„תשוקה ומוות 65667” -כתב: צביקה ניר הוצאת הקיבוץ המאוחד מומלץ . מאת: שרית יוכפז

• תקציר
• קשר מפתיע נוצר בין שני נוכחים בלוויה: במאי-מחזאי ידוע, ששנות פעילות רבות מאחוריו, ואישה חידתית הצעירה ממנו בשנים רבות. באופן מסתורי-כמעט מושכת האישה את הבמאי לביתה, ושם, על אחד הקירות, נגלית לו תמונת אישה. האישה מוכרת לו. 
• 
  
• תמונת האישה שעל הקיר היא המפתח לסיפור כולו, אבל היא טומנת בחובה תמונה נוספת – תמונתו של הבמאי עצמו, שהייתה תלויה על קיר אחר בבית אחר. 
• 
  
• אט-אט פורשת האישה הצעירה את הסיפור, סיפור הקשור בעברו של הבמאי ובלילה סוחף אחד, בג'יפ צבאי. הסיפור, שהודחק בזיכרונו של הבמאי, ורק עתה הוא שב ועולה, מקבל חיים חדשים בשעה שהוא מסופר מפיה של האישה הצעירה. בדיאלוג הזהיר שנרקם בין השניים, כשיחה הנעה בין שתיקה לדיבור, עולות שאלות על חיים שכבר נחוו ועל כאלה שעוד אפשר לחיותם, על כתיבת הסיפורים של חיינו. 
• זהו סיפור על תשוקה ועל מוות, סיפור שכמו מבקש לא להיקבר עם המתים. כדברי הסופר האמריקני ויליאם פוקנר בספרו "רקוויאם לנזירה": "העבר לעולם איננו מת. הוא אפילו לא עבר."
• 
  
• צביקה ניר הוא סופר ומשורר, מכהן בשנים האחרונות כיו"ר אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל. ספריו הקודמים: אלוהי התשוקות הבוערות, אמת, אוטהון, 
• 
  
• זמן הלב, היד שהוציאה אותי להורג (כולם בהוצאת הקיבוץ המאוחד).
• 
  
• 

               מימין צביקה ניר עם יוסי אבני צילום ארנסט ארנוב

         תשוקה ומוות 65667 – כשאהבה, זיכרון וסודות נפגשים

מאת צביקה ניר | הוצאת הקיבוץ המאוחד

יש ספרים שקוראים אותם, ויש ספרים שממשיכים ללכת איתנו גם אחרי שסגרנו את הכריכה. „תשוקה ומוות 65667” מאת צביקה ניר הוא ספר מן הסוג השני – סיפור שמחבר בין תשוקה, אהבה, זיכרונות, אובדן וסודות מן העבר, ומזמין את הקורא להתבונן בשאלות הגדולות שמלוות את חיינו.

במרכז העלילה נרקם קשר מסתורי בין שני אנשים שונים מאוד זה מזה: במאי־מחזאי מוכר, שכבר צבר שנים רבות של פעילות מאחוריו, ואישה הצעירה ממנו בשנים רבות. מפגש שנראה לכאורה מקרי הולך ונעשה משמעותי, והעבר מתחיל לחלחל אל ההווה.

האישה מגלה תמונה מוכרת בביתה – תמונה של אישה שהבמאי מכיר. מכאן מתחילה להיפתח שרשרת של זיכרונות, שאלות ותעלומות. סיפור מן העבר, הקשור לבמאי ולבילוי עם סוחר אחד, חוזר לתודעה ומקבל חיים חדשים. הסיפור הופך למסע בין זיכרון למציאות, בין מה שאנחנו רוצים לזכור לבין מה שאולי היינו מעדיפים להשאיר מאחור.

אחד הדברים היפים בספר הוא האופן שבו צביקה ניר משתמש באהבה ובתשוקה לא רק כסיפור רומנטי, אלא ככוח שמניע את הדמויות ומחזיר אותן אל מקומות עמוקים בנפש. לצד התשוקה קיימת גם תחושת המוות והאובדן – אבל דווקא מתוך המפגש הזה נולדת מחשבה על החיים, על הבחירות שלנו ועל הסיפורים שאנחנו משאירים אחרינו.

הספר מעורר גם מחשבה על עצם הכתיבה. יש בו עיסוק בזיכרונות של אנשים שכבר אינם איתנו ובשאלה האם באמצעות סיפור אפשר להחזיר לרגע לחיים אנשים, רגעים ואהבות שכבר חלפו.

           הביקורת שלי

„תשוקה ומוות 65667” הוא ספר מסקרן, אפוף מסתורין ורגש, שמצליח לשלב בין עלילה לבין שאלות אנושיות עמוקות. צביקה ניר כותב על אנשים עם מטען רגשי, על יחסים בין גבר לאישה, על סודות ועל הכוח שיש לעבר על ההווה.

אהבתי במיוחד את התחושה שהקורא אינו מקבל הכול מיד. הסיפור גורם לנו להמשיך לקרוא ולשאול: מה באמת קרה? מה מסתתר מאחורי הזיכרונות? והאם אפשר אי פעם לברוח מהעבר?

זהו ספר שמדבר על תשוקה, אבל גם על הזמן שחולף; על מוות, אבל בעיקר על החיים; ועל הזיכרון האנושי – אותו כוח שמסוגל להכאיב לנו, אבל גם לשמר אנשים ורגעים יקרים.

צביקה ניר מצליח ליצור סיפור שמותיר אחריו מחשבה ותחושה, ולא מסתיים ברגע שמגיעים לעמוד האחרון.

📖 -„תשוקה ומוות 65667”
✍️- צביקה ניר
🏛️ -הוצאת הקיבוץ המאוחד

המלצה שלי: ספר למי שאוהב סיפורים שיש בהם מסתורין, יחסים בין בני אדם, אהבה, זיכרונות וסודות מן העבר – ובעיקר למי שאוהב לסיים ספר ולהמשיך לחשוב עליו.

מומלץ אהבתי.

שרית יוכפז

מגזין תרבות ואומנות ויופי -שרית יוכפז