פסטיבל לתרבות אופנה עכשווית ניהול אמנותי: שלי סתת-קומבור ושחר אטואן/ מאת שרית יוכפז

לתרבות אופנה עכשווית 

ניהול אמנותי: שלי סתת-קומבור ושחר אטואן

·                    חשיפת תוצרי ה'קולקטיב'- שבעה מעצבים\ת נבחרים שיוצרים ביחד קולקציה ירושלמית על זמנית

·                    מיצבים ופרפורמנס בינהם: כניסה מהסרטים בסגנון המט גאלה, מיצב מפרשי טקסטיל רב לאומים, מיצג מחול בהשראה סופית

·                    עמדת דיגיטל קראפט והדפסת תלת מימד, אומנות בלייב, עיצוב והדפסת חולצות, סדנה לקשירת כיסויי ראש אופנתיים ועוד

·                    יום עיון Closet X  - כך ייראה ארון הבגדים ב-2030

·                   סיורי אופנה ייחודיים ברחבי הבירה

·                    הופעות מוזיקה- אסתר רדא, AWA ו-שי צברי

·                    שוק מעצבים, סדנאות, מפגשים, הרצאות ועוד

17-20 ביולי 2019

מוזיאון מגדל דוד

פתוח לקהל הרחב

הרשות לפיתוח ירושלים, משרד ירושלים ומורשת ועיריית ירושלים גאים להשיק את המהדורה הראשונה של OVERALL,  שיתרחש במוזיאון מגדל דוד בתאריכים ב-17-20 ביולי. ניהול אמנותי: שלי סתת-קומבור ושחר אטואן.

OVERALL שיעסוק בתרבות האופנה העכשווית, יפנה מבטים בשנתו הראשונה אל ההווה והעתיד של העיר ירושלים, תוך קילוף השכבות ההיסטוריות, שמעצבות אותה כיום כמרחב רב-תרבותי תוסס. מהי אופנה ירושלמית, והאם אפשר לדבר על אופנה אחת בעיר שבנויה מטלאים? מהן הזיקות שהאופנה הירושלמית מקיימת לאופנה העילית, כפי שאנחנו מכירים אותה ממסלולי התצוגות של בירות האופנה הבינלאומיות? אלו הן רק חלק מהשאלות שהעסיקו את המנהלים האמנותיים של הפסטיבל.

באירוע ייקחו חלק עשרות מעצבים ואמנים שיציגו תערוכות, מיצגים, הדגמות חיות, ושיתופי פעולה מסקרנים. זאת במטרה לייצר חוויות חדשות סביב תרבות האופנה ולחשוף את הקהל למנגנונים ולטכנולוגיות השונות שמרכיבים את התעשייה. לצד אלו, יתקיימו הרצאות בנושאי עיצוב, סדנאות, סיורים ומפגשים מעוררי השראה.

OVERALL Collective

מעבדת עיצוב אופנה, טקסטיל צורפות ואביזרים, ראשונה מסוגה בארץ, שמפעילים שבעה מעצבים צעירים, בולטים בתחומם, בהנחייתה של קלודט זורע (אמנית, יוצרת ומעצבת אופנה מהבולטות בארץ, המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל) והמנהלים האמנותיים של OVERALL (שלי סתת קומבור-ראש המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל ובעלת מותג הנעליים coupleof ושחר אטואן (חוקר אופנה, מבקר האופנה לשעבר של עיתון ״הארץ״ וכיום, יוזם ומנהל אמנותי של אירועי תרבות).

שביעיית המעצבים מייצגת קשת רחבה של מיומנות ייחודיות בשדה האופנה על מגוון מסורותיה הישנות והחדישות. לכל אחד מהם שפה עיצובית שונה וביחד, הם מנסים לגבש שפה מאחדת, שאינה דורסת את הפרט, אך היא גם גדולה מסך חלקיה.

הם התבקשו ליצור מערכות לבוש טוטליות הכוללות גם אביזרים ותכשיטים, תוך התייחסות למורכבות ולייחודיות של העיר ירושלים – בהיותה מרחב רב תרבותי מגוון ומאתגר.

במסגרת האירוע, הקהל יוזמן להיחשף גם לתהליכי עבודה, למלאכות היד והמכונה, לטכניקות הייחודיות ולחומרים החדישים שמשמשים את חברי הקולקטיב בפעולותיהם השונות, כמו גם לסדנת צילום שתתקיים במצודה מסביב לשעון. הרעיון הוא לחשוף במידה מסוימת גם את מאחורי הקלעים של מנגנון האופנה ותהליכיו, שלרוב נותר סמוי מן העין.

חברי הקולקטיב: (לפי סדר א״ב):

יותם בהט - צורף בוגר שנקר| רותם גור - בוגרת בצלאל, בעלת המותג Vas| אהרון גניש - מעצב בוגר ויצו חיפה| מוריאל דז׳אלטי - מעצבת טקסטיל בוגרת שנקר, זוכת מלגת חממת הפיס| שאדי מג׳דלטון - מעצב בוגר בצלאל| שלומית עמר - מעצבת בוגרת ויצו חיפה| ענר שבח - מעצב בגדי גברים בוגר בצלאל, זוכה מלגת חממת הפיס.

"שוטטות" ברחבי מגדל דוד

שפע האירועים השונים שיתקיימו בכל חללי המוזיאון, יתקיימו בכל רגע נתון, על מנת להעניק חוויה עשירה לצופה. חלקם אף יזמינו אותו להתמזג בהם, לקחת חלק פעיל ולעתים אף להיות המחולל הראשי שלהם.

מיצבים ופרפורמנס:

גילי אבישר - במיצג מפרשיות ססגוני בלב המצודה | גיל יהושע דרייפוס במיצג של שמלה, רקדנית ומוזיקה חיה בהשראת מחוללים סופים| קברט  Voguingפתוח לקהל הרחב, בשיתוף עם המארגנים של הליין ״קרוס״ | נועה יפה תארח את המבקרים בקולאז׳ים סוריאליסטיים נוטפי סטייל שירכיבו יחד | טליה תומר תרקום מחדש חלקים מתוך המצודה בשיתוף הקהל | דוגמני הבית של המצודה יפיצו פסיכדליה להמונים.

סדנאות והדגמות חיות:

רוני חג׳ג׳ – יזמין את הקהל לעצב מחדש בגדים שיביא איתו מהבית בסדנה פרפורמטיבית של המותג Assembly Tongue| שירי ורד תיפגש עם הקהל, אחד על אחת, ותיצור רישומי אופנה אינטימיים | חמש רוקמות פלסטיניות ילמדו את הקהל הרחב לעטר פריטי לבוש אישיים מהבית ברקמות מסורתיות | גנית גולדשטיין, תפעיל עמדה אינטראקטיבית לצורפות של תכשיטים עתידניים | דורי שושן תזמין נשים וגברים לסדנת כיסויי ראש אופנתית של המותג אתכסיא.

פאנלים :

כיתת אומן עם מעצבת הטקסטיל עדן סעדון שתספר כיצד יצרה קולקציה של לבוש תחרה באמצעות כלי יחיד- עט תלת מימד. את עבודותיה הציגה עדן בארץ ובעולם' במספר תערוכות ותצוגות נחשבות. 

איפה עובר הגבול- פאנל בלוגריות ומובילות דעת קהל מהמגזר הדתי, שיספרו איך פרצו לתודעה, איך החברה הדתית מקבלת את עיסוקן הייחודי ואיפה עוברים הגבולות האישיים של כל אחת מהן כשזה נוגע לפרסום במדיה החברתית. בין הבלוגריות: ברכה בן חיים ורבקה אהרון, סול שוורץ, אורית שוהם רביד, הדוכסית וד"ר מטפחת 

יום עיון Closet X 
כך ייראה ארון הבגדים ב-2030

בתנאים של המציאות המשתנה מתפתח צרכן חדש: מצד אחד מביע עניין רב יותר בפריטים שהוא קונה, מבקש לקבל מוצרים טובים ובריאים יותר ובקי באופן ייצורם; מצד אחר מעדיף כמות על פני איכות וניזון מתרבות המקדשת ערכים של שפע, סלבריטאיות וראווה.

השינויים בתרבות הצריכה והנורמות שהתקבעו בעקבותיהם, הולידו מגוון יוזמות פורצות דרך, המבקשות לתת מענה לצרכים החדשים.

ביום העיון "Closet X", שיתקיים ב-18 ביולי במוזיאון מגדל דוד בהשתתפות מומחים מובילים בתחום, נחשוף את האתגרים העכשוויים בענף האופנה והאביזרים ונציג טעימה מאותן יוזמות מסקרנות.

מצ"ב ליין אפ

 סיורי אופנה

להשלמת חוויית האירוע, יוצעו לקהל 19 סיורי אופנה, חלקם ייחודיים לOVERALL וכולם כאחד, ינסו לעקוב אחר סיפור האופנה הירושלמי. הסיורים יתקיימו במשך 3 ימים, חמישי עד שבת. ביניהם:

"לפני שהיה קניון" רח' יפו ומרכז העיר| סיורים ברחביה, על התלבושות של מנהיגים ותקופות| אקססוריז בשירות הדת| סיור מעצבים ירושלמים אייקונים וייחודים | סיור אופנה במוזיאון חצר היישוב הישן עם סדנת קשירת מטפחות|

שוק יום שישי

דוכנים של מעצבים ומעצבות מקומיים (הכל מיוצר בישראל), עם דגש על אקססוריז – תכשיטים, תיקים, מטפחות, בגדים.

OVERALL

מוזיאון מגדל דוד, ירושלים

17- 20 ביולי 2019

פייסבוק

#Overalljlm

שגריר ישראל באו"ם לשעבר רון פרושאור, שכיום משמש כראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית, מציין: "האיחוד האירופי אינו שחקן בזירה הבינלאומית. מאת: שרית יוכפז

הנציגה המיוחדת של האיחוד האירופי לתהליך השלום במזה"ת בכנס הרצליה לפני זמן קצר :" היחסים כיום בין ישראל לאיחוד האירופי פורחים. פתרון שתי המדינות הוא הפתרון היחיד המוסכם על רוב המנהיגים. אין אלטרנטיבה אחרת"

 

השגריר לשעבר רון פרושאור: "האיחוד האירופי אינו שחקן בזירה הבינלאומית. הוא תמיד אומר שהוא רוצה להיות מעורב בתהליכים, אבל אילו סכסוכים הוא פתר?"

סוזנה טרסטל המשמשת כנציגת האיחוד לנושא הליך השלום דיברה לפני זמן קצר בכנס של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי ואמרה: "הישראלים וגם הפלסטינים אומרים שפתרון שני המדינות אינו אפשרי- אז אני שואלת אתכם,  מה הפתרון שלכם? איזה פתרון יאפשר חלוקה הוגנת וצמיחה כלכלית? כל החלטה אחרת תהיה לא דמוקרטית ורק תוסיף לאי היציבות.

"היחסים כיום בין ישראל לאיחוד האירופי פורחים. האיחוד מחויב לביטחונה של ישראל ורואה בכך את אחת הדאגות העיקריות. האיחוד אינו מתכוון להחליף את המפלגות הפוליטיות ולהציע פתרונות אחרים. תפקידו של האיחוד האירופי במזה"ת הוא לוודא שזכויות האדם נשמרות, גם של פלסטינים וגם של ישראלים. רק הדרך הזו תוביל לשלום. אני בטוחה שהיחסים בין האיחוד לישראל ימשיכו לפרוח הודות למאמצנו המשותפים לפתור את הסכסוך. אנחנו מאמינים ששיתוף פעולה, דיפלומטיה ודמוקרטיה יביאו לשלום במזה"ת."

שגריר ישראל באו"ם לשעבר רון פרושאור, שכיום משמש כראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית, הבינתחומי הרצליה התייחס לתפקידה של אירופה והאיחוד כיום ואמר: "אירופה כבר לא מה שהייתה, והיא כבר לא מה שאנחנו חושבים שהיא. האיחוד האירופי תמיד אומר שהוא רוצה להיות מעורב בתהליכים, אבל אילו סכסוכים הוא פתר? האיחוד האירופי אינו שחקן בזירה הבינלאומית. אין פוליטיקאי אחד שמאמין שהאיחוד האירופי הוא זה שיביא את השלום במזה"ת.

"רק לפני 24 שעות הודיעה איראן כי היא עברה את רמת העשרה הגרעינית המאושרת. ב -4 השנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, מאז שטראמפ ביטל ההסכם, אירופה מתכופפת לאחור בכדי לפייס את האייתולות.

"מה קיבלנו בתמורה? מחסן חומרי נפץ של חיזבאללה בלונדון, שני חיסולים של איראן בהולנד, ניסיון פיגוע איראני בפריס ועוד אחד בדנמרק. מה עוד צריך לקרות לך בשביל שתבין שאתה יכול להאכיל החיה אבל לא לאלף אותה. החיה תנשוך כל פעם את היד שמזינה אותה.

"אירופה מסרבת להתמודד. אתה יכול לנסות להציל את היחסים שלך עם איראן, אבל הם יודעים שהם צריכים שני אנשים שלא יושבים בבריסל - האחד הוא במשרד האובלי והשני בקרמלין."

ד"ר עמנואל גיאופרט, ראש המשלחת של האיחוד האירופי לישראל שלקח אף הוא חלק במושב "אירופה המשתנה – המשמעות לישראל" ציין כי "הדיאלוג הפוליטי בין ישראל לאיחוד האירופי לא שוטף כמו שאמור להיות אבל נעשו תהליכים משמעותיים במערכת היחסים. ישנם גם תהליכים שלא ניתן לראות מאחורי הקלעים. למשל בעיית הפליטים בירדן והפלסטינים הייתה אחת הבעיות הקריטיות לישראל,  והאיחוד תרם הרבה מאוד כסף כדי לפתור את הבעיה."

כנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הינו הכנס המרכזי בישראל בתחומי מדיניות וביטחון. הכנס מתקיים בין ה-30.6 ל-2.7 בראשותו של אלוף (מיל') עמוס גלעד ובהשתתפותם של אורחים ודוברים בכירים מהארץ ומהעולם. בין השאר הכנס מתמקד בסוגיות מרכזיות של ביטחון הלאומי – האם ישראל תנצח במלחמה הבאה? האם ישנם בקיעים בקונצנזוס התמיכה האמריקאית? האם עברנו את נקודת האל חזור לקראת מדינה אחת? ובוחן את האתגרים והסוגיות המרכזיות בזירה האזורית ובזירה הגלובאלית במושבים שיעסקו בנושאים כגון: איראן - הניתן להחזיר את השד לבקבוק? העימות בין המעצמות, האם רוסיה מהווה עמית או יריב במעורבותה במזרח התיכון? השינויים החלים באירופה וכיצד משפיעים על ישראל ועוד. במקביל הכנס השנה כולל גם סוגיות הקשורות לחוסן הלאומי של ישראל, שיהיה אקטואלי במיוחד בעת הנוכחית כגון: ישראל כמדינת חוק דמוקרטית – האם סוף עידן? מצבה של מערכת הבריאות בישראל והאם המדינה החליטה לוותר על מערכת הבריאות? וכן יעסוק גם בפערים ובשסעים בחברה הישראלית, בחברה הערבית בישראל ועוד. בכנס תוצג גם הערכת מצב אסטרטגית מלאה ע"י אלוף (מיל') עמוס גלעד.

הגבר של המחר הרב ד"ר מיכאל לייטמן- קבלה לעם. שרית יוכפז

הגבר של המחר

הרב ד"ר מיכאל לייטמן

"אני עוזר בבית, זה לא מספיק?", שואל האב הישראלי, גבר שחוזר בערב מהעבודה, מתיישב לארוחת ערב עם המשפחה, ובדקות הספורות שנותרו לו לפני כיבוי האורות, מקריא לילדים סיפורים לפני השינה. נשיאה בנטל או זמן איכות? תלוי את מי מבני הזוג שואלים.

סקר מקיף שערך מגזין "בלייזר" בנושא האבהות הישראלית מגלה כי 39% מהאבות אינם אוספים את הילדים מהגן ומבית הספר, 45% מהגברים מחלקים זמנם בין הילדים לבין בהייה בטלפון הנייד, 16% מקריאים לילד סיפור על בסיס יומי לפני השינה ו-38% בלבד מסייעים לילדים בהכנת שיעורי הבית.

למעשה, התא המשפחתי עבר ועובר שינויים גדולים בדורות האחרונים, ומודל האבהות, ובכלל זה הגבריות, השתנה מן הקצה אל הקצה. בימי קדם, בתקופת אנשי המערות, יצאו הגברים לצוד והנשים ליקטו בשדות תוך שהן נושאות תינוקות בחיקן. המערה הייתה ביתה של האישה, בשעה שהגבר היה יוצא לצוד ולפרנס את המשפחה.

בעוד הגבר התרחק בהדרגה מגבולות ביתו, החל מטיפוס הרים ועד יציאה לחלל, הרי שהאישה מטבעה נותרה קשורה בחבל טבורה להולדת הילדים ולניהול של ענייני הבית השוטפים מסביב לשעון; עבודה מפרכת לא פחות מזו של הגבר.

בימינו טבע האדם שונה באופן קיצוני. הצרכים שלנו גדלים במהירות, והשינוי בולט גם בתפקודם של הגברים והנשים. כמו התהפכו היוצרות, ונשים קיבלו דחף מהטבע להיות "מאצ'ואיסטיות": נשים רבות מוותרות על חיי נישואין, מסתפקות במעט ילדים, מחפשות לצאת מחוץ לבית, לומדות, מתמקצעות והופכות להיות נשות קריירה.

והגבר? כבודו ומעמדו השתנו לחלוטין כתוצאה מהשינוי במעמד האישה. הוא כבר אינו מוצא מרחב שבו יפגין את גבריותו העוטה שריון. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת נטרלה תפקודים גבריים רבים, והחברה אינה זקוקה עוד ל"אביר לוחם על סוס", אלא די לה בשיגור התקפות סייבר מהמחשב הנייד.

העולם השתנה מאוד ובתוך כך השתנו והתערבבו תפקידי הגבר והאישה – הן במשפחה, הן במקומות העבודה ובחברה בכלל. אם האֵם עובדת, האב אוסף את הילדים מהגן; אם האב מובטל האם עשויה למצוא את עצמה כמפרנסת העיקרית. עולם שונה בתכלית מזה שהכרנו בעבר. ולא לחינם נשים מסתגלות מהר יותר לעולם החדש. האישה כשירה יותר להתרגל לשינויים מהגבר. היא ניחנה בכישרון מהטבע.

עוד מוקדם לדבר על ההשלכות של השינויים הללו, כי החברה האנושית עומדת בפני שינויים גדולים, כולל נטייה לשוב למצב המשפחה הקדום. הטכנולוגיה המשתכללת תחייב לקיים סדר חברתי חדש. היא זו שלבסוף תיאלץ אותנו לשוב לסדר הקודם. כשהרובוטים והבינה המלאכותית יכבשו את מקומות העבודה שלנו, ומיליוני אנשים יישארו נטולי תעסוקה, אז מאין ברירה נפנה לבנייה מחדש של התא המשפחתי.

התנאים החדשים ידרשו מהגברים והנשים לערוך חשבון נפש על כללות מערכות היחסים ביניהם. אז, באופן טבעי, כל אחד יקבל על עצמו לבצע את הטוב ביותר לתועלת המשפחה.

חלוקת התפקידים תהיה כמעט שווה. גברים שאוהבים לבשל יבשלו, נשים שאוהבות לצאת ולהתפרנס מחוץ לבית יפרנסו – חלוקה גמישה ושווה. הגבר לא ירגיש אז נשי וחלש, אלא יחוש סיפוק רב; ירגיש מועיל ויפיק מעצמו את המיטב כדי לקיים את משפחתו. כרגע קשה לראות זאת, אבל זו דמות הגבר החדש.

התנוונות הגבר הישן, המאצ'ו בעל התכונות הגבריות המופגנות, מבליטה את תפקיד "הגבר של המחר". אולם מהות הגבר בחברה החדשה אינה מסתכמת בקבלת תפקידים ובביצוע מטלות – הן בבית הן במקום העבודה – אלא בהובלת האנושות למימוש תכליתה, להיות משפחה אחת.

כאן השוני המהותי בין גבר לאישה. לפי חכמת הקבלה, המילה "גבר" נגזרת מהמילה התגברות. כלומר, גבר הוא מי שמתגבר על רצונו האגואיסטי, מאמץ אליו את רצון הזולת, מזדהה עימו ואז מיישם את רצונו. לכלל הזה קוראים "ואהבת לרעך כמוך".

אם למשל לאחד יש כיסא וגם חברו רוצה לשבת עליו, והאחד מוותר על רצונו לטובת רצון האחר, זו התגברות. למה? כי אין לאדם רווח נקי מפעולת הוויתור. הרווח הוא דווקא בפעולת הנתינה. אם יש אינטרס סמוי אז זו לא פעולת נתינה, ואין כאן התגברות. בדוגמה הזאת, ובעוד עשרות, מין הנותן אינו משנה. לפי הטבע, בנפש כל אדם, גבר או אישה, יש כוחות גבריים וכוחות נשיים. לכן, אישה שתפעל בהתגברות תיקרא "גבר", וגבר שאינו מסוגל לפעול בהתגברות ייקרא "אישה", ולהיפך.

לכן, אם מצד אחד גבר פועל בדאגה לטובת המשפחה ומשלים בשוויון את תפקיד אישה, ומצד שני הוא פועל בהתגברות אמיתית ובהתחשבות והבנה כלפי הזולת – אז הוא פועל לפי המודל הקבלי של הגבר החדש.

****      

סרקו את הקוד, והישארו מעודכנים בתכנים שלנו בווטסאפ :

כנס הרצליה נערך על ידי המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי*** מאת: שרית יוכפז

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין בכנס הרצליה: "הביטול לא בוטל. אחרי ה-17.9 אותם צדדים ידברו על אותם נושאים". בנוגע לאהוד ברק: "ראש הממשלה הכושל ביותר בתולדות ישראל, מקווה שלא יעבור את אחוז החסימה"

היום נפתח כנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, בכנס דיבר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ואמר: " הביטול טרם בוטל .אחרי 17.9 אותם צדדים ידברו על אותם נושאים עליהם הם מסרים לדבר. היה עדיף לוותר יום השבתון הזה. תוך מספר ימים הנושא יהיה ברור. הרעיון של ביטול הבחירות הוא שלי. עוד לפני העברת החוק, ניסיתי לבטל את הבחירות. בשבועיים האחרונים התחלתי לשמוע קולות אחרים והתמלאתי תקווה כי אפשר להוביל מהלך. אין חוק, פסיקה או תקדימים ולכן יש התכנות למהלך כזה. לא איבדתי סופית את התקווה לפעמים השכל הישר צריך לעבוד.

עוד הוסיף ואמר כי: "חוקים פרסונאליים לא באים בחשבון, יש אשר נכשלו. יש דיבורים מעניינים ואין התכנות לחוק החסינות. כדאי להזכיר כי חשבתי כי חסינות של חברי פרלמנט אחד החוקים החשובים. הגיע הזמן לעסוק בהפרדת רשויות באופן ברור ורציני ואסור לערבב בין הנושאים".

אם לא אצליח אז נתחיל בבחירות. אנו רואים את ראש הממשלה הכושל בתולדות ישראל חוזר על הקונספציה בה ראשי המדינות ייפגשו וילחצו ידיים – כך נגיע לאינתיפאדה שנייה. את מחפשים שינוי לחזור לגישות אשר נכשלו. ברק היה שר ביטחון. שמאל אצלי היא לא קללה וגם ימין היא לא קללה. אני חושב כי הממשלה יכולה להיות של כמה וכמה גורמים. רק אם תהיה הסכמה עם המפלגה הגדולה ואליה יצטרפו שאר המפלגות נגיע להסכמה רחבה".

את נאום הפתיחה בכנס נשא שגריר מצרים בישראל חאלד עזמי שאמר : "הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא יכול להיות בהמתנה עד שנפתור את שאר הבעיות באזור" והוסיף והדגיש כי:"  פתרון הסכסוך באמצעות פתרון כולל שמכיר בזכויותיהם של הפלסטינים למדינה עצמאית בגבולות 67, עם מזרח ירושלים כבירתה ועל בסיס שתי מדיניות לשני עמים, ותוך ביסוס הסכמים ותמיכה בינלאומית, והבטחת ביטחונה של ישראל - זה הפתרון. ההסדר הכולל צריך להתבסס על פתרון שתי המדינות הנחתם בין שני הצדדים ולא על-ידי החלטות בינלאומיות.

עוד הוסיף ואמר כי : "אנחנו מנווטים באזור סוער ואנו חייבים למצוא נתיב חדש להתמודד עם כל האתגרים השונים הקיימים כיום. מדיניותנו נטועה בשינוי אזורי כולל.

אנחנו עומדים בפני איומי טרור שפורחים באזורי המדינות שקרסו, כגון סוריה, תימן, עיראק ולוב, לא ניתן לאיומים אלו ולגורמים פלגניים לאיים על אזרחינו ועל האזור. אנו רוצים מזרח תיכון בטוח מאיומים ושאינו נתון לקיצוניות דתית או איומי טרור ולא לאיומי  נשק גרעיני."

בפתיחת הכנס אמר פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה כי : " ערב מערכת בחירות שנייה בתוך חצי שנה, בעת שהמערכת הפוליטית נתונה במערבולת שכמותה לא זכורה לנו, וכשאי וודאות שורה בכל החזיתות – פנימיות וחיצוניות.

הכנס הזה יעסוק בסוגיות מרכזיות וחשובות מאין כמותן - סוגיות שהיינו רוצים לראות על סדר יומה של ממשלה פעילה ומתפקדת.

לכאוס הפוליטי יש מחיר מצטבר ואדיר, שאינו נותר בין כתלי משרדי הממשלה אלא מחלחל מטה אל כלל אזרחי המדינה.

המציאות הזו מקשה גם עלינו, במרכז הבינתחומי הרצליה, להגשים את מטרתנו העיקרית: הכשרת מנהיגות העתיד של מדינת ישראל.  הליבה הערכית שלנו ברורה ומתמצת בשתי מילים: חירות ואחריות. אנו, בבינתחומי ככלל ובכנס הזה בפרט, נמשיך לקדם את הערכים הדמוקרטיים שעליהם נוסדה מדינת ישראל."

כנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הינו הכנס המרכזי בישראל בתחומי מדיניות וביטחון. הכנס מתקיים בין ה-30.6 ל-2.7 בראשותו של אלוף (מיל') עמוס גלעד ובהשתתפותם של אורחים ודוברים בכירים מהארץ ומהעולם. בין השאר הכנס מתמקד בסוגיות מרכזיות של ביטחון הלאומי – האם ישראל תנצח במלחמה הבאה? האם ישנם בקיעים בקונצנזוס התמיכה האמריקאית? האם עברנו את נקודת האל חזור לקראת מדינה אחת? ובוחן את האתגרים והסוגיות המרכזיות בזירה האזורית ובזירה הגלובאלית במושבים שיעסקו בנושאים כגון: איראן - הניתן להחזיר את השד לבקבוק? העימות בין המעצמות, האם רוסיה מהווה עמית או יריב במעורבותה במזרח התיכון? השינויים החלים באירופה וכיצד משפיעים על ישראל ועוד. במקביל הכנס השנה כולל גם סוגיות הקשורות לחוסן הלאומי של ישראל, שיהיה אקטואלי במיוחד בעת הנוכחית כגון: ישראל כמדינת חוק דמוקרטית – האם סוף עידן? מצבה של מערכת הבריאות בישראל והאם המדינה החליטה לוותר על מערכת הבריאות? וכן יעסוק גם בפערים ובשסעים בחברה הישראלית, בחברה הערבית בישראל ועוד. בכנס תוצג גם הערכת מצב אסטרטגית מלאה ע"י אלוף (מיל') עמוס גלעד.

נשיא המדינה רובי ריבלין בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי: 

"מאז הקמתה של מדינת ישראל למרות שלא הייתה לנו חוקה, הייתה לנו מערכת שנחשבה לחוקתית. אחנו נמצאים במצב של ליקוי שיכול להוביל לכיבוי אורות. לא רוצה להביע עמדה - אלא חשש כמו כל אזרח במדינה, שלא רוצה לחיות במדינה לא דמוקרטית"

ריבלין התייחס בתחילת דבריו למעמדו ותפקידו בעת הנוכחית ואמר: "למגדלור הרבה יותר קל לבלוט באפלה" ואף התייחס לבחירות החוזרות "הולכים לבחירות כאשר יכול להיות תוצאה חוזרת של אותה בעיה פוליטית"

נשיא המדינה דיבר לפני זמן בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי ואמר: "בין בחירות לבחירות - הריבון במדינת ישראל הוא הציבור. היום מתחילות להישאל שאלות על המערכת ועל האופי הערכי והחוקתי שבו אנחנו חיים. המערכת החוקתית הייתה בהרבה מקרים לצנינים בעיני רבים. לא רוצה להביע עמדה - אלא חשש כמו כל אזרח במדינה, שלא רוצה לחיות במדינה לא דמוקרטית. חשוב שהכנסת תבין זאת. שוויון בפני החוק הוא נשמת אפה של כל דמוקרטיה - אין עדיפים ואין מופלים."

בהתייחסו למצב הביטחוני ולקורה בגבול עזה אמר ריבלין: "מה שמתחולל בעזה יהודה ושומרון והרשות הפלסטינאית מסתכלת וצופה, יש סכנה שעזה ומה שקורה בה תחדור ליהודה ושומרון. אנחנו צריכים להתחיל ולהבין איך אנחנו חיים יחד, לא יכולים לפתור הבעיה של השיבה, ירושלים או בקעת הירדן באמירה כזו או אחרת, אנחנו צריכים לבוא ולהתחיל לדבר אחד עם השני ולהבין שאנו חיים כאן יחד."

תוכנייה מקוצרת:

https://www.idc.ac.il/he/research/ips/Documents/2019/2019ProgramOverviewH.pdf

תוכנייה מלאה:

https://www.idc.ac.il/he/research/ips/Documents/2019/2019programH.pdf

מאת: שרית יוכפז

המסעדה הישראלית הכשרה בקרקוב שמפגישה סביח עיראקי עם מעורב ירושלמי הושקה השבוע במהלך פסטיבל לתרבות יהודית בעיר. מאת: שרית יוכפז

PM

המסעדה הישראלית הכשרה בקרקוב שמפגישה סביח עיראקי עם מעורב ירושלמי הושקה השבוע במהלך פסטיבל לתרבות יהודית בעיר

אחד הפסטיבלים החשובים והגדולים בעולם לתרבות יהודית מתקיים בימים אלו זו הפעם ה-31 בעיר קרקוב. הפסטיבל לתרבות יהודית, שנערך ברובע היהודי קזי'מייז נמשך כשבוע ימים, ובו נחגגת התרבות היהודית במקומות שונים בעיר, בהם בתי כנסת, פאבים וברחובות הרובע היהודי. לפסטיבל מגיעים אמנים יהודים מרחבי אירופה וגם מישראל, מתקיימות הרצאות ותערוכות על האוכל, הריקוד והתאטרון היהודי והוא מסתיים בקונצרט גדול.

בתזמון מושלם עם פתיחת הפסטיבל, הושקה השבוע לאחר תקופת הרצה מסעדה יהודית כשרה ראשונה מסוגה ברובע היהודי קזי'מייז. מי שעומד מאחורי המיזם יוצא הדופן הוא איש העסקים הישראלי זליג קראון שעל שמו נקראה המסעדה (זעליג'ס פלייס) ואיש העסקים האמריקאי משה ויינברג.   

התפריט במסעדת זעליג'ס פלייס מורכב מתבשילי עדות מזרח ומערב, לצד אוכל רחוב ישראלי, מנות מהמטבח המודרני. מגוון האפשרויות בזעליג'ס פלייס הינו רחב ועונה על מגוון הצרכים הן לתיירים המעוניינים לקבל הצצה אל הקולינריה המקומית והן לתושבי פולין המעוניינים לקבל טעימה ממטעמי העדות והמטבח הישראלי המודרני . בין המנות הייחודיות המוגשות במסעדה: המעורב הירושלמי של שוק מחנה יהודה המוגש על מצע טורטייה בתיבול שוק עשיר, חריימה על מצע של קוסקוס, דניס בטעמי גריל ישראלי, מוסקה ים תיכונית לצד כרוב ממולא, חומוס אותנטי המוגש עם מגוון תוספות לבחירה, מלאווח תימני, שקשוקה ישראלית וסביח עיראקי באינטרפרטציה מקורית. המסעדה מגישה בימי חמישי תפריט יהודי-פולני עם מאכלים כמו צ'ולנט מסורתי בבישול איטי, יאפצ'יק - קוגל תפוח אדמה עם בשר וקוגל ירושלמי.

בנוסף מציע המקום ארוחות שישי ושבת חגיגיות על פי מסורת אשכנז ויהדות ספרד שמעניקות את חוויית השבת היהודית במלואה בסוף השבוע. לטובת שומרי הכשרות ניתן לבצע הזמנות מתפריט טייק אווי רחב הכולל מגוון רחב של מארזי כריכים במגוון גדלים וטעמים. כל המנות בזעליג'ס פלייס מיוצרות מחומרי גלם טריים וכשרים למהדרין בהשגחת בד"ץ כדתיא (Kedassia Kashrus).

לראשונה בישראל: פסטיבל סרטי נוער ערבי מאת: שרית יוכפז

לראשונה בישראל: פסטיבל סרטי נוער ערבי

ביריונות ברשת, אלימות ומקומן של נשים: נוער ערבי מציג לראשונה עשרה סרטים קצרים על החיים בישראל 2019

בין המציגים: בני נוער מהפזורה הבדואית ואף קבוצת חרשים מכפר קאסם, שהפיקה בעצמה סרט על נשים ואלימות בחברה הערבית

הפסטיבל יערך ביום ה' הקרוב, 27/6/19 בין השעות 12:30-19:30, המרכז הקהילתי, סינמטק אום אל פחם

לראשונה בישראל, יערך השבוע פסטיבל סרטי נוער ערבי. בפסטיבל יוצגו עשרה סרטים אשר הופקו על ידי קבוצות נוער מרחבי הארץ. הסרטים מטפלים באומץ בנושאים הנחשבים כמעט טאבו בחברה הערבית בישראל, בהם נושאי בריונות רשת, אלימות נגד נשים ופשיעה.

בפסטיבל יציגו קבוצות מגוונות: כך למשל, יצרה קבוצת חרשים מכפר קאסם את הסרט "אומץ לדבר" העוסק במצבם של חרשים וכבדי שמיעה בחברה הערבית. בני הנוער לא רק שהפיקו, צילמו ושיחקו בסרט, אלא אף עשו את עבודת הסאונד, למרות העובדה שמדובר בכבדי שמיעה.

זאת ועוד, בין הסרטים שהוגשו ניתן למצוא את הסרט "כוח הקשר בנינו" שהופק על ידי קבוצת נערים מאלקסום, הממוקם בפזורה הבדואית. למעשה מדובר בסרט ראשון של בני נוער מהפזורה, שמשתתף בפסטיבל סרטים. בפסטיבל יוצגו עשרה סרטים אשר נבחרו מתוך 37 סרטים שונים שהוגשו לועדת השיפוט, ואשר הופקו כולם על ידי קבוצות נוער ערביות ברחבי הארץ.

את הפסטיבל מובילים ג'לאל ספדי, מנהל מינהל חברה ונוער בחברה הערבית במשרד החינוך, ועופר סלע, יזם חברתי, העומד בראש המרכז הארצי לוידאותרפיה. ספדי: "אלה סרטים שיצרו בני נוער בעצמם. כתבו, הפיקו, צילמו. 500 בני נוער לקחו חלק בפרויקט ששם על השולחן, בשקיפות, את הבעיות הכי קשות של החברה הערבית. הם מסתכלים לנו כאן בעיניים ואומרים- החברה שלנו מדרדרת. היום הם 500, מחר הם יהיו 10,000. ומכאן יבוא השינוי"

עופר סלע, מנהל המרכז הארצי לוידאותרפיה, אשר יזם את הפרויקט: "הפעילות שלנו יוצרת מקום לבני הנוער להתבטא, להציף את המצוקות שלהם, ולשים מראה מול החיים והחוויות שלהם. את הסרטים הם יצרו כחלק מתהליך טיפולי, שמאפשר להם ליצור ולהכיל קשיים בהם הם נתקלים ביום יום, והתוצאה מרשימה- לראשונה אנחנו מציגים פסטיבל לנוער ערבי בישראל".

נגן הג'אז הבינלאומי לאוניד פטשקה יפתח את פסטיבל "ג'אז על החוף" במרינה הרצליה. מאת: שרית יוכפז

נגן הג'אז הבינלאומי לאוניד פטשקה יפתח את פסטיבל "ג'אז על החוף" במרינה הרצליה

מאת: שרית יוכפז

המסורת של פסטיבל "ג'אז על החוף" במרינה הרצליה ממשיכה עם סדרה של מופעי ג'אז של אמנים מובילים מהארץ ומהעולם בשורה של מופעים ללא תשלום בימי חמישי בחודשים יולי-אוגוסט.

גולת הכותרת של הפסטיבל תהיה בהופעת הפתיחה של ליאוניד פטשקה, מלחין, מנצח, פסנתרן ונגן ג'אז שעלה בשנת 1990 לישראל ונכלל ברשימת 100 נגני הג'אז הטובים ביותר של המאה ה-20. ההופעה תשלב בהרמוניה מוזיקלית בין מוזיקה קלאסית לג'אז עם אלתורים מודרניים ליצירות של באך, מוצרט ושופן.

שורה של הופעות ג'אז במגוון סגנונות יתקיימו מדי יום חמישי בפסטיבל בהן הופעה של "הברנשים של נגה" בהשראת ה-Big Band של שנות השישים, הופעה של 50 נגני כלי נשיפה ביצירות ממיטב מלחיני הג'אז והמוסיקה הלטינית, הופעה של גרסאות ג'אז & רול- גרסאות ג'אז לשירי פופ ורוק מוכרים, להקת "דיקסי בנד" שתנגן את מיטב מוסיקת הדיקסי של ניו אורלינס ומופע סיום חגיגי עם 3 זמרות המשלב בין מוזיקה ברזילאית לג'אז.

הכניסה חופשית,

מרינה הרצליה

ימי חמישי – 14.7, 11.7, 18.7, 1.8, 8.8, 15.8

שעות 19:30-21:00

סרטון הפסטיבל: https://www.youtube.com/watch?v=TG8F3iBmO2o

לפרטים נוספים: פסטיבל ג'אז על הים

ערב מחווה לזמרות הגדולות של ישראל של פעם – שושנה דמארי ויפה ירקוני . מאת: שרית יוכפז

שושנה דמארי ויפה ירקוני הן האימהות המייסדות של המוזיקה הישראלית עם שורת שירים קלאסיים שהפכו לאבני דרך של הזמר העברי ושל מדינת ישראל. הן מזכירות לנו בית, תמימות, את ארץ ישראל הצעירה והטובה.

במסגרת פסטיבל מוזיקה עברית המתקיים מדי יום שלישי בחודשי הקיץ במרינה הרצליה -מסע נוסטלגי בן 8 מפגשי זמר בהוקרה למלחינים ולהרכבים המיתולוגים בתולדות הזמר העברי - יתקיים ביום שלישי ה-2 ביולי מפגש משירי הדיוות של פעם שהטביעו חותם על הזמר העברי לדורי דורות.

בין השירים שיושרו במפגש: כלניות, אור, צריך לצלצל פעמיים, בכרמי תימן, האמיני יום יבוא, הן אפשר, באב אל וואד. מילות השירים יוקרנו לשירה בציבור עבור הנוכחים.

שירה בציבור: אילנה טובים. זמרת אורחת: יוליה גוליגר

יום שלישי, 2 ביולי, בין השעות 20:00-22:00

הכניסה חופשית,

מרינה הרצליה