מערה - cave הבית שמתחת אוצרים: יועד בר נוי ולימור תמיר פרויקט מיוחד עבור צבע טרי מיקום: גלריה "פחות מאלף" פלורנטין, אברבאנל 60, תל אביב./ מאת: שרית יוכפז

מערה - cave 

הבית שמתחת
 אוצרים: יועד בר נוי ולימור תמיר

פרויקט מיוחד עבור צבע טרי

מיקום: גלריה "פחות מאלף" פלורנטין, אברבאנל 60, תל אביב.

"המערה" הינו מיצב אינטראקטיבי תלוי מקום. במסגרת התערוכה הקבוצתית יוסב חלל הגלריה לדירת מגורים אלטרנטיבית ובה ייצוגים שונים של חדר שינה, פינת אוכל, סלום שירותים ועוד. חללים פונקציונליים גנריים אלה יחשפו ויציגו לראווה תכנים אישיים קולקטיביים כגון אינטימיות, פורקן, לכלוך, סודות, מיניות ומעמד. התערוכה תציג את "הבית שמתחת", לא את מה שגלוי ונראה לעין בחלל הפרטי שלנו, אלא את הנסתר, החבוי והלא מדובר.

הפריטים היומיומיים לכאורה - המיטה, המגירות, הארונות, הנברשות והטלוויזיה, יפרטו על נימי המתח שבין הנורמטיבי לנסתר. ה"קוביה הלבנה" תוחלף בחלל בו יחיו רהיטים ופריטים משומשים שיביאו איתם שכבות של זיכרון, היסטוריה, דעה קדומה ואינטימיות. בנוסף, מעלה תערוכת המיצב את הסוגיה של התנאים באשר לתצוגה של אמנות וכיצד חלל התצוגה משפיע על תפיסתנו את האמנות כגבוהה או נמוכה.

המבקר ב"בית" יעבור מסע של חקירה וגילוי, יוזמן לגעת, לחוש ולגלות את המשמעויות השזורות ביצירות המוצבות והנסתרות בחלל. כך גם מסך הטלוויזיה, תכולת המגירות והארונות, החלל שמתחת למיטה ועוד, יכילו יצירות נוספות שעל המבקר לגלות בעצמו. באופן זה, ה"אורח" אינו מתפקד רק כצופה, אלא כמשתמש (user) הלוקח חלק פעיל בתערוכה. כך לדוגמא, שיטוט בחדר השינה והשירותים מייצר תחושה של חדירה לפרטיות ומציצנות.

כל חדר בתערוכה יעסוק בתמות שונות שאליה יתבקשו האמנים המשתתפים להגיב במסגרת המיצב, ביניהם נושאים של מגדר, סטיה, דימוי גוף, הפרעות אכילה, חלומות ועוד. רוב העבודות יוצרו במיוחד עבור התערוכה. המיצב הינו רב תחומי וישלב צילום, ציור, רישום, פיסול, רדי מייד, וידאו ארט ופרפורמנס. במסגרת התערוכה נערוך אירועים פרא-אוצרותיים כגון אמנים שיגיעו לשיח בחלל "הבית", הרצאות אורח בנושאים שונים ואמנים שיוזמנו לפרפורמנס.

האמנים המציגים: מירב כהן, לימור תמיר, בר פרום, לארי אברמסון, איילת השחר כהן, נתנאלה אאוסלנרד, תום מרקוס, תמר שחר, אורי לוין, גל וולינץ. 

האמנים המציגים במיצב (בהמשך יצורפו עוד אמנים):

-         מירב כהן -אמנית נייר, עוסקת בתהליכים של הרכבה, פירוק ושכבתיות. ספרים ישנים, מגזינים, מילונים, אנציקלופדיות שאף אחד לא קרא בהם שנים מהווים מוקד משיכה וכר נרחב ליצירתה של כהן. הפיכתם לאמנות מרשה לנו להסתכל עליהם עכשיו, אל ועל עומק הדפים ולא רק על כריכתם. פירוק והרכבתו מחדש של הספר מאפשר לנו להתבונן על טקסט באופן אחר ומעלה שאלות על שימושו בזמננו. דרך חיתוכי נייר ו"פיסול בספר" מבצעת האמנית דקונסטרוקציה של הטקסט והבנייתו מחדש ובכך חותרת תחת מבנים של משמעות בטקסט עצמו, כדי לפורר כל משמעות יציבה או אפשרית בקרבו.

-         איילת השחר כהן- אמנית, צלמת.  מתחילה מהדימוי הצילומי ומחברת אליו נוכחויות פלסטיות שונות דרך חומרים ואוביקטים שהיא ממציאה או מוצאת ומנכסת . נעה בין צילום ישיר לצילום מטופל בטכניקות שפיתחה לאורך 30 שנות יצירה. תהליכי העבודה שלה מרובדים, מתחילים מחומר והופכים לדיגיטלים ולהפך. השחר כהן מדפיסה את עבודותיה על חומרים שונים כמו טקסטיל, עץ, פורמיקה, מתכת ורד מייד לסוגיו (רהיטים ועוד). יצירתה מתייחסת בעיקר למרחבים מוגנים וסגורים, קשר בין פנים לחות, בית למרחב הציבורי ודיאלוג בין אסתטיקה גבוהה לנמוכה.

-         לארי אברמסון - אמן רב תחומי ותיק, מרצה ומחנך. עבודותיו של לארי אברמסון מתכתבות עם המציאות הפוליטית הישראלית אל מול המציאות הפלסטינית. אברמסון עושה שימוש באמנות בכדי להתנגד למציאות חסרת המוצא לראייתו ולבקר אותה באמצעות מחשבה פוליטית ביקורתית. בשפה החזותית אותה פיתח אברמסון חוזרים ונשנים דימויים, שחלקם לקוח מן הנוף הישראלי, חלקם מן המקרא וחלקם מן האמנות הבינלאומית. בראייתו של אברמסון, הסמלים מן הנוף ומן הסכסוך הישראלי-פלסטיני מחלחלים לאמנות ונהפכים לחלק ממנה.

-         נמרוד סחייק- בוגר שנקר, אמן פלסטי, מאייר ומספר סיפורים. עובד בעיקר על נייר ומדיה דיגיטלית.

-         נתנאלה אאוסלנדר - עוסקת  בסיפורים ודימויים אשר עוסקים בגוף האישה בפרט ובגוף באדם על מוגבלותו המחלטת בכלל. על האלימות והמציצנות- הדחף להכיר ולראות את שסמוי מן העין- השרירים, הורידים ודרכם את נפש האדם- זו אשר מחבלת בשלמותו וזו אשר נחבלת, משומשת.

-         תום מרקוס -  תם מרקוס, ילידת 1986, חיה ויוצרת באילת. עוסקת בהשפעותיהם ותהליך שחיקתם והתרוקנותם של סמליה ותוצריה של תקשורת ההמונים ותרבות השפע והצריכה. באמצעות תרגום ושיבוש הדימויים על ידי מניפולציות חומריות, נוצרים דימויים עם הקשרים חדשים תלושים, מגוחכים או 'סתומים' .

-         שחר אבנט - שחר אבנט היא אמנית ומעצבת אופנה. עבור אבנט, אמנות היא מכלול של אופנה, ציור ורקמה, ושלל יצירותיה נעות על קו התפר שבין אמנות לאופנה. אבנט פועלת ויוצרת דימויים ואובייקטים על מנת לתת ביטוי לרגשות, כאב ושמחה המתקיימים בכל רגע בחיי האדם. ביצירותיה היא מרבה לעסוק בבני אדם כ"יצורים", ללא חלוקה מגדרית או כל חלוקה אחרת. עבודותיה מתאפיינות ברישום קו המתבצע בטכניקות שונות, רישום עיפרון ופסטל, רישום דיגטלי, רישום ברקמה ועוד.

לימור תמיר - אמנית רב תחומית העוסקת בקראפט, פיסול, ציור, רישום ידני ודיגיטלי, הדפס, צילום ווידאו-ארט. מ 2014 עד 2017 הקימה מייצבי ענק תלויי מקום במרחבים נטושים וטעונים במרכז הארץ וירושלים. בין עבודותיה הבולטות - "שירותי סיכה ורחיצה", "חנה_לנד" ו -"אזרחות זרה".