תכירו את סיפורה של יוספה ועוד אלפי ילדים שקופים כמוה, שגדלים בחצר האחורית של מדינת ישראל ולאף אחד לא מספיק אכפת!!!
סיפור יוצא דופן על נערה שמגיל צעיר חוותה את הצד הקשה של החיים: בית אלים, מעבר בין דירות, מוות של האם שעלתה באש למול עיניה, בתי אומנה אלימים, הטרדות מיניות במשפחה ונישואים כושלים בגיל צעיר. כיום, לאחר שהצליחה להשתקם, והחליפה את שמה לארי-אל, היא חושפת בספרה את החיים כילדי אומנה, הגדלים בחצר האחורית של מדינת ישראל וקוראת לאנשי המקצוע והרווחה לקרוא את הספר ולהושיט יד לעזרת "הילדים השקופים". ילדים שנשלחו לפנימיות ובתי אומנה ונשארו מצולקים גם בחייהם הבוגרים.
ארי-אל לביא (43, נשואה+2, בעלת מכון קוסמטי, מזכרת בתיה) נולדה לחיים של קושי, אלימות ומחסור. כבר כילדה שנולדה למשפחה הודית צעירה שהתגוררה זמן קצר בקריית שמונה, חוותה אלימות שהופנתה כלפי אמה. בעקבות היחסים שהלכו והתדרדרו המשפחה החלה לנדוד בין בתי הסבא והסבתא עד שהוריה של יוספה התגרשו.
הסבתא , אביגייל, דמות דומיננטית וחשובה בספר, דחקה באם להתחתן מחדש כדי שהגירושים לא יטילו עליה קלון ושכנעה את בתה להתחתן מחדש עם אלמן בן 50 +5. באותם הימים היתה אמה רק בת 23 עם 3 ילדים קטנטנים ועם השמע הבשורה על השידוך נפטר סב המשפחה מדום לב והמשפחה, בהרכב מלא, עברה להתגורר ברמלה עם האבא החורג וחמשת ילדיו. גם היחסים הללו עלו מהר מאוד על שרטון ובבית נשמעו באופן קבוע צעקות, טונים צרמים ואפילו יריות של אקדח. יוספה הקטנה ושני אחיה סבלו ממציאות קשה של מריבות והטרדות מיניות, רק הפעם מצד ילדיו הגדולים (האחים החורגים) של אביהם החדש.
בוקר אחד בגיל 7 מתעוררת יוספה משנת צהרים כדי לגלות את אמה עולה בלהבות באמצע הבית. ביחד עם סבתה ניסתה יוספה לכבות את האש ולהזעיק עזרה, אך הבית היה נעול והשתיים צעקו מהחלונות שיקראו לעזרה. אחרי שבוע בבית חולים אמה נפטרה מפצעיה.
עם מותה של אם המשפחה עברו 3 הילדים להתגורר אצל אחותה של הסבתא ושירותי הרווחה נכנסו לתמונה. שלושת האחים הועברו יחדיו למשפחת אומנה של ויצו בהרצליה, פרויקט של בתי אומנה בלב העיר הרצליה שכל מה שנים התחלפו שם המשפחות ורק ילדי האומנה נשארו כדרך קבע. בבית האומנה הוכרחו יוספה ואחיה לשטוף את הבית ב-6 בבוקר לפני בית הספר, הורשו להתקלח רק פעם אחת בשבוע, לא הורשו להביא חברים ונכפו ללכת לישון בשעה 19:30 - גם כשיוספה כבר התקרבה לגיל ההתבגרות. "כשקיבלתי מחזור בפעם הראשונה אני זוכרת שנתנו לי צמר גפן", משחזרת הסופרת.
עם השנים משפחות האומנה התחלפו והילדים נשארו באותו הבית. כשיוספה בגיל 14 הגיעה משפחה חדשה עם הבטחות לחיים טובים, מצד אחד הם הורשו להביא חברים וסיימו עם עוצר השינה הכפוי, אך מצד שני החלו לקבל מכות – בעיקר אחיה הקטנים. יוספה, גיבורת הסיפור, מחליטה לא לשתוק ומדווחת על ההתעללות במשטרה. התלונה מסתיימת בכך שיוספה מועזבת מהבית וחוזרת לבית סבתה ונאלצת לנטוש את שני אחיה, ששמרה עליהם מכל משמר. אחרי שנה בדיוק הנהלת ויצו מבינה שעשתה טעות ומרחיקה את המשפחה האלימה מבית האומנה.
המשפחה השלישית שמגיעה לבית, כבר משנה את כל החוקים ושולחת את שני אחיה של יוספה לפנימייה. יוספה, שכבר החלה ללמוד בתיכון וויצו צרפת שם השתלבה היטב בלימודים, מחליטה להישאר בתיכון ולהמשיך ולהתגורר את סבתה. בינתיים מתחילים לזרום סיפורי זוועות מאחיה בפנימייה, סיפורי על ילדה שעברה אונס ועל הטרדות מיניות "הם חזרו משם אחרים ומאז לא חזרו עוד לעצמם", היא משחזרת.
בגיל 18, יוספה מסיימת תיכון ולמרות שהיא נמצאת בזוגיות לא בריאה היא מחליטה להתחתן ופה נגמר הספר.
בנקודה זו מסתיים סיפורה הכתוב של יוספה הגיבורה, אך ארי-אל ממשיכה במסעה, כשעד מהרה היא מגלה שהחליפה כלא בכלא חדש. במקום להתמחות בבישול, כפי שחלמה, היא נכנסת להריון בגיל צעיר, הנישואים מתפרקים והיא נשארת עם הפחד לסיים את חייה כמו אמה. לאחר הגירושים היא עוברת לעבוד בעולמות הביוטי והטיפוח, מתחילה לפתח קריירה משלה ובהמשך מתחתנת מחדש, מביאה ילד נוסף ופותחת מכון קוסמטי על שמה.
כיום היא סופרת ומרצה, שמבקשת לספר בקול את סיפורים של "הילדים השקופים", כאלו שעברו בתי אומנה ופנימיות , מתוך רצון לעזור להם להשתקם. "חשוב לי שכל בעלי התפקידים שיש להם חלק בתהליך כמו שופטים, עובדים סוציאליים, אנשים רווחה ומשפחות אומנת, יבינו מה קורה בחצר האחורית של מדינת ישראל. אני מקווה שהספר הזה יעזור להסתכל לילדים האלו בעיניים ולעזור להם להרים את הראש למרות ההתעללות והצלקות שספגו בגיל כל כך צעיר ולתת להם אופק – שידעו שיש למה לצפות ולחכות".
זהו ספר נוסף מהספרייה של מדיה 10הוצאת ספרים לאנשים פרטיים הרואה את עצמה כמקום להגשמת חלומות ספרותיים של כותבי פרוזה סיפורת מקורית שירה ספרי ילדים ועוד ניתן לרכוש את הספר ברשתות צומת וסטימצקי או ישירות מאתר החברה www.media-10.co.ilצילום שי אשכנזי
מומלץ.
מאת שרית יוכפז
מאת שרית יוכפז
.jpg)
.jpg)
.jpg)