"בין גל חום לסקוואט", מאת: נאוה אייזנבך, 274 עמודים,

 הוצאת מדיה 10. 

הספר מעורר השראה. מרגש  נכנס אל הלב. 

מומלץ.

"מגזין תרבות אומנות ויופי "-מאת: שרית יוכפז

פתיחת תערוכה חדשה בבית ליבלינג: מורשת העתיד יום ה׳, 18.6, 19:30 | הכניסה חופשית . מאת: שרית יוכפז

 

פתיחת תערוכה חדשה בבית ליבלינג:

מורשת העתיד

יום ה׳, 18.6, 19:30 | הכניסה חופשית 

אוצרים: פרידריך פון בורייס, סברינה צגלה

נעילת תערוכה: 26.12.2026

מה אנחנו מותירים אחרינו לדורות הבאים? כיצד ייראה העולם שלנו כאשר ההווה יהפוך לעבר רחוק?
האדריכלות והסביבה הבנויה נושאות בחובן את הסיפורים, הערכים ואמונות של התקופה שבה נוצרו. הן משקפות תרבות, יחסי כוח וסכסוכים פוליטיים, לצד תנאים טכנולוגיים, כלכליים ואקולוגיים.
בתערוכה זו אנו מבקשים להרהר במה אנחנו מותירים אחרינו לדורות הבאים, ולכן יזמנו ניסוי מחשבתי השואל באיזה אופן משתנה תפיסתנו את ההווה, אם נדמיין את עצמינו מנקודת מבטם של בני העתיד.

בהמשך לשיח המחקרי העכשווי סביב עידן האדם (האנתרופוקן), ניסוי מחשבתי זה מבקש לבחון כיצד הפעילות האנושית מעצבת את פני כדור הארץ ומשנה אותם באופן עמוק ומתמשך: לא רק ככוח פיזי המעצב את הסביבה הבנויה, אלא גם כמנגנון תרבותי, פוליטי וחברתי, המשפיע על האופן שבו אנו מדמיינים את העתיד, מפרשים את העבר וחווים את ההווה. לאדריכלות תפקיד מרכזי בתהליך (כאחראית על כמויות אדירות של פסולת ופליטות פחמן וכתוצר של פיתוח מואץ בכלכלה ניאוליברלית)

התערוכה היא פרויקט מחקר אדריכלי קולקטיבי, המבוסס על סדרת דיאלוגים עם 28 אדריכלים ואדריכליות מקומיים, שהתבקשו לדמיין אילו מרחבים, מבנים ורעיונות ייחשבו בעתיד ל״מורשת״ של תל אביב ויפו בתקופה הנוכחית. דרך העבודות והשיחות נחשפות תפיסות עולם אישיות המבקשות למקם את האזור בתוך גיאוגרפיות ודמיונות רחבים יותר, לצד שאלות על אחריות, זיכרון ועתיד.

ההתייחסות לחללי הדירה האחורית בבית ליבלינג היא כמו לאתר ארכיאולוגי עתידי, המורכב משכבות של אכזבות, תקוות וזיכרונות. במקום תוכניות אדריכליות, מודלים והדמיות, מוצגות עבודות המציעות הסתכלות אחרת על הסיפור שתחום האדריכלות בוחר לספר על עצמו. לעיתים פיוטיות, לעיתים ביקורתיות ולעיתים מטרידות. את סיפור העבודות משתפים המציגים והמציגות בקולם שלהם.

כל אחד מחדרי הדירה עוסק בנושא אחר: היחסים בין תרבות לטבע, זהות ומיתוג לאומי וטרום לאומי, תשתיות של מודרניות וסיוטי מלחמה. במציאות של מלחמה מתמשכת, הניסיון לדמיין עתידים אפשריים ואתמולים משותפים הופך מורכב יותר ויותר, אך גם חיוני מתמיד.

התערוכה היא יוזמה של האדריכל, האוצר והסופר פרידריך פון בוריס, מחבר הספר “Architektur im Anthropozän: Eine spekulative Archäologie” (“אדריכלות באנתרופוקן: ארכיאולוגיה ספקולטיבית”), העוסק באדריכלות בעידן האנתרופוקן.

התערוכה, שממשיכה את הרעיון שפיתח פון בוריס בספר, היא חלק מפורמט בינלאומי שימשיך לערים נוספות ברחבי העולם, כדי לנסח מחדש את מורשת העתיד בעידן האדם עם קהילות אדריכליות מקומיות. היא מתקיימת בשיתוף אוניברסיטת המבורג לאמנויות.

משתתפים: רות אברהם, מוריץ אהלרט; אורן אלדר, עידית קופסקי; אור אלכסנדרוביץ'; יעקב ברוסמן ;שרון גולן; שירה גליטמן; ירמי הופמן; אלעד הורן, לב פבלוב, כריסטינה איידנזון; אלס ורבקל; אימן טבעוני;

יונתן כהן; שירה לוי-בנימיני; ויקה ליבמן, יובל אברהם; לו מוריה; יעל מוריה: סטודיו מא;

אדווה מטר; יסמינה נוסייבה; טולה עמיר; דבורה פינטו פדדה, יפעת פינקלמן; פול קרנס; אורי שלום;

הילה שמר

ממצאים מההווה - שיח מתגלגל בתערוכה ״מורשת העתיד״
יום ו׳, 19.6 | 14:00-10:00 | לרכישת כרטיסים

השיח יתקיים באנגלית בנוכחות האדריכלים המציגים ואוצרי התערוכה פרידריך פון בוריס וסברינה צגלה.

10:00 — תשתיות של מודרניות
בהשתתפות: אורן אלדר, שירה גליטמן, אלעד הורן, אלס ורבקל, יסמינה נוסייבה, עידית קופסקי, הילה שמר

11:00 — טבע או תרבות
בהשתתפות: אדווה מטר, רות אברהם, אור אלכסנדרוביץ', יעל מוריה, לו מוריה

12:00 — מיתוג לאומי מול זהות טרום לאומית
בהשתתפות: אימן טבעוני, יובל אברהם, דבורה פינטו פדדה, יפעת פינקלמן, שירה לוי-בנימיני, לב פבלוב, ויקה ליבמן, כריסטינה איידנזון, אורי שלום

13:00 — סיוטי מלחמה
בהשתתפות: שרון גולן, ירמי הופמן, יונתן כהן, טולה עמיר, פול קרנס

**כתובת: אידלסון 29, תל-אביב-יפו

**שעות פעילות: א'-ה' 8:00-19:00 | שישי 8:00-14:00 | שבת 9:00-14:00

בית ליבלינג הינו מרכז תרבות לשימור, אדריכלות ועירוניות מייסודה של עיריית תל אביב-יפו וממשלת גרמניה ומהווה חלק מבתי כיכר ביאליק.