יום ראשון, 26 בינואר 2020

מאות צלמים מכל רחבי העולם בפרויקט מיוחד לציון 75 שנה לשחרור מחנה אשוויץ מידי הנאצים. מאת שרית יוכפז

מאות צלמים מכל רחבי העולם בפרויקט מיוחד לציון 75 שנה לשחרור מחנה אשוויץ מידי הנאצים. מאת שרית יוכפז
צלם:נדב נוי האוז

מאות צלמים מכל רחבי העולם בפרויקט מיוחד לציון 75 שנה לשחרור מחנה אשוויץ מידי הנאצים

ב27.1 תצוין השנה ה75 לשחרור מחנה אשוויץ מידי הנאצים. לרגל יום הזיכרון הבינלאומי, התכנסו 250 צלמים מ24 מדינות ל"פרויקט לונקה"  תערוכת צילומים של אחרוני ניצולי השואה שנותרו בחיים. התערוכה תוצג במוזיאון השואה ביד-מרדכי בערב יום השואה הבינלאומי ותמשך עד ה31.1.


                            צילום: אריה גולדנברג
במשך שנה 250 צלמים מהמקצועיים והמובילים בעולם  מ24 מדינות, תרמו מזמנם לתיעוד של ניצולי השואה החיים כיום. כל אחד מהצלמים צילם ניצול שואה בהקשר ייחודי המבטא אמירה על חייהם. ב27.1 יום השואה הבינלאומי יוצגו תוצריהם של הצלמים לראשונה בישראל בתערוכה במוזיאון יד-מרדכי.
התערוכה היא מחווה לד"ר אלנורה נס שחיה בין השנים 1926 ל2018 וכונתה לונקה שהיא אמה של אוצרת התערוכה רינה קסטלנובו. לונקה ששרדה חמישה מחנות ריכוז נאצים, עלתה לארץ והקימה משפחה מייצגת את כוחם של ניצולי השואה לחיות. הפרויקט הוא מחווה מצולמת לניצולי השואה האחרונים שחיים איתנו כיום.

מוזיאון "משואה לתקומה" בקיבוץ יד מרדכי, נפתח בשנת 1968. הקיבוץ נושא את שמו של מפקד מרד גטו ורשה - מרדכי אנילביץ'. המוזיאון עוסק בשני האירועים המכריעים ביותר בתולדות העם היהודי בזמן החדש: השואה והתקומה. במוזיאון מסופר הסיפור של העולם היהודי בארץ ובגולה מראשית המאה העשרים דרך ימי-השואה ועד הקמת מדינת ישראל בחלק המוקדש לשואה מושם דגש על יהדות ורשה ועל סיפור חייו של מרדכי אנילביץ'. החלק של התקומה עוסק במלחמת העצמאות ביד מרדכי ובאזור הדרום וכן בהתיישבות בנגב.

, מוזיאון יד מרדכי, טל' 08-6720559  
אתר התערוכה: https://www.thelonkaproject.com/

יום שישי, 10 בינואר 2020

גלריית אומנות קהילתית ביפו: למען אומנים ישראליים - של עמותת יוניטי ארט .מאת: שרית יוכפז




גלריית אומנות קהילתית ביפו:
למען אומנים ישראליים - של עמותת  יוניטי ארט

House UNITY ART

מריה פרייגר

גלריית UNITY ART House הממוקמת ברחוב רזיאל 6 ביפו,  זו גלריית אמנות  קהילתית, המופעלת ע"י עמותת יוניטי ארט, אשר נוסדה ללא כוונות רווח על ידי  מריה פרייגר, במטרה לסייע ולתת במה לאומנים ישראלים, שהגיעו מחבר העמים וברית המועצות לשעבר ולתמוך בהם במגוון תחומים.
צילום: שרית יוכפז

בגלריה שפתוחה לקהל הרחב, ללא תשלום, מתקיימות תערוכות מתחלפות  באופן שוטף (תערוכות יחיד או קבוצתיות) תוך שילוב של תכנים מקוריים כמו: הרצאות פסטיבלים, ירידים, סדנאות פעילות לילדים ועוד.
התקיימה סדנת מיסטיקה וקריאה בקפה.

בסדנה נחשפנו לשיטת אומנות מיוחדת וייחודית בעזרת הקפה בשם "Coffee mix art" על ידי בוריס בילס.

הסדנה התקיימה  בגלריה "Unity Art house" ברח' דוד רזיאל 6 ביפו.

צילום: גרי רזינסקובסקי

הגלריה  משלבת מספר רחב  של עבודות אומנות,  מתחומים שונים וטכניקות מיוחדות כמו:  ציורי קפה, ויטראג', אומנות מזכוכית, פיסול וכדרות, יצירת בובות, תכשיטים, אופנה ועוד.

בימים אלה מוצגת בגלריה תערוכת הקרמיקה של האומנית נטלי פלדמן. התערוכה מציגה יצירות בטכניקות שונות של חרס.

בין הפרויקטים  הבולטים של העמותה בשיתוף עם הגלריה: פרויקט בינלאומי "קול העולמות" בשיתוף עם אקפלה ממוסקבה, עם מוזיקה בלב", "תערוכת "שורשים וסיפורי ארץ ישראל" , תערוכת "הצלחה, "יצירה ואהבה" (פסטיבל בשיתוף עיריית תל אביב, חברת YES ומשרד הקליטה), פסטיבל אופנה ומעצבים "טיים אוף סטייל", תערוכת התקווה לרגל 70 שנים למדינת ישראל, תערוכת Fun  expo 2018, 2019 בגני התערוכה ועוד.


                                               צילום: גרי רזינסקובסקי
בין הפרויקטים העתידיים: תערוכת Fun expo 2020, תערוכה "50 גוונים של אישה" אשר חוגגת את הנשיות על כל צורותיה. התערוכה מציינת  צעד משמעותי בסיפור הנשי בחברה בכלל ובחברה הישראלית בפרט. התערוכה חושפת ומחזקת  את הכוח הנשי במלוא תפארתו באמצעות ציורים, פסלים.

כניסה:  ללא תשלום
מומלץ

יום רביעי, 8 בינואר 2020

רומן אירוטי חדש מבית ספר לכל: חשיפה מלאה. - שרית יוכפז




רומן אירוטי חדש מבית ספר לכל: חשיפה מלאה
 כתבה- קתרין פוקס
כשדניאל לאנג החתיכה בטירוף הופיעה פתאום וביקשה ממני ללמד אותה על מין,  הייתי בטוח שאני הוזה.  מהר מאוד התברר שהפסיכולוגית היפה הייתה צריכה ללמוד הכול על מין , כדי שתוכל
להעביר את המידע לתלמידיה.

אני תמיד מוכן להתייצב לעזרת חבר.  או חברה.  כאילו זה המעט שאני יכול לעשות.  אך הדבר האחרון שציפיתי זה שהיוצרות יתהפכו והיא זו שתלמד אותי כמה דברים.  שבועיים בלבד,  זה היה ההסכם
בינינו.  והתכוונתי ליהנות מכל שנייה סקסית שתהיה לי איתה.
זה לא שדמיינתי שנישאר יחד לנצח או משהו כזה...

כתבה: קתרין פוקס

כריכה רכה
98 שקל
224 עמודים
הוצאת ספר לכל

 מומלץ. אהבתי 

ניתן להשיג ברשתות הספרים ובחנויות הספרים הנבחרות ובאתר האינטרנט

יום שני, 30 בדצמבר 2019

פסטיבל מנורת לילה 6 סוף שבוע של אור, אמנות ומוזיקה בשכונת נווה שאנן. מאת שרית יוכפז




צילום: דפנה טלמון
פסטיבל מנורת לילה 6
סוף שבוע של אור, אמנות ומוזיקה בשכונת נווה שאנן
מיצגים, הקרנות וידאו והופעות חיות * מתחם ילדים מיוחד* הופעת אורח בפסטיבל- מיצג של להקת המחול בת שבע ברציפי התחנה המרכזית הישנה
חמישי ושבת, 9 ו-11 בינואר 2020 23:00-19:00
הכניסה חופשית


פסטיבל 'מנורת לילה', יתקיים זו השנה השישית ברציפות בימים חמישי ושבת, 9 ו-11 בינואר בשעות הערב. הפסטיבל הוא אירוע אמנות ותרבות לילי במרחב הציבורי ברחובות שכונת נווה שאנן ההיסטורית בהפקת עיריית תל אביב-יפו, אגף קהילה דרום והמחלקה לאמנויות.
השכונה הרב תרבותית הופכת במהלך הפסטיבל לבמת שיח בין עברה של דרום תל אביב להווה הרב תרבותי שבה. שם הפסטיבל נגזר מתכנית בניין העיר המקורית של השכונה (שרק מחצית ממנה התממשה) המתבססת על צורה של מנורה בת שמונה קנים, שבמרכזם השמש – רחוב לוינסקי, תכנית אותה הגה האדריכל יוסף טישלר ב-1921.

המרחבים הציבוריים, גינות, פינות רחוב, בתי עסק וחללים עירוניים, מהווים כולם במה למיצבי ומיצגי אמנות ואור הנעים בין אמירה נוסטלגית אודות עברה של השכונה להתבוננות בטריטוריה המורכבת של ההווה. באירוע יוצגו שלל מיצבים פיסוליים, מיצגים חיים, הקרנות וידאו והופעות חיות של מוזיקה מקומית והופעות משובחות סביב מוקדי חום חורפיים. בואו להתחמם באירוע האמנות הבועט והמרגש שפותח את 2020. פסטיבל מנורת לילה גאה לארח השנה את להקת המחול בת שבע בעבודת מיצג מאת אוהד נהרין - ברחוב פיין הפונה מערבה אל קו הרקיע של תל אביב יפו מתמוסס הזמן בעת שרקדני הלהקה פונים אל עבר רציפי התחנה המרכזית הישנה.

באי הפסטיבל ייהנו מסצנת הקולינריה המקומית המספקת טעימה ממאכלים מרחבי העולם שהביאו עמם תושבי השכונה. המסעדות האריתראיות המגישות אינג'ירה ומטעמים טבעוניים כמו שירו, נזיד שמורכב מעגבניות, קמח חומוס, בצל, שום וג'ינג'ר. מנת פול עם גבינת פטה ופירורי פלאפל בחמאה במסעדות הסודניות, אוכל אתיופי מסורתי, בר הבאו הסיני בנווה שאנן 26 מציע אוכל סיני אותנטי ובר המוזג המיתולוגי מול התחנה המרכזית הישנה לשעבר שמציע בירה, נקניקיות ונוסטלגיה מקומית.

פסטיבל "מנורת לילה" הוא פרי יוזמתם של יאשה רוזוב ועברי באומגרטן, העוסקים בבחינה ושינוי המרחב העירוני באמצעות פרויקטים יזומים בתחומי האמנות והתרבות המותאמים לזמן ולמקום. כבר עשור הם פועלים יחד ולחוד במרחבים עירוניים מורכבים ומאתגרים.
מידי שנה מארח הפסטיבל אוצרת אורחת -השנה נוגה דוידסון מתארחת כחלק מצוות האוצרות של הפסטיבל.
הפקת הפסטיבל- עיריית תל אביב-יפו, אגף קהילה דרום ומחלקת אומנויות.


דבר המנהלים האמנותיים: "אנו מזמינים את הקהל לעצור ולהרהר יחד עם מיטב היוצרים בישראל בשאלות העירוניות והחברתיות המורכבות של השעה. הפסטיבל שופך אור על נווה שאנן כמרחב לימינאלי שבו פועלים כוחות השוק ומשנים את פניה של השכונה. בתקופה בה הלילות הם הארוכים בשנה, בתקופה שבה נחגגים חגי אורות בקרב תרבויות ברחבי העולם, דרום תל אביב הופכת לרגע לכיכר המרכזית בעיר".
האירוע בשיתוף נותני החסות לוין תרבות וחברה ופרויקט המגורים תאודור; בשיתוף החברות - לני, סיטי בוי, יובלים נדל"ן.
באירוע יתקיימו סיורים מותאמים לאורך תוואי הפסטיבל
סיורי אמנות בפסטיבל, יום חמישי
19:00 סיור ילדים
20:00 + 21:00 סיורים דרך דיגיתל
20:30 סיור עם מנהל אמנותי
21:30 סיור עם מנהל אמנותי

סיורי אמנות בפסטיבל, יום שבת

19:00 סיור ילדים
19:30 + 20:30 סיורים דרך דיגיתל
20:00 מנהל אמנותי
21:00 סיור עם נוגה מנהלת אמנותית


מתחם ילדים (רחוב הגר"א 28) – יום שבת, 11.1

16:30 - תאטרון הקרון –"האוסף הכי הכי" שיתוף פעולה בין שני אמנים: אנטוניו קטלאנו - אמן איטלקי רב- תחומי ויהונתן בן-חיים - אמן תיאטרון הקרון בירושלים. התרחשויות בימתיות העוקבות אחר מחזור העונות והחיים. הילדים והוריהם עוזרים לאוסף עננים להמריא שוב עם הרוח, עוזרים למים הזורמים להמשיך בדרכם כשהם משיטים בהם סירות קטנות , ממתינים לנשירת עלה בסתיו, ועוד. הקהל הוא שותף פעיל וביחד הם בוראים עולמות של קסם ושעשוע, של חוויות ראשוניות ואוספי-ילדות.
17:30 - סדנת אמן עם חביב קפצון – במהלך הסדנה יכירו יצירות של אמנים המשתמשים באור ביצירותיהם ויצרו "מקרן" שקף הפועל באמצעות פנס הטלפון ויקרינו שקופיות שיצרו יחד. אורך הסדנא כשעה וחצי והיא מיועדת לקהל של כ-50 הורים וילדים מגיל 4 ומעלה.
18:00 - אלהם רוקני - האיבליס, הנערה, הסולטן וזנב האריה - ערב הקראת סיפורי- עם מאריתראה ומסודן אשר נאספו ואוגדו לספר על ידי האמנית אלהם רוקני. הקהל מוזמן להשתתף ולהקריא סיפורים מתוך האוסף ולשתף בסיפורי- עם משל עצמו

18:30 סיור לילדים
עבודות אמנות מיצג, מיצב ואור
להקת מחול בת-שבע / אוהד נהרין "מיצג" ברחוב פיין הפונה מערבה אל קו הרקיע של תל אביב יפו מתמוסס הזמן בעת שרקדני הלהקה פונים אל עבר מתחם רציפי התחנה המרכזית הישנה. יום חמישי 19:30 + 21:00
קבוצת הסלון 5 "הזמנה למעגל" תמונה קבוצתית שיוצרים חברי קבוצת הסלון 5 יחד עם אורחי הפסטיבל תוקרן על הקיר הגדול בשכונה במיצג משתף קהל.
קולקטיב קוצ'ינטה Kuchinate- "כולנו היינו פליטים" נשות ארגון הפליטות האפריקאיות, הסורגות, מספרות את סיפורן האישי והקולקטיבי. מוזמנים לטקס קפה אריתראי.
Kitchen Talks עסק חברתי היוצר מפגשים קולינריים חווייתיים בהובלת טבחים מקהילות מהפריפריה החברתית - " Make your own Injera בהנחיית אסמאית" הכנת אינג'ירה מקמח טף, בכלי מסורתי, בתוספת שירו, תבשיל אריתראי מתערובת קמח חומוס.
תיאטרון קליפה - ״ We Could be Heroes" מיצג של פסלים חיים של דמויות יומיומיות שנקלעו למצב משברי – רגע של אימה – וקפאו במקום.

אסף אבוטבול ״ I Don't Care How You Feel"– עבודת קול - קולות ממקור לא ידוע מהדהדים את המתח בין פרטים וקהילות, בין הממסדי לציבורי.
אסף אבוטבול - ״ Landscape in the Mist" עבודת וידאו בה המשורר ארז ביטון ניצב מולנו כמשקיף הרואה את מה שאיננו יכולים לראות.
מיכל אהרוני "לבן שאנן" מבנה בסגנון הבינלאומית, שלא זכה להכרת העיר הלבנה, מסומן במתווה אור המנכיח את תכנונו הצורני.
שחר אפק ״עליית גג״ – מיצב אור המייצר אשליה של חדר בעליית גג בארץ רחוקה כשהשמיים הכחולים הם אותם שמיים.
רומי ארדן והגר שפירא "בוטניקה מקודדת" צמחייה עבותה משתלטת באמצעים דיגיטליים על בית הבאר הישן.
רותם בידס "כפרה" הנשים השקופות, עובדות המין שפועלות בשכונת נווה שאנן מישירות מבט חזרה בעבודה המשלבת צילום ו-XEROX.

רוני בן פורת "ריצוד רחוב" - בית קברות לשלטי רחוב המאחדים את רחובות דרום העיר עם מרכזה.
כרמל ברנע ג'ונס ואבי און אסייג- "פלוס מינוס" עבודת מיצג ומיצב החוקרת כיצד המרחב השכונתי על מאפייניו הפיזיים והתרבותיים החדשים מקיים שיח עם שאלות של זהות ומקום בתרבות הישראלית.
ורדית גולדנר "ארוחת ערב בדרום תל אביב" המרחב האישי בו אנו עמלים על ארוחת הערב נחשף בדיוקנאות וידאו של הכנה ואכילה.

דייויד גיבס "המסע" בסופו של גרם מדרגות היורד אל מרתף מתגלים סימנים המעידים על הימצאו של חלל תת-קרקעי גדול שעומקו המשוער נותר בלתי ידוע.

אורי גרשוני "רוורס" - צילומי מכוניות שמצאו את עצמן על גבן, מתהפכות חזרה ואיתן גם העולם סביבן.
אורי דירקטור ״מסיכת וידאו Video Mask״ - צילום לייב בהשתתפות הקהל המזמין לעטות מסיכות זמניות בהקרנה, לשחק בהחלפת זהויות ולצאת לרגע מגבולות ההגדרה העצמית.
אורי הולבן" טרנסנדר" – מיצג ומיצב בו הקהל מוזמן להתארח לרגע בתוך עולם דמיוני שבו לכל אחת.ד יש מקום.
תמר הירשפלד ״הקצבייה״ – מיצב בו חנות בבניין שטרם אוכלס הופכת לקצביית יוקרה דמיונית.
Karolina Halatek - פולין - "Halo" פסל אור טבעתי אליו ניתן להכניס את ראשכם ולצוף בתוך אור.
אנה ווילד " Techno Fertility / Songs of possible futures"- עבודת וידאו מקהלה של אישה אחת בשיר על העתידים האפשריים של טכנולוגיה ופוריות.

דור זליכה לוי ועופר טיסר ״ The Road to Eri -Installation view" - תיעוד והצבה מחודשת של עבודת וידאו מפסטיבל מנורת לילה הראשון, בו ערכו צמד היוצרים אוסף וידאו קליפים מאריתריאה.
אורי זמיר "שומרת המוזיאון" מבטה חלול, אגלי זיעה זולגים ממצחה ללחייה השמנוניות ונקווים בקפלי צווארה, פטמותיה מזדקרות מאימה. החלה משמרתה בגלריה העירונית החדשה שבשכונה.
רוני חג׳ג׳ "סאונד ופיסול מינימליסטי" - חומרים שנאספו ונרכשו בשכונה מוצבים כפסלי מוטציות והכלאות. סשן מוזיקאלי אלקטרוני חי שמגיב לתנועת האנשים בחלל.
שירי טרקו "טד" - אוסף תסרוקות שיער פורש מודל נשיות מסוג מסוים. שטוף באור אולטרה סגול החלל משנה כל תפיסה של נורמליות. הכל הופך להיות זר ומוזר.
שנית יהודיין "HUG ME" מיצג בו האמנית מעניקה חיבוק חם, גם בחלק ה"לא נכון" של העיר.
גיל יפמן " שלמפה | דקומפוזיציה" שלאמפר היא כלבה מוזנחת המובילה לתוך מסדרון בו צמד נורות ניאון צבעוניות בכחול ובורוד מקיימים יחסים. טנגו סוחף מלווה גופים המתפרקים ומתחברים שוב יחד בלופ אינסופי.
איילה לנדא "על- חוט״ – מיצב של תלבושות ומצעים של אנשים פראיים, מוטנטים דמיוניים שאין לדעת איך הם נראים- אלו שאמורים ללבוש את הבגדים האלו. האם האם אנושיים או שהם משונים מכדי להיתפס ככאלה?
רניי מזור "דיוראמת שכונה" במרכז קהילתי הגר"א יצרו ותיקי השכונה מיצב-חלום של השכונה לאורו של ירח.
מיכל מקרסקו "#taptap" עבודת וידאו בה אימוג׳יז קמים לתחייה ומוצאים משמעות באנימציית סטופמושיין בעמוד האינסאגרמי Tap_tap_tap stories.

ורד ניסים ״אם אספר קורות חיי דמעות יוצאות לי מעיניי״ - וידאו בו אמה של האמנית מקרצפת פסל שיצרה הבת ומספרת לה על קורות חייה המרים והמבורכים גם יחד. הבת הרווקה בשמלת כלה, האם בשמלת סמרטוטים. שתיהן מבקשות להיחלץ מהבגדים שיעדו להן.

טל ניסים " פיין 1" - שטח המבנה הכי ידוע לשמצה בנווה שאנן מתועד רגע לפני שנהרס והוחלף בבניין דירות חדש.
ברק סימן אוב "החתול גריל" כשחיות הבר של נווה שאנן משתלטות על המרחב, לא נותר אלא להפיק מהן את המיטב, מיצג שנע ברחובות ומציע לנשנש מתוצרת השכונה.
אורן פישר " אורנה מגדת העתידות" - תקשור קוסמי אל נבכי העתיד בחסות רישומים שיתחברו אל התודעה הכי גבוהה של הקהל.

להלי פרילינג ״במכונית״ – מיצב של מכונית ממוצעת למראה המתאדה מעומס החום מבפנים ומתפרקת לרסיסים מבחוץ. בין רומנטיקה של סצנות אהבה קולנועיות לאגרוף בבטן הפצועה של איזור מוכה בסחר באנשים.
ורה קורמן "פרח/ פה רך" – עבודת וידאו - אישה היא פרח, אישה היא פה רך, אישה היא פה רע, אישה היא פרא. אישה היא אם כל הקלישאות.

אלונה רודה " in dreams" - מחווה לסרט ״קטיפה כחולה״ של דיוויד לינץ׳ המחליפה את פרברי אמריקה בדרום תל אביב.
אלהם רוקני "האיבליס, הנערה, הסולטן וזנב האריה" - הקראת סיפורי עם מאריתראה ומסודן. הסיפורים הוקלטו ואוגדו לספר על ידי האמנית והוכנסו לתוך ארכיון הסיפור העממי.
מעין רסין Anna Artsy" במופע בכורה" יוצרת מוסיקאלית מקומית מהרהרת על קיומה בדרום העיר.
רונה שטרן ״כדי אור״ - כלים קדומים מתרוקנים משימושם והופכים לשער למקום לא ידוע - ברוכים הבאים לארץ הלימבו.

זרקור - יוצרים באור 2 | כנס תאורה- הגר"א 28 יום חמישי 17:00-20:30

כנס בינתחומי הדן בהיבטים השונים של אור כמדיום וכאמצעי ביטוי בתחומי היצירה, המרחב הציבורי, האמנות, העיצוב והבמה.
אוצרת - הילה מאיר.
בהשתתפות: אורי בר-און, ענת פרנקל, יוחאי מטוס, אסתר הורן, שירי כנעני, נועה לב, מאי זרחי, קרולינה האלאטק - פולין

במהלך הפסטיבל נהנה מהופעות משובחות. הליינאפ כולל את:
לטינה פלשתינה (אביעד סינמנס ואנדרס גורביץ), chura band (מוסיקה אריתראית), Bilenge Musica (מוסיקה קונגולזית), MONAD, דיג׳יי רמזי, המסך הלבן, יהודה קיסר ולהקתו.

מאת: שרית יוכפז


יום שלישי, 3 בדצמבר 2019

אוניברסיטת בר-אילן מספרת את סיפורן של הסופרג'יסטיות העבריות בהשתתפות נשיאות בית המשפט העליון בדימוס: השופטת דורית בייניש, השופטת מרים נאור,, פרופ' קרנית פלוג, ועוד מאת שרית יוכפז

 לציון מאה שנות אקטיביזם למען שוויון זכויות נשים בישראל. מאת  שרית יוכפז
                                   אוניברסיטת בר-אילן מספרת את סיפורן של הסופרג'יסטיות העבריות

בהשתתפות נשיאות בית המשפט העליון בדימוס: השופטת דורית בייניש,  השופטת מרים נאור, נגידת בנק ישראל בדימוס, פרופ' קרנית פלוג, ועוד

מה השתנה במאה השנים האחרונות במעמדן של נשים ישראליות? פמיניזם דתי במרחב הישראלי: אפשרות ריאלית? מה לסופרג'יסטיות של המאה ה-19 ולמאבקים פמיניסטיים במאה-21- מבט מארה"ב, על אומנות אקטיביסטית וזכותן של נשים לבחור ולהיבחר

יום רביעי, ה-11.12.2019, 9:45-19:30, אולם פלדמן, בניין 301, חדר 202
פתוח לקהל הרחב (בהרשמה מראש)

מה השתנה במאה השנים האחרונות מזמינה את הקהל הרחב, להגיע לכנס, "המאבק על הקול- מאה שנות אקטיביזם למען שוויון זכויות נשים בישראל",  שמספר את סיפורן המרתק של הסופרג'יסטיות העבריות, לציון מאה שנים לפועלן, בהשתתפות נשיאות בית המשפט העליון בדימוס, השופטת דורית ביניש, השופטת מרים נאור, ונגידת בנק ישראל בדימוס, פרופ' קרנית פלוג.  
האירוע יתקיים ביום רביעי, ה-11.12.2019, 9:45-19:30, אולם פלדמן, בניין 301, חדר 202, והינו פתוח לקהל הרחב, בהרשמה מראש בקישור


בין הדיונים שייערכו בכנס- מה השתנה במאה השנים האחרונות במעמדן של נשים ישראליות? פמיניזם דתי במרחב הישראלי: אפשרות ריאלית? מה לסופרג'יסטיות של המאה ה-19 ולמאבקים פמיניסטיים במאה-21- מבט מארה"ב, על אומנות אקטיביסטית וזכותן של נשים לבחור ולהיבחרמבט מן האולם ומהעולם, ועוד.

הסופרג'יסטיות העבריות נלחמו בנחישות ובנמרצות לטובת קבלת שוויון זכויות פוליטיות למען נשים בישראל, והצליחו. מטרת הכנס, לאגד סיפורים היסטוריים סביב הנושא, ליצור דיון ער בנושא, ולדאוג שההיסטוריה לא תשכח למען עתיד והדרך שצריך עדיין להשיג בתחומים אלו.

הכנס "המאבק על הקול", מובל על ידי גורמים שונים באוניברסיטת בר-אילן, שלראשונה חברו יחד, ושעניינם קידום נשים, בעקבות התערוכה "הסופרג'יסטיות העבריות: 100 שנים", ביניהם פרופ' מרים פאוסט, רקטורית אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן, פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן, ראשת המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, המרכז לחקר האשה ביהדות, גב' נורית יעקבס-ינון, יוצרת סרטים ואמניצ אקטיביסטית, "סרטי אלומה", ועוד.

התערוכה, אותה אצרה הגב' נורית יעקבס-ינון, הביאה את סיפורן של מנהיגות "האגודה לשיוויון זכויות נשים בא"י, שנאבקו לפני 100 שנים, לטובת מימוש זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לוועד הלאומי.
בזכות פועלן ונחישותן של הנשים שפעלו למען מטרה זו, ו"היישוב" היה מהראשונים בעולם, שהעניק לנשים שוויון זכויות פוליטיות. התערוכה מבקשת לשרטט את דמותן של הגיבורות ההיסטוריות בזיכרון ובמרחב הציבורי היום, ובה בעת לציין את החשיבות בהישיר מבט אל הדרך הארוכה שעוד נכונה לנו, לשוויון זכויות מלא.

יום שישי, 1 בנובמבר 2019

דרך העיניים של יוספה תכירו את סיפורה של יוספה ועוד אלפי ילדים שקופים כמוה, שגדלים בחצר האחורית של מדינת ישראל ולאף אחד לא מספיק אכפת! מאת: שרית יוכפז

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏אדם אחד או יותר‏ ו‏טקסט‏‏‏


דרך העיניים של יוספה
תכירו את סיפורה של יוספה ועוד אלפי ילדים שקופים כמוה, שגדלים בחצר האחורית של מדינת ישראל ולאף אחד לא מספיק אכפת!!!



סיפור יוצא דופן על נערה שמגיל צעיר חוותה את הצד הקשה של החיים: בית אלים, מעבר בין דירות, מוות של האם שעלתה באש למול עיניה, בתי אומנה אלימים, הטרדות מיניות במשפחה ונישואים כושלים בגיל צעיר. כיום, לאחר שהצליחה להשתקם, והחליפה את שמה לארי-אל, היא חושפת בספרה את החיים כילדי אומנה, הגדלים בחצר האחורית של מדינת ישראל וקוראת לאנשי המקצוע והרווחה לקרוא את הספר ולהושיט יד לעזרת "הילדים השקופים". ילדים שנשלחו לפנימיות ובתי אומנה ונשארו מצולקים גם בחייהם הבוגרים.

ארי-אל לביא (43, נשואה+2, בעלת מכון קוסמטי, מזכרת בתיה) נולדה לחיים של קושי, אלימות ומחסור. כבר כילדה שנולדה למשפחה הודית צעירה שהתגוררה זמן קצר בקריית שמונה, חוותה אלימות שהופנתה כלפי אמה. בעקבות היחסים שהלכו והתדרדרו המשפחה החלה לנדוד בין בתי הסבא והסבתא עד שהוריה של יוספה התגרשו.

הסבתא , אביגייל, דמות דומיננטית וחשובה בספר, דחקה באם להתחתן מחדש כדי שהגירושים לא יטילו עליה קלון ושכנעה את בתה להתחתן מחדש עם אלמן בן 50 +5. באותם הימים היתה אמה רק בת 23  עם 3 ילדים קטנטנים ועם השמע הבשורה על השידוך נפטר סב המשפחה מדום לב והמשפחה, בהרכב מלא, עברה להתגורר ברמלה עם האבא החורג וחמשת ילדיו. גם היחסים הללו עלו מהר מאוד על שרטון ובבית נשמעו באופן קבוע צעקות, טונים צרמים ואפילו יריות של אקדח. יוספה הקטנה ושני אחיה סבלו ממציאות קשה של מריבות והטרדות מיניות, רק הפעם מצד ילדיו הגדולים (האחים החורגים) של אביהם החדש.

בוקר אחד בגיל 7 מתעוררת יוספה משנת צהרים כדי לגלות את אמה עולה בלהבות באמצע הבית. ביחד עם סבתה ניסתה יוספה לכבות את האש ולהזעיק עזרה, אך הבית היה נעול והשתיים צעקו מהחלונות שיקראו לעזרה. אחרי שבוע בבית חולים אמה נפטרה מפצעיה.

עם מותה של אם המשפחה עברו 3 הילדים להתגורר אצל אחותה של הסבתא ושירותי הרווחה נכנסו לתמונה. שלושת האחים הועברו יחדיו למשפחת אומנה של ויצו בהרצליה, פרויקט של בתי אומנה בלב העיר הרצליה שכל מה שנים התחלפו שם המשפחות ורק ילדי האומנה נשארו כדרך קבע. בבית האומנה הוכרחו יוספה ואחיה לשטוף את הבית ב-6 בבוקר לפני בית הספר, הורשו להתקלח רק פעם אחת בשבוע, לא הורשו להביא חברים ונכפו ללכת לישון בשעה 19:30 - גם כשיוספה כבר התקרבה לגיל ההתבגרות. "כשקיבלתי מחזור בפעם הראשונה אני זוכרת שנתנו לי צמר גפן", משחזרת הסופרת.

עם השנים משפחות האומנה התחלפו והילדים נשארו באותו הבית. כשיוספה בגיל 14 הגיעה משפחה חדשה עם הבטחות לחיים טובים, מצד אחד הם הורשו להביא חברים וסיימו עם עוצר השינה הכפוי, אך מצד שני החלו לקבל מכות – בעיקר אחיה הקטנים. יוספה, גיבורת הסיפור, מחליטה לא לשתוק ומדווחת על ההתעללות במשטרה. התלונה מסתיימת בכך שיוספה מועזבת מהבית וחוזרת לבית סבתה ונאלצת לנטוש את שני אחיה, ששמרה עליהם מכל משמר. אחרי שנה בדיוק הנהלת ויצו מבינה שעשתה טעות ומרחיקה את המשפחה האלימה מבית האומנה.

המשפחה השלישית שמגיעה לבית, כבר משנה את כל החוקים ושולחת את שני אחיה של יוספה לפנימייה. יוספה, שכבר החלה ללמוד בתיכון וויצו צרפת שם השתלבה היטב בלימודים, מחליטה להישאר בתיכון ולהמשיך ולהתגורר את סבתה. בינתיים מתחילים לזרום סיפורי זוועות מאחיה בפנימייה, סיפורי על ילדה שעברה אונס ועל הטרדות מיניות "הם חזרו משם אחרים ומאז לא חזרו עוד לעצמם", היא משחזרת.

בגיל 18, יוספה מסיימת תיכון ולמרות שהיא נמצאת בזוגיות לא בריאה היא מחליטה להתחתן ופה נגמר הספר.

בנקודה זו מסתיים סיפורה הכתוב של יוספה הגיבורה, אך ארי-אל ממשיכה במסעה, כשעד מהרה היא מגלה שהחליפה כלא בכלא חדש. במקום להתמחות בבישול, כפי שחלמה, היא נכנסת להריון בגיל צעיר, הנישואים מתפרקים והיא נשארת עם הפחד לסיים את חייה כמו אמה. לאחר הגירושים היא עוברת לעבוד בעולמות הביוטי והטיפוח, מתחילה לפתח קריירה משלה ובהמשך מתחתנת מחדש, מביאה ילד נוסף ופותחת מכון קוסמטי על שמה.

כיום היא סופרת ומרצה, שמבקשת לספר בקול את סיפורים של "הילדים השקופים", כאלו שעברו בתי אומנה ופנימיות , מתוך רצון לעזור להם להשתקם. "חשוב לי שכל בעלי התפקידים שיש להם חלק בתהליך כמו שופטים, עובדים סוציאליים, אנשים רווחה ומשפחות אומנת, יבינו מה קורה בחצר האחורית של מדינת ישראל. אני מקווה שהספר הזה יעזור להסתכל לילדים האלו בעיניים ולעזור להם להרים את הראש למרות ההתעללות והצלקות שספגו בגיל כל כך צעיר ולתת להם אופק – שידעו שיש למה לצפות ולחכות".


זהו ספר נוסף מהספרייה של מדיה 10הוצאת ספרים לאנשים פרטיים הרואה את עצמה כמקום להגשמת חלומות ספרותיים של כותבי פרוזה סיפורת מקורית שירה ספרי ילדים ועוד ניתן לרכוש את הספר ברשתות צומת וסטימצקי או ישירות מאתר החברה www.media-10.co.il
צילום שי אשכנזי

 מומלץ.
מאת שרית יוכפז

חגיגות מאה שנים לבת ים התקיימו במעמד נשיא המדינה מר יצחק הרצוג,.ראש העיר צביקה ברוט, שרים, חברי כנסת, שגרירים, ראשי ערים וזמרים . מאת: שרית יוכפז

                                     צילום שרית יוכפז           חגיגות ה-100  במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש העיר צביקה ברוט. הופיעו הזמר...