המחזה- " יוספה " באמת כולנו שווים מומלץ .מאת שרית יוכפז

 

 

"הסיפור החל בהרצאה על תקשור המרצה היה יוסי יוסף לוי אהבתי את דמותו של המרצה משום שיוסי  סוטריקו היה מאוד ישיר וישר שעשה אותו אפילו ציני ובוטה אולי נרגש ? בתום ההרצאה יצאתי לפני שהיא הסתימה וקבענו להיפגש בבית קפה. יוסי ואדם נוסף הגיעו ולאחר זמן יוסי הסתכל עלי והחל לספר לי על הורי על דברים שעברתי בצבא לא אהבתי לדבר עלי ועל הצבא 

 הייתי קצת נבוך ביקשתי להיפרד וקבענו מועד נוסף בבית קפה הפעם יוסי הביא לי מתנה ספר שירים שהוא הוציא מאד שירים מרגשים ושאלתי את יוסי עם הוא מפגר ? יוסי ענה לי שהוא לא מפגר אלה אוטיסט רציתי לקבור את עצמי עמוק מהבושה והאמת שלא ידעתי מה הוא אוטיסט ואיך זה שהוא לא עושה אתם כלום יוסי לא הכיר אותי  וענה לי  אני  במאי שוב יוסי הפתיעה אותי כי לא הכרנו עדין איך הוא יודע מי אני ? יוסי הפקיד בידי ואני כבמאי דקומנטרי  הבנתי שאני נכנס לפרויקט גדול ומחייב מאוד שאני אהיה חייב להיות מאוד מדוייק לדמות שיוסי ואני נבנה יוסי אפשר לי  לעשות מה שנראה לי  תעשה אני אהיה מוכן להשתתף ותגיד איך אני אעזור .   הצבתי לנו מטרה האחת לכתוב מחזה על פי סיפור חייו המאוד לא פשוטים כמו למשל שעד גיל 11 יוסי לא דיבר שאבא שלו היה אלים כלפיו והכה אותו כשהיו באים אנשים עליהם הביתה אבא של יוסי היה מכה אותו מכניס אותו למחסן שהם לא יראו איך הוא מתנהג האבא התבייש בו ( אגב עד היום הורים לילדים אוטיסטים מתבישים בהם) יוסי בבדידותו היה שומע במחסן צלילים ורואה צבעים והיה חי עם החיות במחסן שהיו חבריו

 יוסי אדם בודד גם כיום (אומנם מוקף בהרבה אנשים התלוים בו ובתיקשור שהוא עושה להם )

  בודד בלי חברים והחברים היחידים שלט היו חיות שהיו במחסן שאביו היה מכניס אותו עליו כדאי שאנשים לא יראו את ההתנהגויות  המוזרות  שלו . בפני עמד אתגר מואד קשה והרגשתי אחריות לשמור על יוסי שלא יפגע  ריגשית כמובן  והינו מהלכים בין הטיפות יוסי נתן את כולו ואני היתי אמור לשמור על הדמות שתראה גם נכון וגם שלא יראה כמיסכן אלה רק אותנטי עד כמה שאפשר בעניי הקהל גם כשהוא ניסה לשחק את המשברים והכעסים שהתבטאו גם מבתנועות מוזרות לי כמובן וקולות . לי כבמאי היה תפקיד נוסף והוא היה לשמור שלא להכנס לרכילות ולצהוב שבדמות  שזה אולי מה שהקהל רוצה . אלה להיות צמוד מאוד לדמות המקורית אבל .... החזרות והעבודה על הדמות עזרו לי גם להבין יותר

   ויעזור לי בכתיבת המחזה .

יוסי להפתעתי הסכים לשחק למעשה את עצמו כשליוסי אין רקע במשחק מלבד אהבה לתאטרון

   דבר לכשעצמו מאוד מאוד קשה ובטח מבחינה רגשית  בתחילה לאחר כשנה שלכתיבה והבנת הדמות החלטתי כי אנחנו צריכים במה לחזרות ואולי משהו שיתן לנו חסות ? אני פניתי למספר גופים שמטפלים באוטיסטים אך הם הסבירו לי כי הם יהיו מוכנים לעזור בשיווק בהמשך ושהם אינם  תומכים   בהצגות כמו  הרבה עמותות אחרות שמגיסות כסף על חשבון המסכנות   של הלוקים בכל מיני תסמונות ואז הבנתי שהפקה פרטית עלי יהיה לפנות באופן פרטי

  פניתי למנהל תאטרון עכו

 מוני יוסף ולחלאד אבו עלי

  ואכן קיבלתי חסות מהתאטרון לעשות את החזרות מבלי כל תמורה ואולי התמורה תהיה לקיים את הצגת הבכורה בעכו אצלם את החזרות . לאחר כחצי שנה של עבודה חזרות ולימוד משחק באחת החזרות יוסי התפרץ בבכי   כאשר ניסינו לעבוד על השקט שם במחסן  שהוא חיי בו  ניסינו לחפש כל מיני אופציות או ואז הוא ביקש שלו להמשיך ( אני לא הופתעתי למרות שרציתי שהוא ישחק)   בזכות יוסי למדתי על אוטיזם ניפגשתי עם אוטיסטים ומטפלים  וקראתי הרבה ספרות מקצועית עד שהתגבש המחזה החלטתנו שיוסי לא יקרה משיריו שגם לא יולחינו על פי בקשתו כשאני ביקשתי ממנו שינהל את הדיון שנקיים לאחר כל מופע נזמן לדיון גם הורים לילדים אוטיסטים  ואנשי מקצוע וכו.

לאחר תקופה לא קלה של חיפוש אחר שחקן החלטנו לחפש דווקא שחקנית כי עליהן לא מדברים בכלל

 אני מצאתי את מירב זכאי שחקנית שלמדה משחק בנוי יורק ושחקה בתאטרון פלי בק   החשוב לי מכל שהיא תהיה לא מפורסמת שתהיה מספיק רגישה ושהנושא ידבר עליה ויצאנו למסע לא פשוט בכלל .  וכשהמוקד היה להכיר אוטיסטים לדבר אותם והעבודה על דמותו של יוסי  למעשה כדמות הפכה להיות אישה

ואז על פי סיפור חייו הבנתי שליוסי ורבים כמותו המוזיקה היתה אחת מהטרפיות בחייו וכל הזמן הוא מחובר לה ( למוזיקה )

ואז חיפשתי נגן גיטרה  שימלא את המחזה בצלילים שיוציאו אותו  ממצבים לא פשוטים בחייו 

בינתיים הסתבר לי שמירב גן מציירת  וגם זה ישרת אותה במחזה .

ובכל פעם שהיא תצייר  נדב גביר הנגן גיטרה ועוד ינגן

 דבר שהוסיף לאנרגיות גם של מירב ( השחקנית )   גם את המוזיקה ואת הצורך בה למדתי מהסתכלות שלי והבנה שהיא עושה טוב לאוטיסטים בהכללה אבל הם לא פעם בורחים אליה שתדבר להם ותפרוץ את השקט שהם חיים .

וכך נולד המחזה  " יוספה "  מבחינתי היה להתחיל מחדש את החזרות כיוון שמירב היא שחקנית   ולא אוטיסטית והייתי חייב להעביר לה את דמותו של יוסי כפי שהיא גם הפעם קיבלתי חסות מהיכל התרבות בכרמיאל  לקיים את החזרות  ובתמורה את הצגת הבכורה לקיים בכרמיאל בהיכל התרבות.  ואז הופיע הקורונה שדחתה לנו פעמיים את הכורה . הקושי הגדול היה ועדין הוא גיוס כסף למשכורות לשחקנית ולנגן לפרסום מחדש וכו

כיוון שאנחנו בהפקה פרטית  והפקה שמתקיים בצפון הארץ אין שום קרן שממנת תאטרון מהסוג האמור . כאילו כל ישראל והתרבות שלה מתקיים במרכז הארץ אך סוגיה אחרת 

המחזה :" יוספה"  הצגת יחיד על פי סיפור חייו של יוסי יוסף לוי)

אוטיזם לא מצחיק

בדרך כלל כשרואים ושומעים אדם חריג ושונה-מפנים את המבט הצידה.

לא נעים לצאת משגרת חיינו המוגנים, המוכרים והנעימים.

גם אני נהגתי כך. עד שיום אחד לפני שנתיים, פגשתי איש נפלא בשם יוסי-לוי.

יוסי מאובחן עם תסמונת אספרגר. לקות התפתחותית על הקשת האוטיסטית.

הלקות מתבטאת בעיקר בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות, הבנת הבעות פנים

וביצירת מערכות יחסים אישיות. בעלי תסמונת אספרגר הם לרוב בעלי אינטלי

Enter

אורי

אורי אבירם

מחזה :" יוספה "( הצגת יחיד על פי סיפור חייו של יוסי יוסף לוי)

אוטיזם לא מצחיק

שלום רב,

בדרך כלל כשרואים ושומעים אדם חריג ושונה-מפנים את המבט הצידה.

לא נעים לצאת משגרת חיינו המוגנים, המוכרים והנעימים.

גם אני נהגתי כך. עד שיום אחד לפני שנתיים, פגשתי איש נפלא בשם יוסי-לוי.

יוסי מאובחן עם תסמונת אספרגר. לקות התפתחותית על הקשת האוטיסטית.

הלקות מתבטאת בעיקר בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות, הבנת הבעות פנים

וביצירת מערכות יחסים אישיות. בעלי תסמונת אספרגר הם לרוב בעלי אינטליגנציה גבוהה,

יכולת טובה בהבנת הנקרא, לימוד שפות וזכרון חד במיוחד.

ע"פ הערכות אנשי המקצוע, אוכלוסיית האנשים עם אספרגר בישראל מונה כ – שישים אלף  איש.

יותר ממחציתם אינם מאובחנים.

לאחר שהכרתי את יוסי, נחשפתי לסיפור חייו. שהוא סיפורם של אלפי אנשים החיים ביננו ומתמודדים עם תסמונת אספרגר, עם הדחיה החברתית היומיומית, עם הקושי ליישב את מנת המשכל הגבוהה והכישורים שנחנו בהם-עם הקשיים שהלקות מערימה עליהם.

יחד החלטנו לכתוב מחזה שישלב את שיריו הנפלאים של יוסי עם קורות חייו. זאת במטרה לעורר את המודעות לתסמונת, לרסק סטיגמות ולפתוח פתח בחברה שעדיין מתקשה להכיל את האחר,

את החריג.

מתוך ההצגה

"בין כל הרעשים אפשר לשמוע אותי צועק "בורא עולם! אני רוקד עם התנאים!

איני זוכר דבר. אני רק זוכר את היציאה שלי מתוך עצמי,

מהאוטיזם.

אני זוכר הרבה אורות. צלילים.

לא הבנתי את מהות הצלילים והצבעים,

הם לא דיברו..."

*

בהצגה שאנו מעלים, משחקת מירב   את . סיפור חייו, של יוסי יוסף לוי

כל הפרויקט מתבצע בהפקה פרטית   העושים במלאכה עובדים רובם ככולם מהלב.

בלי לדרוש שכר לעמלם. את החזרות אנו עורכים, באולם היכל התרבות של כרמיאל המאפשר לנו לקיים  באולם את החזרות

אך כדי להעלות את המחזה על בימות רבות ברחבי הארץ. להנגיש ולהגיש אותו לציבור רחב ככל האפשר...לשם כך אנו זקוקים למימון.

 

   היכולת והרגישות, יושיטו לה את ידם.תנו חיוך למי שקשה להם אפילו לבצע את התנועה הפשוטה עם השפתיים.

אנא פתחו את לבכם 

תודה.

מירב זכאי: שחקנית.

 

נדב גביר: גיטרה ועוד

 

אורי אבירם מחזאי ובמאי

*לקבלת פרטים בה נוכל להרחיב את היריעה, אנא דברו עמי. אורי-054-224-9922 Uriaviram054@gmail.com המחזה- " יוספה " באמת כולנו שווים.

מומלץ. 

מאת: שרית יוכפז -כתבת ועורכת .המגזין: תרבות אומנות ויופי