חוויית הצפייה הגדולה ביותר בתולדות הטלוויזיה בישראל: כל המונדיאל חינם – בכאן! מאת שרית יוכפז

 

חוויית הצפייה הגדולה ביותר בתולדות הטלוויזיה בישראל:

כל המונדיאל חינם – בכאן!

39 ימים, 104 משחקים ו־48 נבחרות: מונדיאל 2026 מגיע לכאן במבצע השידורים הגדול והחדשני בתולדות התאגיד. כאן BOX תהפוך לבית החינמי של כל משחקי הטורניר, עם צפייה באיכות K4, מהפכה של פיצ’רים אינטראקטיביים וחוויית סטרימינג, שנבנתה במיוחד לאירוע – מאולפן AR מתקדם ועד סיקור 24/7 בטלוויזיה, בדיגיטל, ברדיו ובעברית ובערבית עם מספר שיא של שדרניות – כאן מביאה לצופים את המונדיאל כפי שמעולם לא נראה בארץ.

כאן, תאגיד השידור הישראלי, נערך ל-39 ימים של שיכרון חושים במבצע השידורים הארוך, המורכב והגדול בתולדותיו – שני רק להפקת הענק של האירוויזיון בת"א – מונדיאל 2026 מארה"ב, קנדה ומקסיקו:

במשך כמעט 40 יום, עם 104 משחקים של 48 נבחרות ב-16 ערים שונות, בין 11 ביוני ועד 19 ביולי 2026, ישדר כאן בכל הפלטפורמות שלו – כאן BOX, כאן 11, אפליקציית כאן, אתר כאן, כאן חדשות ברשת ב' ו"מכאן" בערבית – את טורניר הכדורגל הגדול בכל הזמנים.

כחלק ממהפכת הסטרימינג בטלוויזיה העולמית בכלל ובסיקור אירועי ספורט בפרט – כאן מתכוון לתת דגש מיוחד במהלך סיקור המונדיאל, לשירות הסטרימינג החינמי שלו, כאן BOX כך שבכל המשחקים המרכזיים ניתן יהיה לצפות בערוץ כאן 11 טלוויזיה, אבל מי שיבקש לצפות בכל המשחקים מהראשון עד האחרון, כולל משחקים שמשודרים במקביל, או כאלה שמשודרים בשעות הקטנות של הלילה – יוכל לעשות זאת בחינם באפליקציית כאן BOX לטלוויזיות החכמות ולסלולר. כאן BOX תהיה הפלטפורמה היחידה בישראל שבה ישודרו כל המשחקים בחינם באיכות K4, ללא הפסקה וללא הפרעות, עם מהפכה של מוצרים דיגיטליים שפותחו במיוחד לטורניר:

בכאן BOX תוכלו לזפזפ בין משחקים מקבילים (ויהיו לא מעט כאלה), לגלוש לאזור המונדיאל המרהיב, מהחדשנים בעולם, שהקמנו, להנות מקטעי משחק נבחרים, לשכוח את עצמכם בתוך ארכיון דיגיטלי ענק ולהאזין לפרקי פודקאסט מיוחד, שיסכמו יום-יום את הטורניר – והכל בלחיצת כפתור פשוטה ובחינם!

באולפני כאן הוקמה מערכת ויזואלית דיגיטלית ייחודית, מבוססת מציאות רבודה, בעיצובם של המעצב הישראלי הבינלאומי – ירון ישינסקי – מומחה בתחומי אפקטים חזותיים, מציאות מדומה והפקה וירטואלית, ומעצב התפאורה הוותיק אורן חנן שעיצב את אולפן המונדיאל, שתספק מעטפת גרפית ואינפורמטיבית למשחקים, ותיצור חוויית צפייה יוצאת דופן לטורניר.

במקביל לאורך כל שעות היום – בטלוויזיה, ברדיו ובדיגיטל של כאן – בעברית ובערבית – תביא משלחת השדרים והכתבים שלנו, את אחורי הקלעים של הטורניר ואת סיפורי המונדיאל שייגלשו בוודאי גם מעבר לספורט – הדרמות האנושיות שעל הדשא ומחוצה לו, הסיפורים התרבותיים, המתחים הגיאו-פוליטיים, ההשתתפות המתוחה של נבחרת איראן בטורניר, חגיגות ה-250 לעצמאות המארחת ארה"ב, ההגעה של הנשיא טראמפ אל הטורניר, המתח והאכזבה באזורי האוהדים ועוד – והכול 24/7 בזמן אמת. חטיבת ההנדסה של כאן נערכה באופן אינטנסיבי בחודשים האחרונים והקימה מרכז שידורים, תמסורת ועיבוד נתונים ענק – בישראל ובארה"ב דרכו יועבר השידור לכל מכשיר סלולארי ולכל בית בארץ.

 

בין שלל הפיצ'רים המיוחדים שיהיו זמינים למשתמשי כאן BOX:

• נגן וידאו אינטראקטיבי: בכאן BOX יסומנו אירועי מפתח כמו שערים, החמצות וכרטיסים אדומים על גבי ציר זמן, שיאפשר לצופה לחזור אליהם בקלות (לבחירת הצופים, ניתן יהיה גם להסתיר את הסימונים, כדי למנוע ספוילרים).

• ערוצי FAST ייעודיים: בכאן BOX יוקם ערוץ מונדיאל מיוחד, שישדר 24/7 רק תוכן מתוך הטורניר – מההווה ומהעבר – עשרות קלאסיקות מונדיאל מאז 1970, לצד שידורים ישירים, הילוכים חוזרים ותכנים בלעדיים ממונדיאל 2026.

• פיתוחים מתקדמים לחוויית המשתמש: לוח שידורים מתקדם, שיאפשר דפדוף וצפייה חוזרת בערוצי הלייב (גם בווידאו וגם באודיו), "זאפר" על גבי השידור החי, שומר מסך אינטראקטיבי, מערכת פרומואים מתקדמת ב-VOD, אזור מוזיקה עשיר ונגן אודיו מודרני.

• אופציה לצפייה ללא שדר: פיצ'ר ייחודי לכאן BOX, שיאפשר לעבור לפיד-נקי שיעביר בשידור חי את קולות האצטדיון והקהל בלבד ללא קולות השדרנים והפרשנים.

באתר ואפליקציית כאן ייפתח מתחם מונדיאל מרכזי – kan.org.il/lobby/worldcup202 , שירכז את כל המידע הרלוונטי לצופים תחת קורת גג אחת

• עמודי משחק מתקדמים: העמודים ילוו את הצופים לפני, במהלך ולאחר המשחק. בעמודים יעלו בזמן אמת קליפים מהמשחק, סטטיסטיקות, סיקור מהלך-אחר-מהלך, הרכבים וטבלאות מתעדכנות. דוגמה לעמוד משחק זמינה בכתובת: https://www.kan.org.il/content/worldcup/classics/argvsfra/. 

• סטוריז, רילז ותכני וידאו קצרים: תכנים שמותאמים במיוחד לקהל צעיר ולצפייה אנכית בנייד יופיעו באתר ובאפליקציה, וכתוצאה ראשונה במנוע החיפוש של Google, כולל סקרים אינטראקטיביים וגישה מהירה לתקצירים, ישירות מתוצאות החיפוש:
   https://www.kan.org.il/wc/classics/#blaze/story/69e0ec394d22fce14b1a9966 

• ספריית וידאו חכמה ונתוני שחקנים: אזור סטטיסטיקות מורחב, שיציג את מלכי השערים, הבישולים והכרטיסים, לצד ספריית VOD ענקית, שבה יהיו המשחקים והתקצירים זמינים עד חודש לאחר הגמר. 

• ארכיון המונדיאל: פרויקט ארכיון המונדיאל זמין כבר כעת לצפייה עם 35 משחקי עבר אגדיים, שנבחרו על ידי צופי כאן, ופורקו למאות קטעים בכתובת:  https://www.kan.org.il/wc/classics/.

• סנכרון ליומן האישי: הגולשים יוכלו להוריד את לוח משחקי מונדיאל 2026 המלא ישירות ליומן האישי שלהם בטלפון הנייד דרך הקישור: kan.org.il/content/kan/worldcup2026/1033963.

כאן יישלח לסיקור משחקי המונדיאל את טובי הכתבים, השדרים והשדרניות, הפרשנים והפרשניות: את משחק הפתיחה בין מקסיקו לדרום אפריקה ישדר יורם ארבל, בכיר שדרני הספורט בישראל, שזה לו המונדיאל השביעי בקריירה. ארבל "יסגור מעגל" מרגש עם חזרתו לאצטדיון האצטקה, שם שידר לפני 40 שנה, את משחק "יד האלוהים" של מראדונה, שנכנס לספר הזהב של הכדורגל העולמי בכלל והמונדיאל בפרט.

את השידורים יוביל מהאולפן המרכזי בישראל טל ברמן, מגיש המהדורה המרכזית ב"כאן חדשות" יחד עם עמית לוינטל, כשלצידם נבחרת פרשנים, מומחים ואורחים שתכלול את בכירי מאמני הכדורגל בישראל ושחקנים פעילים מובילים.

מהמגרשים ישדרו בכירי שדרני הספורט בישראל – יהונתן כהן – שישדר לראשונה בחייו גם את הגמר הגדול, מגיש "חדשות הלילה" בכאן חדשות – שרון דוידוביץ', לירן שכנר, נדב יעקובי, דור הופמן, עמיחי שפיגלר, ליאן וילדאו, מוטי איוניר, אסף כהן, גילי ורמוט, אורי אוזן, אשרת עיני, בירם כיאל, איתי שכטר, שרון ניסים, דקל קינן, בן שהר, אורן יוסיפוביץ', מאור מליקסון, אורי לוי, ניר קפלן, הדר יעקובי, שני בלאט, עידו גור ונאדין אבו לבן ועל הסיקור בדיגיטל ובסושיאל יהיו אחראיות נשות "כאן דיגיטל" – רותם אחיהון ותימור אלמלח וכוכבת כאן חינוכית, עמית מזרחי.

שידורי המונדיאל בכאן יכללו סיקור חדשותי מקיף מהשטח של כאן חדשות – בדיגיטל, בטלוויזיה וברדיו – עם הכתבים אורלי אלקלעי, איציק זוארץ, יואב זהבי ואנה פינס.

חגיגת המונדיאל תהיה זמינה גם לצופי ומאזיני "מכאן", שידורי התאגיד בשפה הערבית, עם שידור של עשרות משחקים בטלוויזיה, ברדיו ובאתר – את השידורים בערבית יוביל ראש דסק הספורט ברדיו מכאן, מוחמד שיח' ח'ליל.

במסגרת שידורי המונדיאל, ישיק כאן גם פודקאסט חדש, שילווה את כל ימי המשחקים: את ההסכת יגישו תומר עובדיה ולידור אדמוני, שישוחחו מידי יום עם שדרני כאן מהשטח, עם אוהדים ואנשי ספורט, תוך הצגת רגעי השיא של משחקי הלילה. בנוסף, השחקן והיוצר דניאל גד יציג בכל בוקר סיכום כל אירועי הלילה בזמן שישנתם.

ב"כאן הסכתים" יעלו פרקים מיוחדים של "חיות כיס" ו"שיר אחד" לרגל המונדיאל, כמו גם את ההסכת המיוחד "שער" של אורי לוי, שמביא את 12 הסיפורים הגדולים ביותר בכל הזמנים של המונדיאל.

חטיבת ההנדסה של כאן נערכה במשך חודשים ארוכים להקמת אחד ממבצעי השידור המורכבים והרחבים בתולדות התאגיד. לצורך הטורניר הוקם מערך שידור, תמסורת, קליטה, עיבוד ובקרה מתקדם בישראל ובארה"ב, שיאפשר העברת תכנים בזמן אמת לכלל פלטפורמות התאגיד. מרכז תקשורת ובקרה ייעודי יקלוט, ינהל וינתח עד 18 אפיקי שידור במקביל, במטרה לאפשר מיצוי תוכן מקסימלי מכל אירועי הטורניר. המערכת תספק גישה רציפה למקורות השידור מהמגרשים, למסיבות עיתונאים, לאזורי האוהדים ולמוקדי הפעילות השונים, ותאפשר הפקת תכנים בזמן אמת עבור כלל פלטפורמות התאגיד.

 

במגרשים המרכזיים יופעלו עמדות שידור משולבות, שיאפשרו תקשורת דו-כיוונית רציפה בין צוותי השטח לבין האולפנים, חדרי החדשות ומרכזי ההפקה בישראל. מערך זה יאפשר שילוב מיידי של כתבים, שדרנים ופרשנים בשידורים החיים לאורך כל שעות היממה. לצד זאת, תאפשר התשתית החדשה שידורי 4K באיכות גבוהה. 

 

גולן יוכפז, מנכ״ל כאן תאגיד השידור הישראלי: "תאגיד השידור הציבורי הוא המקום הטבעי לשידורי ספורט בחינם – עבור כל עם ישראל, ואני מקווה שבעתיד הקרוב נוכל להביא לצופינו עוד מפעלי ספורט מרכזיים כאלה. מונדיאל 2026 בכאן יביא איתו חווית גלישה וצפייה בלתי נשכחת –  עם מהפכה של ממש בשידור סטרימינג באיכות הגבוהה ביותר עם חוויית משתמש יוצאת דופן, פיצ'רים ומוצרים דיגיטליים – מהחדשניים ביותר בשוק. אנחנו מתרגשים לקראת האירוע הענק הזה – מהגדולים ביותר שהפיק התאגיד מיום הקמתו".

קובי נוסבאום, מנהל הפרויקט והמפיק הראשי של שידורי המונדיאל, כאן ספורט: "כדורגל הוא כבר מזמן לא רק משחק. הוא מפגש פסגה של תרבות, תקשורת, כלכלה וזהות לאומית. המונדיאל הוא נקודת השיא שבה הכל מתנקז לאירוע אחד שמחזיק עולם שלם מרותק, עם עוצמה והתרגשות שאין להן תחליף. עבורנו, פרויקט שידור המונדיאל הוא הרבה מעבר להפקה טלוויזיונית מורכבת. זוהי שליחות ואחריות לאומית. התפקיד שלנו הוא לא רק לשדר כדורגל, אלא לייצר חוויה טוטאלית, כזו שתביא לכל בית בישראל את המתח, הדרמה והקצב של אירוע הספורט הגדול בתבל. אנחנו נרגשים, מוכנים וכבר לא יכולים לחכות".

זיוית דוידוביץ', מ״מ סמנכ״ל הטלוויזיה בכאן: אני מבקשת גם להודות לכל אנשי כאן שעובדים על המונדיאל כבר תקופה ארוכה. למעשה, אין כמעט אגף בכאן שהמונדיאל אינו חלק מעבודתו. ההישג הזה הוא תוצאה של עבודה מקצועית, מסורה ומשותפת של אנשים רבים שפועלים מאחורי הקלעים כדי להביא את הטורניר הגדול בעולם אל כלל הציבור בישראל באיכות הטובה ביותר והייחודית לכאן.

שי לוי, סמנכ"ל ההנדסה בכאן: "מונדיאל 2026 מציב בפני התאגיד אתגר הנדסי חסר תקדים. הקמנו מערך קליטה, תמסורת, בקרה והפצה מתקדם בישראל ובארה"ב, הכולל ניהול של עד 18 אפיקי שידור במקביל, עמדות שידור מהמגרשים וחדר בקרה מרכזי שינהל את כלל המבצע בזמן אמת. המטרה שלנו היא לאפשר מיצוי מלא של התוכן מכל מוקדי האירוע ולהביא לצופי כאן חוויית צפייה יציבה, חדשנית ואיכותית בכל פלטפורמה ובכל מקום".

צילום אורן גפן

בין מדע לרוח ראיון עם יצחק מרקסמר, סופר ומדען, על ספרו "המציאות היהודית כהוויתה" -ספרי צמרת.מאת: שרית יוכפז

 

בין מדע לרוח

ראיון עם יצחק מרקסמר, סופר ומדען, על ספרו "המציאות היהודית כהוויתה" (ספרי צמרת)

ילדות בחיפה: בין ספרים לתקליטי וויניל

יצחק מרקסמר נולד וגדל בחיפה, בן יחיד להוריו, בשכונת כרמל צרפתי. את שנות בית הספר היסודי עשה בטשרניחובסקי, ובהמשך עבר ללאו באק לחטיבת הביניים ולתיכון. הבית שבו גדל היה בית של למדנות: אמו, בעלת תואר ראשון בערבית ומדעי המדינה, לימדה ערבית בבית הספר שיפמן בטירת כרמל, ואביו ז"ל, שסיים דוקטורט בכימיה בטכניון, שימש סגן מנהל, ראש חטיבה טכנולוגית ומורה לפיזיקה וכימיה בבית הספר רודמן בקריית ים.

"הדגש בבית היה על השכלה רחבה מדעים לצד אומנות", הוא מספר. אביו היה חובב מושבע של מוזיקה קלאסית, ואחד הזיכרונות המוקדמים של מרקסמר הוא מוזיקת הבארוק, באך, הנדל, פרסל ,שהייתה מתנגנת בסלון בסופי השבוע. מדפי הספרים העמוסים ותקליטי הוויניל שאפיינו את שנות השמונים היוו חלק בלתי נפרד מהאווירה. הספרייה הפרטית של המשפחה נחשבה לשנייה בגודלה בחיפה עבור בית פרטי, ומצב זה נשמר גם לאחר שעברו לשכונת רוממה הישנה.

פיזיקה בטכניון וצבא: הכתיבה מתחילה לנבוט

עם הגיעו לתיכון בחר מרקסמר במגמה הריאלית, בכוונה לפנות למדעים גם בהמשך. לאחר הבגרות נרשם למסלול העתודה האקדמית והחל לימודי תואר ראשון בפקולטה לפיזיקה בטכניון. הלימודים לא היו קלים כל מי שעבר את המסלול הטכניוני מכיר את הדרישות הכרוכות בו אך נחישות והתמדה הניבו את פירותיהם. במקביל ידע לשמור על מרחב לחיים אישיים ואף לזוגיות, כדי לאזן את הלחץ.

עם סיום הלימודים התגייס לחיל האוויר ושובץ ביחידת המטאורולוגיה, יחידת חיזוי. תפקידה היה ללוות את מטוסי ומסוקי הקרב למבצעים ולגיחות, ולספק לטייסים מידע מדויק על תנאי מזג האוויר, בדגש על סכנות כגון ערפל, גזירות רוח ומייקרוברסט. במסגרת שנת הקבע שחתם עליה, כתב ספר עבור גף החיזוי שנכנס להכשרת החזאים והמטאורולוגים של החיל, וזכה להערכה רבה מצד מפקדים וחיילים כאחד. את שירותו סיים בדרגת קצין אקדמי בכיר.

כשמדובר על ראשית דרכו ככותב, מרקסמר מחייך ומספר אנקדוטה מהילדות: בגיל שמונה ניסה לכתוב מעין אנציקלופדיה, בהשראת "דע את העולם" שהייתה נפוצה בשנות השמונים. הוא היה יושב עם אמו על טקסטים מהאנציקלופדיה המקורית ומנסה לחקות את סגנון הכתיבה, כותב "ערכים" משלו. אותם דפים שרדו בחדרו עד שנות העשרים שלו. "כנראה שהייתה במעשה הילדותי הזה רוח נבואית לגבי מה שעתיד לבוא", הוא אומר בחיוך.

שני תארים נוספים וספר שתורגם לשמונה שפות

במהלך השירות הצבאי החל מרקסמר את לימודי התואר השני, הפעם באוניברסיטת תל אביב. בחר בגיאופיזיקה, ועיקר הלימודים עסק בדינמיקה המורכבת של האטמוספרה, בדגש על גלי רוסבי, המניעים את מערכות מזג האוויר סביב הגלובוס. לאחר מכן חזר לטכניון ללימודי דוקטורט, הפעם עם אוריינטציה הנדסית שינוי מכוון לאחר שני תארים בעלי גוון תיאורטי מובהק. נושא הדוקטורט היה חקירת ההשפעה ההדדית בין ארובת שרב לסביבתה, מתקן תיאורטי להפקת אנרגיה מאוויר יבש ומים.

חשיבות המחקר ואיכות הכתיבה הובילו להחלטה להפוך את עבודת הדוקטורט לספר שיצא בהוצאה בינלאומית. הספר עורר עניין רב ותורגם לשמונה שפות. "אני רואה בזה אחד מהישגיי המשמעותיים עד היום", הוא אומר.

יזמות ירוקה: מהמחקר אל השוק

לאחר סיום הדוקטורט החל ללמד במוסדות אקדמיים שונים, וכך הוא ממשיך עד היום. במקביל פיתח רעיון לטכנולוגיית קירור ירוקה שאינה מבוססת על גז מקרר תעשייתי, הגז הפוגע בשכבת האוזון ואחראי במידה רבה לאפקט החממה, אלא על אוויר ומים בלבד, תוך ניצול אפקט פיזיקלי המתרחש כשהם עוברים דרך צינור ונטורי במהירות גבוהה.

בשנים שחלפו רשם שני פטנטים על הטכנולוגיה במספר מדינות, הגיע עם הרעיון לתוכנית הכרישים והקים חברה בשם Ventvia. החברה פיתחה מוצרראשון מסוגו בעולם לקירור בריכות המשמשות לגידולים הידרופוניים. המתקן נבדק במספר חממות גידול והוכח כבעל יכולת תחרות ממשית מול מערכות מיזוג אוויר, צ'ילרים ומגדלי קירור קונבנציונליים. כיום הוא נמצא בשלבי גיבוש לקראת הוצאת ספר על הדרך היזמית שעבר, שיראה אור בחו"ל.

"המציאות היהודית כהוויתה": מדע פוגש מסורת

לצד הקריירה המדעית והיזמית, שמרה שאלות שלמות בתוך מרקסמר על עניינים אחרים לגמרי. שנים רבות הוא נשא בתוכו התעניינות עמוקה בשאלות הנוגעות ליסודות האמונה היהודית. בשלב מסוים החליט לבחון את הדברים מקרוב: לברר לעצמו האם ישנה אמת בתפיסת היהדות האורתודוקסית, ואולי החילונים מפספסים דבר מה רציני ועמוק מתוך חוסר היכרות עם התחום. לשם כך לקח על עצמו משימה של לימוד רציני במסגרת ישיבות ליטאיות, לצד לימודי התארים השני והשלישי.

הרעיון המרכזי שפיתח בספר הוא תהליך ניתוח אקסיומטי-דדוקטיבי: הגדרה מדויקת של אקסיומות התפיסה והמסורת היהודית, ויציאה מהן אל בחינה של סוגיות מפתח ספציפיות בעולם ההלכתי-דתי. מהכלל אל הפרט ומשם למסקנות מרחיקות לכת לגבי האמת שמאחורי התפיסה היהודית. "חידוש זה", הוא מסביר, "לא מופיע באופן קוהרנטי בספרות ההגות והמחשבה היהודית עד כה. הוא מאפשר לנהל שיח של ממש עם תפיסה שיכולת הייצוג הכמעט אקרובטית שלה מותירה כל ניסיון חיצוני לערער עליה כחסר סיכוי. אני יוצא מתוך הנחות היסוד שלה, ולא מבחוץ."

אך הספר אינו עוסק רק בתיאולוגיה. מרקסמר רואה בו גם מחויבות אזרחית. "בשנים האחרונות החלתי לחוש שעלי לפעול, בדרכי הצנועה נגד בעיות יסוד הנוגעות לחברה הישראלית", הוא אומר. שאלות של דת ומדינה, יחסי חילונים ודתיים, הסכסוך עם העולם הערבי, והתעצמות מה שנהוג לכנות עליונות יהודית שהחריפה מאוד מאז טבח השביעי באוקטובר, כולן נוגעות, לתפיסתו, במקור אחד: פרשנות שגויה של המסורת היהודית. "אם לא נטפל בכך, הבעיות ילכו ויחמירו עד שיסכנו את קיומנו כחברה ומדינה מודרנית."

לאיזה קורא מיועד הספר?

מרקסמר שואף שהספר ידבר אל קהלים שונים. הוא יעניין, לדעתו, את מי שבקיא בעולם המסורת היהודית, אך בה בעת נכתב כך שגם מי שאינו מכיר את התחום לעומקו יוכל להבין וללמוד. "הספר מציב אתגר אינטלקטואלי ואני מעז לומר אף אתגר אמוני עבור הקורא הדתי הממוצע ואפילו עבור המשכיל שבהם. האקסיומות שבפתיחתו אינן טריוויאליות ממבט ראשון; הן מחייבות חשיבה והעמקה. תקוותי שהקורא יצא למסע מרתק שיישאר איתו זמן רב לאחר שיסגור את הספר."

מבט קדימה

כשמבקשים ממרקסמר לתאר את נקודתו בחיים כיום, הוא נשמע מרוצה. משפחה יציבה ואוהבת שתומכת ומלווה אותו; עבודה שהוא אוהב הן כמרצה, הן כיזם טכנולוגי. בנוסף לספר על הדרך היזמית שהוא מגבש לפרסום בחו"ל, בזמנו הפנוי המועט מאוד, כדבריו, הוא מוצא את עצמו מתעניין יותר ויותר בהתפתחות המדע בראי ההיסטוריה: בגישות הטוענות שהמדע אינו מתפתח בקו ישר ורציף, אלא בתנועה מעגלית של האצה ונסיגה לאורך לפחות אלפיים וחמש מאות השנים האחרונות. "מי יודע", הוא אומר, "אולי יום אחד אחליט לצלול לתוך מחקר עומק בתחום הזה ולתרום גם שם מחדוות הכתיבה שלי."

יצחק מרקסמר, "המציאות היהודית כהוויתה" – הוצאת ספרי צמרת

https://www.netbook.co.il/B