רמי אטר – ברזלים מהמלחמה
את הברזלים הראשונים ליצירות הברזל שלו הביא הפסל רמי אטר מפיצוצים שפוצץ כקצין בהנדסה קרבית. מאז, נקשר לחומר הקשה הזה.
אטר
היה עסוק בעבודה על מיצב בסדרה "סף
הכאוס"
כשהגיע
ה 7.10
ואיתו
הדאגה הרבה לדוד ולבן הדוד הקרובים של
רעייתו מיכל,
דוד
וטל שלו ז"ל,
ששהו
בבית משפחת שלו בניר עוז,
אשר
הוכרזו כחללים רק לאחר חודש.
ההשפעה
החזקה של האירוע,
הזוועה,
האובדן
טלטלו אותו,
הוא
עזב את התערוכה עליה עבד ומצא עצמו יוצר
פסלים של בתים שרופים תחת הכותרת "בית
ילדים".
אטר
יצא מגדרו ומאזור הנוחות וארגן תערוכת
פיסול קבוצתית "תכף
נשוב…"
באמצעותה
גייס מאות אלפיי שקלים למען שיקום קיבוץ
ניר עוז.
את
התערוכה יזם והקים עם האוצרת מיכל חסון
גלייזר,
והשתתפו
בה עשרות פסלים בהם אתי אברגי'ל,
אייל
אסולין ,דוד
גרשטיין,
מיכל
כרמון,
רונן
שהרבני,
טל
שושן ועוד.
בעוד
הסדרה הזאת מכה גלים והזמנות בעולם (מתוכנן
אירוע בפאריז,
אחד
הפסלים בדרכו לניו-יורק),
שוב
קרא לו הכאוס ואטר חזר אל המיצב כאדם אחר,
רמי
אטר של אחרי ה 7.10.
כך
נולד המיצב חדש "מסוף
העולם ועד סופו".
המיצב
יוצג בבית האמנים בת"א
בין ה 10.4
ל
3.5
אטר
מקווה למכור את המיצב לגורם עסקי,
כשכל
הרווחים יופנו לשיקום ניר עוז,
שזקוק
לעוד הרבה מאוד כספים.
רמי
אטר /
מסוף
העולם ועד סופו
מיצב
פיסול מתוך הסדרה "סף
הכאוס"
אוצרת:
דניאלה
שלו.
בית
האמנים ת"א,
אלחריזי
9
פתיחה:
10/4/25 19:00 נעילה
3/5/25
שעות
פתיחה א’ – סגור,
ב’-ה‘
10:00
– 13:00, ב’-ה‘
16:00
– 18:00, ו’
10:00
– 13:00 , שבת
11:00
– 14:00
"בְּשָׁעָה
שֶׁ[...]
זוֹכֵר
אֶת בָּנָיו,
שֶׁשְּׁרוּיִים
בְּצַעַר בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם,
מוֹרִיד
שְׁתֵּי
דְמָעוֹת
לַיָּם הַגָּדוֹל,
וְקוֹלוֹ
נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ,
וְזוֹהִי
רְעִידַת הָאֲדָמָה",
תלמוד
בבלי,
ברכות
נט א
חלל אחד ובתוכו שני כדורים. אחד גדול, בסיסו חלוד והוא ממלא כמעט את כל החלל והשני קטן וסמוך לצידו. שני הכדורים יוצרים נוכחות מוצקה של חומר גולמי, מסה כבדה ומכבידה. גם האוויר שבין מוטות הברזל לא מקל את תחושת המחנק.
בראשיתו של מיצב זה, אי שם סביב ניסיון ההפיכה המשפטית, ביקש רמי אטר לבטא את התחושה של היות על הסף, בפתחו של כאוס נורא. אירועי אוקטובר 2023 והמלחמה שבעקבותיהם, החטופים והקורבנות, האובדן והשכול הלאומי יצרו תפנית בעבודה. "זה לא הסף", הוא אומר בכאב "אנחנו כבר עמוק בתוך הכאוס".
שני כדורי הברזל שהוא יצר נעשו בתהליך ממושך של חיתוך ועיצוב, חיבור ושיוף, הברגה וליטוש ידניים. עיצובם גס, והם מטים ליפול, מאיימים להתפרק. אם לרגע נדמה שהם דגמים של כדור הארץ וכוכב לכת שנצמד אליו, עד מהרה מתברר שהמיצב הזה אינו מסתובב על ציר ואינו מדמה את תנועת גרמי השמיים. הכדורים של רמי אטר מייצרים תחושה של תקיעוּת ואין מוצא, כאילו בוקע מהם איזשהו קול שאינו נשמע.
הקו הכחול המקווקו, שצויר על קירות החדר בידיה של עדי ט. הופמן, ממסגר את החלל. הוא מדגיש את תחושת השבר הגדול ובה בעת מעלה את האפשרות שיום יבוא והקו השבור יהיה שלם.
אטר
מפסל בברזל,
פעמים
רבות עם נגיעות פליז,
ומשתמש
בטכניקות עבודה בחום ומיזוג חומרים שפיתח
בעצמו לעיצוב מירקם וצבע,
ובכך
מוסיף רבדים ליצירתו מעבר להיבט
הצורני.
אָטֵר
התמחה בפיסול בברזל בסדנתו של האמן רמי
רודיך בגבעתיים,
בה
הוא ממשיך ליצור גם כיום.
עבודותיו
ותערוכותיו הוצגו בחללים שונים;
מוזיאונים
(מוסקבה,
ירושלים),
בתי
אמנים (תל
אביב,
ראשון
לציון,
חיפה),
גלריות
עירוניות (גבעתיים,
פתח
תקווה),
גלריות
מסחריות (פריז,
ניו
יורק,
מינכן)
ועוד.
מתוך הטקסט האוצרותי מאת דניאלה שלו (טקסט האוצרת המלא)
לתמונות
קרדיטו:
רמי
אטר לאתר
האמן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה